עפולה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (שוחזר מעריכות של 213.151.53.142 (שיחה) לעריכה האחרונה של 37.26.149.181)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ט]], העיר מונה למעלה מחמישים אלף תושבים.
[[קובץ:עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חנוכיה ציבורית]] בכניסה לעיר עפולה]]עפולה היא עיר במחוז הצפון ב[[ישראל]]. עפולה שוכנת במרכז [[עמק יזרעאל]], על כביש 65, בין הערים [[חדרה]] ו[[טבריה]] ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת [[תשל"ב]], ונכון לשנת [[תשע"ג]], העיר מונה כחמישים אלף תושבים.


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
שורה 8: שורה 8:


===התייסדות הקהילה===
===התייסדות הקהילה===
הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים (שנות ה-70). היו כמה אברכי כולל שהגיעו לעפולה הרב שמעון רוזנברג עבר לעיר עפולה הרב אפרים קמינקר עבר לעפולה עלית  הרב חיים שלום סגל גר בהתחלה בתענך עקב עבודת אישתו חדוה בבית ספר חב"ד תענך שהוקם ע"י הרב מינסקי שיחי' והרב יצחק גנזבורג ז"ל הרב חיים שלום סגל פתח את בית חבד בעיר עפולה בעזרה של הרב יצחק ידגר מתענך שהוא בעצם היה הבית חב"ד השני בארץ אחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.
הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים (שנות ה-70). החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב [[שמעון רוזנברג]] ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף [[רשת אהלי יוסף יצחק]] ביישוב [[תענך]], והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.


בשנת תשמ"ב קיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את הרב שלמה סגל, על מנת לפתח את הפעילות  של העיר ולחזק את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.
בשנת תשל"ט קיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום]] ו[[שלמה סגל (עפולה)|שלמה]] סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.


האחים סגל שיחיו ביחד עם הרב דוד קרץ ז"ל התחילו בהפעלת בית כנסת חב"ד בבית חב"ד בכיכר העצמאות בשבתות וחגים ובימות החול התפללו בבית הכנסת בעלי מלאכה , ואז פנו גבאי בית הכנסת בעלי מלאכה לשלוחי הרבי ומחסידי חב"ד שגרו בעיר וביקשו שיחזקו את בית הכנסת 'בעלי מלאכה' שבמרכז העיר מכיוון שהמניין הולך ונחלש, ושיעברו להתפלל בבעלי מלאכה גם בשבתות וחגים והגבאים מינו את הרב חיים שלום סגל לגבאי ראשי.. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום , והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.
מכיון ולקהילה החב"דית לא היה בית כנסת משלה, קבעו אנשי הקהילה את מקום התפילה בבית הכנסת 'בעלי מלאכה' שבמרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ושמחו לקבל לשורות [[בית הכנסת]] אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות. בהדרגה ובאיטיות עבר [[בית הכנסת]] לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול הועבר לידיו של הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של [[בית הכנסת]] ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.


במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.
במאמץ משותף וביוזמתו של [[משפיע]] הקהילה הרב [[דוד קרץ]], נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות [[בית הכנסת]] שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.


, הקהילה בעפולה התגבשה סביב בית כנסת חב"ד שהפך להיות מגדל אור לכל תושבי עפולה מבית כנסת שפעל בו מניין אחד שחרית מנחה וערבית הפך המקום להיות שוקק חיים לכל תושבי העיר כשמקימים בו היום מניינים רבים משעה 5:45 בבוקר עד לשעה 22:00וכן שיעורי תורה רבים וכולל ערב בכל ימות השבוע. בית חב"ד מפעיל בעיר דרך משרד החינוך בשיתוף העירייה שני גני חב"ד כשהמגמה היא להפעיל עוד גנים לקראת שנת הלימודים הבאה תש"פ וכן פתיחת מעון יום חדש שנבנה ברוב פאר והדר ע"י כולל חב"ד ירושלים רשת מעונות חיה ברחוב כורש בעיר .
בשונה מקהילות חב"ד אחרות ברחבי הארץ, הקהילה בעפולה לא התגבשה סביב מוסד מסויים או סביב רכישה משותפת של בנינים וקרקעות והקמת שכונה חב"דית, אלא התהוותה בכוחות עצמה, ומלבד גן חב"די לא פועל בעיר אף מוסד המנוהל על ידי חסידי חב"ד.


