הר הבית

דגם 'מוזיאון ישראל' של שטח הר הבית, ובית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל" - וכן פרטים מתיאורי יוסף בן מתתיהו ומקורות רומיים

תמונה מעובדת של הר הבית, שפרסם אבי טאוב בברכת הרבי, במסגרת חברת יהלומים

הר הבית הוא הר קדוש בירושלים העתיקה, ונקרא "הר הבית" על שם ששם היה בית המקדש הראשון והשני, ושם גם עתיד להיבנות בית המקדש השלישי. הוא נקרא גם "הר המוריה"

שם בנה אברהם אבינו את המזבח והעלה עליו את יצחק בנו, ובמקום זה ממש היה המזבח לאחר זמן.

שטח הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה.

השטח הריק של הר הבית היה רובו מדרום, אחר כך מהמזרח, אחר כך מהצפון, ומהשטח הקטן ביותר היה מצד מערב. התשמישים שהיו עושים בהר הבית, היו עושים בשטח הריק, וממילא מקום שהיה רוב מידתו שם היה תשמישו.

להר הבית היה חמישה שערים. בתוך הר הבית היו מחיצות נוספות, הסורג, החיל, העזרה וכו'.

ישנם דינים שונים בקדושת הר הבית, עליהם חייבים לשמור מכח מצוות התורה "צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב".

שערי הר הבית

חמשה שערים היו להר הבית. דרום: שני שערי חולדה, אשר שימשו כניסה ויציאה. מערב: שער קיפונוס, שימש לכניסה ויציאה. צפון: שער טדי, בשער זה לא השתמשו. מזרח: שער, עליו היה מצויר שושן הבירה, כאשר נצטוו מפי המלך כשעלו מהגולה כדי שתהיה אימת המלך עליהם ולא ימרדו במלכות. משם יצאו השורפים את הפרה להר הזיתים.

הכניסה לשערים היתה מצד ימין, חוץ מאבל ומנודה שהיו נכנסים מצד שמאל. כאשר היו רואים אדם שנכנס מצד שמאל, אם היה אומר שהוא אבל היו אומרים לו "השוכן בבית הזה ינחמך", ואם היה מנודה היו אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבם ויקרבוך" לדעת רבי מאיר, אך לרבי יוסי אין לומר לו כך כיון שאז משמע שנידוהו שלא כדין, אלא אומרים לו "השוכן בבית הזה יתן בלבך ותשמע לדברי חבירך ויקרבוך".

היציאה מהר הבית החוצה היתה מצד שמאל של השערים.

• שערי חולדה, הם שני שערים של הר הבית מצד דרום. יש אומרים כי "חולדה" הוא שם שניתן לשער, מכיון שמשמש לכניסה להר הבית במקום ששם היה עיקר תשמישו של הר הבית - מצד דרום, ולכן קרוי "חולדה", כשם השרץ הנקראת חולדה המתגוררת ושכונת בתוך ובעיקר הבתים. ויש אומרים כי שם השער ניתן לו לפי שחולדה הנביאה היתה יושבת בין שני שערים אלו, מכיו ןשלא היתה יכולה לשבת בביתה משום יחוד
• שער קיפונוס, היה השער המערבי של הר הבית, ושימש לכניסה ויציאה של הר הבית. שער זה היה שער קטן. ולפי שהשכינה במערב, היה השער הזה ראש לכל השערים, "קפי" הוא ראש בשפה היוונית.
• שער טדי הוא השער הצפוני של הר הבית, בו לא השתמשו. טדי הוא לשון גובה. שם השער ניתן לו מכיון שכל השערים שהיו בהר הבית היה להם משקופות, חוץ משער זה שהיה בצורה אלכסונית של שתי אבנים המונחים זה על זה באלכסון, ולכן באמצע השער היה חלק גבוה יותר, שלא ככל השערים שראשן היה שווה. ישנו דיעה אחרת כי "טדי" הוא לשון השתחוויה, ב' אבנים מוטות זה על זה נראים הם כמשתחוין זו לזו.

תוכן הר הבית ובית המקדש

הרמב"ם מתאר את שטח הר הבית באופן זה:

כשאדם נכנס משער מזרחי של הר הבית, מהלך עד סוף החיל בשוה [ישר]. ועולה מן החיל לעזרת הנשים בשתים עשרה מעלות, רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

ומהלך כל עזרת הנשים בשוה. ועולה ממנה לעזרת ישראל שהוא תחלת העזרה בחמש עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה.

ומהלך כל עזרת ישראל בשוה, ועולה ממנו לעזרת הכהנים במעלה גבוהה אמה, ועליה דוכן יש בו שלש מעלות רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה נמצאת עזרת הכהנים גבוהה על של ישראל שתי אמות ומחצה.

ומהלך כל עזרת הכהנים והמזבח. ובין האולם ולמזבח בשוה. ועולה משם לאולם בשתים עשרה מעלות. רום כל מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה, והאולם וההיכל כולו בשוה.

נמצא גובה קרקע ההיכל על קרקע שער המזרח של הר הבית שתים ועשרים אמות. וגובה שער הר הבית עשרים אמה. לפיכך העומד כנגד שער המזרח אינו רואה פתח ההיכל.

העליה להר בימינו

כתב ידו של הרבי נגד העלייה להר

תגובת הרבי נגד החפירות בהר הבית

כשהתחיל הדיון בהיתר העליה למקומות מסויימים בהר, הביע הרבי את דעתו נגד העיסוק בשאלה זו, בטענה שזה יביא אנשים לעלות למקומות האסורים לכל הדעות.

כמו כן התריע הרבי נגד החפירות הארכיאולוגיות בהר הבית. הרבי שיגר מסרים ברורים ותקיפים לכל הנוגעים בדבר ושלל בתכלית את רעיון החפירה תחת בית המקדש. במכתב זה דורש הרבי לבטל את התוכניות הללו, כשהוא מוסיף בכתי"ק בסיום הקטע הראשון של המכתב: "כולל ועיקר - שבטלה התכנית לחפור מתחת לביהמ"ק מחילות וכו' ואפילו לספקן". ובסיום מכתבו כתב הרבי בכתיבת ידו: "לשמור על הק' שלא ידעו בו ולא בספקו וס"ס, כי "ממי שהזהיר על המקדש" אתה מתיירא, ובהצלחה".

עם זאת, הביע הרבי את צערו מאופן השמירה על ההר מפני כניסת יהודים, ובלשונו: "יהודים "פראיים" מתעקשים שלא לאפשר כניסת יהודים לשם, עד באופן שמוציאים משם יהודים בעל כרחם וכו' וכו'". והתבטא כי בכך הם גרועים מהגויים - המודים בשייכות הר הבית לעם ישראל .

בשנים מאוחרות יותר, התייחס הרבי ליהודים השוהים ומתפללים במקומות המותרים בהר הבית מבלי לשלול את מנהגם. אך הדגיש שבכדי לעלות לשם יש לדעת בבירור את גבולות המקומות המותרים.

ראו גם

• שערי העזרה
• הכותל המערבי
• בית המקדש

מקורות

רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש. יבמות ז ב, וראשונים שם.