תהלים צ"ב: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (יש להתאים את ערך לחב"דפדיה לפני הוצאתו למרחב הערכים) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|ניקוד=כן}} | |ניקוד=כן}} | ||
'''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[ | '''"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת"''' הוא [[מזמור]] צ"ב (הפרק ה-[[גימטריה|92]]) בספר [[תהילים]] הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט [[לכה דודי]]. הוא נאמר גם ב[[תפילה|תפילת]] [[שחרית של שבת]] ושל חגים. | ||
==חיבורו== | ==חיבורו== | ||
[[אדם הראשון]] חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל מ[[מיתה]] ב[[חטא עץ הדעת]] בזכות ה[[שבת]] שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי [[רבי ישמעאל]] המזמור נשכח ו[[משה רבנו]] חידש אותו{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק יט}}. | |||
== תוכן המזמור == | == תוכן המזמור == | ||
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה [[ | תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה [[שיר|מושר]] על ידי ה[[לויים]] בעת הקרבת קרבן התמיד של יום ה[[שבת]]. [[חז"ל]] נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים". | ||
== זמן אמירתו == | == זמן אמירתו == | ||
המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה | המזמור נאמר ב[[קבלת שבת]] שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום{{הערה|1=עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח}}. | ||
מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת. | מזמור זה הוא גם [[שיר של יום]] של שבת. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול. | [[אדמו"ר האמצעי]] בספרו [[פירוש המילות (ספר)|פירוש המילות]] מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום [[מזמור לתודה]], ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול. | ||
בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] ע"י החסיד הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]]. | בשנת [[תשנ"ד]] הולחן [[מזמור שיר ליום השבת (ניגון)|מזמור זה]] ע"י החסיד הרב [[שלום ברוכשטט]] לכבוד יום הולדתו של [[הרבי]]{{הערה|[[מדיה:צב_-_מזמור_שיר_ליום_השבת.mp3|הניגון "מזמור שיר ליום השבת" להאזנה]].}}. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
{{מזמורי ספר התהילים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תהילים|צב]] | |||
[[קטגוריה:תהילים| | |||
גרסה מ־22:06, 28 ביולי 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
תהלים צב
מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת |
|---|
|
א מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: |
"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי. הוא נאמר גם בתפילת שחרית של שבת ושל חגים.
חיבורו
אדם הראשון חיבר את המזמור כשבח על כך שניצל ממיתה בחטא עץ הדעת בזכות השבת שסינגרה עליו. לאחר מכן לפי רבי ישמעאל המזמור נשכח ומשה רבנו חידש אותו[1].
תוכן המזמור
תוכן המזמור הוא תיאור שמחתו של המשורר במעשיו של הקדוש ברוך הוא ובסיפור שבחיו. המזמור מדבר על הצדיקים והצלחתם, לעומת הרשעים שהצלחתם היא רגעית וחולפת. מזמור שיר ליום השבת היה מושר על ידי הלויים בעת הקרבת קרבן התמיד של יום השבת. חז"ל נתנו את טעמם לאמירת מזמור זה בשבת; "מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכלו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
זמן אמירתו
המזמור נאמר בקבלת שבת שבמעריב, והוא מנהג ארץ ישראלי קדום[2].
מזמור זה הוא גם שיר של יום של שבת.
הקשר לחב"ד
אדמו"ר האמצעי בספרו פירוש המילות מסביר שמזמור זה נאמר בשבת במקום מזמור לתודה, ששניהם הם מלשון הודאה אלא שמזמור זה הוא לשבת ומזמור לתודה זה ליום חול.
בשנת תשנ"ד הולחן מזמור זה ע"י החסיד הרב שלום ברוכשטט לכבוד יום הולדתו של הרבי[3].
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ פרקי דרבי אליעזר פרק יט
- ↑ עזרא פליישר. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה.ירושלים: מאגנס, תשמ"ח
- ↑ הניגון "מזמור שיר ליום השבת" להאזנה.