== בתי חב"ד בעיר ==
== בתי חב"ד בעיר ==
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:סגל עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האחים [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה]] ו[[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] ב[[מבצע חנוכה]] בעיר]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]
[[קובץ:תחנה_מרכזית_עפולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה]]
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'ובקרב כל תושבי העיר והחיילים באזור {{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
'''בית חב"ד המרכזי''' - השליח הרב [[שלמה יהודה סגל (עפולה)|שלמה יהודה סגל]]. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=8300 בעפולה דואגים לחולים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
ב[[חג הפסח]] בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=25013 בעפולה דואגים (גם) לגשמיות התושבים] {{אינפו}}}}.
 
*'''מרכז אתחלתא''' - מטעם עמותת [[אהבת ישראל]] חב"ד, הוקם במרכז העיר בשנת [[תשע"ג]] - על ידי שליח הרבי הרב אמיר הלוי שהעתיק מגוריו לעפולה, כקפה מדרש לנשים וצעירות והיום משמש גם כבית כנסת לצעירים ומקורבים ומרכז העשרה רוחני לילדים.
במקום פעילות עניפה בכל ימות השבוע ועל קהל המשתתפים נמנים לרוב יהודים שאינם שומרי תומ"צ לעת עתה.
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב יי"צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.  
*'''רובע יזרעאל''' - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת [[תשע"א]] - הצטרף הרב יי"צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.  
*'''גבעת המורה''' - מפעיל השליח : הרב לוי אריה קרץ.
*'''גבעת המורה''' - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
*'''שכונת c1''' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת c1 השליח : הרב יהודה אנקווה .
*'''שכונה מערבית' - בשנת תשע"ט הגיע שליח חדש לעיר והוא מפעיל את בית חב"ד והפצת המעינות בשכונת המערבית ואת המשרד המרכזי ברחוב הכנסת 25 עפולה השליח : הרב יוסף הרשקופ.
*'''תחנה מרכזית''' - במסוף התחבורה המרכזי של העיר בו עוברים מאות אוטובוסים מידי יום, הוקם בשנת [[תשנ"ב]] דוכן [[תפילין]] קבוע ועלונים לחלוקה. במשך למעלה מעשרים שנה תופעל הדוכן על ידי הרב אורי נחום, שאף הרחיב את פעילות הדוכן והציב במקום מסך וידאו המקרין מראות קודש. בחודש [[אייר]] [[תש"ע]] אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות [[תפילין]] מהדוכן נתפס הגנב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54374 כך פוצח שוד התפילין הגדול] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. כיום מסייע בתפעול הדוכן הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].
*'''תחנה מרכזית''' - במסוף התחבורה המרכזי של העיר בו עוברים מאות אוטובוסים מידי יום, הוקם בשנת [[תשנ"ב]] דוכן [[תפילין]] קבוע ועלונים לחלוקה. במשך למעלה מעשרים שנה תופעל הדוכן על ידי הרב אורי נחום, שאף הרחיב את פעילות הדוכן והציב במקום מסך וידאו המקרין מראות קודש. בחודש [[אייר]] [[תש"ע]] אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות [[תפילין]] מהדוכן נתפס הגנב{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54374 כך פוצח שוד התפילין הגדול] {{וידאו}} {{אינפו}}}}. כיום מסייע בתפעול הדוכן הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''בית-משיח עפולה עילית''' - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
*'''בית חב"ד ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] העמק''' - פעילות יום יום בקרב המאושפזים הצוות ובני משפחותיהם וכן פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יי"צ סגל (כמו כן משמש כרב הבית רפואה העמק בעפולה).
*'''בית חב"ד ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] העמק''' - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יי"צ סגל (כמו כן משמש כרב הבית רפואה העמק בעפולה).


== קהילת חב"ד ==
== קהילת חב"ד ==
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
[[קובץ:בית גבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה]]
קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.


קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בבית כנסת חב"ד בעיר, ופועלים ב[[הפצת המעיינות]] בכל רחבי העיר.
בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים ל[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד במגדל העמק]] והבנות נוסעות לבית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' שבמושב [[אביטל]].
 
בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים ל[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק|תלמוד תורה חב"ד בנצרת עלית]] והבנות נוסעות לבית הספר של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' שבמושב [[אביטל וכן לבית ספר חב"ד בנצרת עלית ומגדל העמק]].


בית הכנסת החב"די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.
בית הכנסת החב"די העירוני{{הערת שוליים|בית הכנסת מנוהל על ידי הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]].}}, ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, [[בית הכנסת]] הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.


בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.
בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' [[דוד קרץ]] [[משפיע]] הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן [[בית הכנסת]] יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.
בשנת תש"ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, "בית מדרש אריאל" לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר. בשנת תשע"ו נסגר המרכז, ומתפלליו חזרו לבית הכנסת החבד"י המרכזי.


כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].
כ[[משפיע]] הקהילה, כיהן הרב [[דוד קרץ]] עד לפטירתו ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"א]], כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב [[שמואל קרץ]].
שורה 53: שורה 53:
* '''בית מדרש אריאל לתורה וחסידות''' הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.
* '''בית מדרש אריאל לתורה וחסידות''' הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.
* '''גן חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
* '''גן חב"ד''', פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
* בעיר פועלים ארבעה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* '''מדרשיית "אתחלתא"''' לנשים וצעירות{{הערה|1=[http://www.neshei.com/2013/04/21/%D7%99%D7%95%D7%96%D7%9E%D7%94-%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A7%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D/ יוזמה חב"דית בעפולה - בית קפה לנשים בלבד] - אתר נשי ובנות חב"ד {{אינפו}}}}.
* בעיר פועלים שלושה [[מקווה|מקוואות]] לנשים לפי [[בור על גבי בור|שיטת חב"ד]].
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.
* ב[[חודש סיון]] [[תש"ע]] חנך [[כולל חב"ד]] מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים{{הערת שוליים|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54959 "כולל חב"ד" ו"לוטוס" חנכו מרפאה נוספת בעפולה] {{אינפו}}}}.



גרסה מ־01:56, 6 בינואר 2019

חנוכיה ציבורית בכניסה לעיר עפולה

עפולה היא עיר במחוז הצפון בישראל. עפולה שוכנת במרכז עמק יזרעאל, על כביש 65, בין הערים חדרה וטבריה ומכונה גם "בירת העמק". היא הוכרזה כעיר בשנת תשל"ב, ונכון לשנת תשע"ג, העיר מונה כחמישים אלף תושבים.

היסטוריה

ביקור הרבי הריי"צ

בב' במנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל. בה' במנחם אב נסעה שיירת הרבי לעיר צפת ובאמצע הדרך עצרה בעפולה. בעיר נערך טקס קבלת פנים במשך שעה לכבוד הרבי. משם המשיך הרבי לעיר צפת.

גם בדרך חזור התעכב אדמו"ר הריי"צ לשעה קלה בעיר, וקיבל את פניהם של הפועלים הכפריים מהיישובים הסמוכים.

התייסדות הקהילה

הקהילה החב"דית בעיר נוסדה בתחילת שנות הל"מדים (שנות ה-70). החב"דניק הראשון שקבע את מגוריו בעיר היה הרב שמעון רוזנברג ואחריו הגיעו חסידי חב"ד נוספים. החסידים שהתיישבו בעיר נמנו על הצוות החינוכי של סניף רשת אהלי יוסף יצחק ביישוב תענך, והתגוררו בעיר מטעמי נוחות.

בשנת תשל"ט קיבלה הקהילה הקטנה חיזוק משמעותי כאשר הרבי שלח לעיר את האחים חיים שלום ושלמה סגל, על מנת שיפעלו לחזיקו צביונה היהודי של העיר ויחזקו את הקשר של התושבים לעניני תורה ומצוות.

מכיון ולקהילה החב"דית לא היה בית כנסת משלה, קבעו אנשי הקהילה את מקום התפילה בבית הכנסת 'בעלי מלאכה' שבמרכז העיר, שרוב המתפללים בו באותם שנים היו שרידים מעטים בלבד מהמתפללים הוותיקים שייסדו את בית הכנסת, ושמחו לקבל לשורות בית הכנסת אנשים צעירים בעלי מרץ שידאגו לתפעול המקום ויחזקו את מנייני התפילות. בהדרגה ובאיטיות עבר בית הכנסת לשליטה מלאה של קהילת חב"ד, והניהול הועבר לידיו של הרב חיים שלום סגל שהתמנה כגבאי בית הכנסת. בהמשך, הוחלף הריהוט הפנימי של בית הכנסת ובתוכו בימת קריאת התורה המוגבהת שהייתה במקום כפי מנהג הספרדים, והוקמה סוכה בחצר, על מנת לאפשר קיומם של מניני תפילה נוספים.

במאמץ משותף וביוזמתו של משפיע הקהילה הרב דוד קרץ, נרכשו ספרי קודש חב"דיים לבית הכנסת, ונפתחו בו שיעורי תורה קבועים לקהלי יעד שונים, והגרעין החב"די של הקהילה התמקם סביב פעילות בית הכנסת שהפך להיות המרכז הקהילתי של אנשי הקהילה.

בשונה מקהילות חב"ד אחרות ברחבי הארץ, הקהילה בעפולה לא התגבשה סביב מוסד מסויים או סביב רכישה משותפת של בנינים וקרקעות והקמת שכונה חב"דית, אלא התהוותה בכוחות עצמה, ומלבד גן חב"די לא פועל בעיר אף מוסד המנוהל על ידי חסידי חב"ד.

בתי חב"ד בעיר

האחים שלמה יהודה וחיים שלום סגל במבצע חנוכה בעיר
שלטי פרסום חב"דיים בתחנה המרכזית בעפולה

בית חב"ד המרכזי - השליח הרב שלמה יהודה סגל. בית חב"ד פועל עם כלל האוכלוסיה לרבות מגזר העולים החדשים, וב'מרכז הרפואי העמק'[1]. בחג הפסח בית חב"ד עוזר למשפחות נזקקות בסיוע במוצרים לכבוד החג[2].

  • מרכז אתחלתא - מטעם עמותת אהבת ישראל חב"ד, הוקם במרכז העיר בשנת תשע"ג - על ידי שליח הרבי הרב אמיר הלוי שהעתיק מגוריו לעפולה, כקפה מדרש לנשים וצעירות והיום משמש גם כבית כנסת לצעירים ומקורבים ומרכז העשרה רוחני לילדים.

במקום פעילות עניפה בכל ימות השבוע ועל קהל המשתתפים נמנים לרוב יהודים שאינם שומרי תומ"צ לעת עתה.

  • רובע יזרעאל - כשנה לאחר חתונתו - בשלהי שנת תשע"א - הצטרף הרב יי"צ סגל אל אביו הרב שלמה סגל, העתיק את מקום מגוריו לעפולה, והחל לפעול בשכונה החדשה שהוקמה בצפון העיר.
  • גבעת המורה - מנהל: הרב לוי אריה קרץ.
  • תחנה מרכזית - במסוף התחבורה המרכזי של העיר בו עוברים מאות אוטובוסים מידי יום, הוקם בשנת תשנ"ב דוכן תפילין קבוע ועלונים לחלוקה. במשך למעלה מעשרים שנה תופעל הדוכן על ידי הרב אורי נחום, שאף הרחיב את פעילות הדוכן והציב במקום מסך וידאו המקרין מראות קודש. בחודש אייר תש"ע אחרי תשעה מקרים של גניבת זוגות תפילין מהדוכן נתפס הגנב[3]. כיום מסייע בתפעול הדוכן הרב חיים שלום סגל.
  • בית-משיח עפולה עילית - מנהל: הרב אפרים קמינקר.
  • בית חב"ד בבית הרפואה העמק - פעילות עונתית וגמ"ח סעודות שבת לחולים וחדרי שינה, שפרה ופועה, מנוהל על ידי הרב יי"צ סגל (כמו כן משמש כרב הבית רפואה העמק בעפולה).

קהילת חב"ד

שלט במקום בו יבנה 'בית מעשים טובים' בעפולה

קהילת חב"ד בעפולה שוקקת חיים חסידיים, והיא מונה כמאה משפחות, המתפללים בשני בתי הכנסת, ופועלים בהפצת המעיינות בכל רחבי העיר.

בני קהילת חב"ד בעפולה נוסעים לתלמוד תורה חב"ד במגדל העמק והבנות נוסעות לבית הספר של 'רשת אהלי יוסף יצחק' שבמושב אביטל.

בית הכנסת החב"די העירוני[4], ממוקם בשדרה המרכזית של העיר, ומושך אליו יהודים מכל קצות הקשת. משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת חצות, בית הכנסת הומה ממתפללים, אנ"ש, ויהודים נוספים המוצאים בבית הכנסת מקום שקט ונוח ללימוד.

בית הכנסת פתוח במשך כל שעות היממה וקירותיו מכוסים בארונות ספרים לרוב, תודות להשתדלותו של ר' דוד קרץ משפיע הקהילה, שטרח ועמל רבות בהשגת המימון לרכישת הספרים, על מנת שאכן בית הכנסת יהווה מרכז יהדות של ממש וימשוך אליו יהודים רבים מכל רחבי העיר והאזור.

בשנת תש"ע, נפתח מרכז קהילתי חדש, "בית מדרש אריאל" לתורה וחסידות מול תחנת אגד העירונית, המפיץ אף הוא את אור החסידות, ופועל בעיקר עם השכבות הצעירות של בני העיר. בשנת תשע"ו נסגר המרכז, ומתפלליו חזרו לבית הכנסת החבד"י המרכזי.

כמשפיע הקהילה, כיהן הרב דוד קרץ עד לפטירתו בכ"ג אדר תשע"א, כשאת מקומו ממלא כעת בנו, הרב שמואל קרץ.

השליחה רבקה הולצברג

ערך מורחב – גבריאל נח ורבקה הולצברג

בעפולה גדלה השליחה רבקה לאביה הרב שמעון ויהודית רוזנברג. רבקה נישאה לבעלה גבריאל נח הולצברג ויחד יצאו לשליחות בעיר בומביי שבהודו. בא' בכסלו תשס"ט במהלך מתקפת טרור על בית חב"ד בומביי נרצחו זוג השלוחים. בח' בניסן שנת תשס"ט הונח אבן הפינה למבנה הדומה בצורתו ל-770, שיקרא בשם 'בית מעשים טובים - גבי ורבקי', לזכרם של השלוחים שנרצחו[5], ביוזמת ראש עיריית עפולה מר אבי אלקבץ ומשפחות הולצברג-רוזנברג[6]. בה' בכסלו תש"ע התקיימה הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמת הקדושים הרב גבריאל ורבקה הולצברג, בנדבת ליבו של ר' לוי יצחק סממה[7].

מוסדות

  • בית כנסת חב"ד בעיר משמש מאות יהודים מידי יום לתפילה ושיעורי חסידות.
  • בית מדרש אריאל לתורה וחסידות הפועל רבות בקרב אוכלוסיית עפולה הצעירה.
  • גן חב"ד, פועל בשכונת 'שיכון עובדים'.
  • מדרשיית "אתחלתא" לנשים וצעירות[8].
  • בעיר פועלים שלושה מקוואות לנשים לפי שיטת חב"ד.
  • בחודש סיון תש"ע חנך כולל חב"ד מרפאת שיניים בשכונת גבעת המורה, שנועדה לסייע לילדים ממשפחות חסרות אמצעים[9].

לקריאה נוספת

שבועון 'בית משיח' גליון 688 - הרב יעקב שמולביץ בתיאור אותנטי משבת בקהילה (עמ' 32).

הערות שוליים