רשת אהלי יוסף יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==הקמת ה'רשת'== | ==הקמת ה'רשת'== | ||
[[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]] | [[תמונה:כיצד נחנך.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר 'כיצד נחנך את ילדינו?', בהוצאת הרשת]] | ||
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות | כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה"ח ר’ [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך “אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. | ||
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו | בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי". | ||
על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. | על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי. | ||
את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה | את מרכזה של הרשת קבע הרבי ב[[תל אביב]]. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' [[זושא וילמובסקי]], בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד". | ||
==בתי הספר הראשונים== | ==בתי הספר הראשונים== | ||
במהלך חורף | במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו. | ||
'''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. | '''זרנוגה''' הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש. | ||
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי | בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה"ח ר’ [[זלמן אבלסקי]], הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית. | ||
'''‘מנחת’''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת | '''‘מנחת’''' הוא כפר קטן שהיה סמוך ל[[ירושלים]], במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרה"ח ר’ [[אהרן מרדכי זילברשטרום]], שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך. | ||
ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה | ב'''[[יפו]]''' נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה"ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי. | ||
גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. | גם ב'''[[כפר סבא]]''' היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: [[דוד עבדי]] ו[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה’רשת’, בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא. | במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה’רשת’, בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא. | ||
הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי “עת לעשות לה’ הפרו | הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי “עת לעשות לה’ הפרו תורתך". | ||
הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש. | הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש. | ||
מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו | מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל. | ||
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת | במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו. | ||
==מנהלי הרשת== | ==מנהלי הרשת== | ||
גרסה מ־22:34, 12 במרץ 2014
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש בארץ הקודש הינה רשת של מוסדות חינוך חב"ד בארץ הקודש. הרשת הינה אחד המפעלים הכבירים והחשובים ביותר שקמו ביובל השנים האחרונות בארץ ישראל. הרשת כוללת כיום עשרות בתי ספר וגנים בהם לומדים אלפי תלמידים.
הקמת ה'רשת'
כבר בקיץ תשי"א, מיד עם קבלת הנשיאות, החל הרבי מלך המשיח להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של חסידות חב"ד בארץ הקודש. בחודש תמוז תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרה"ח ר’ זושא וילמובסקי והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך “אהלי יוסף יצחק" על שם כ"ק אדמו"ר הריי"צ, דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו.
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, לר' זושא וילימובסקי ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' זושא וילימובסקי לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".
על הסיבה ל’התעקשות’ של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.
את מרכזה של הרשת קבע הרבי בתל אביב. הוראה זו ניתנה באיגרת לעסקן ר' זושא וילמובסקי, בה כותב הרבי בזה הלשון: “בנוגע לשאלתו, איפה לקבוע המרכז של רשת אהלי יוסף יצחק, הנה המקום המתאים לזה על-כל-פנים עתה, הוא בתל-אביב, ובטח ידוע לו מפתגם הבעל-שם-טוב: והי’ ראשיתך מצער ועל ידי זה אחריתך ישגה מאוד".
בתי הספר הראשונים
במהלך חורף תשי"ב הקימה הנהלת הרשת ארבעה מוסדות חינוך ברחבי הארץ: זרנוגה, מנחת, יפו וכפר סבא. במקומות אלו לימדו חסידי חב"ד בשעות אחר הצהרים, ובשנת הלימודים הבאה דהיינו באלול תשי"ב נפתחו ארבעה בתי ספר במקומות הללו.
זרנוגה הייתה באותם זמנים מעברת עולים שהוקמה ליד המושבה רחובות. במקום זה, שהיה מלא בצריפים, שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן. ה’פעילים’ ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.
בית-הספר, שנוהל בשנותיו הראשונות על-ידי הרה"ח ר’ זלמן אבלסקי, הוקם בצריפים שקיבלו מהרשות המקומית.
‘מנחת’ הוא כפר קטן שהיה סמוך לירושלים, במקום בו נמצאת היום שכונת “מלחה". את בית-הספר שם ניהל הרה"ח ר’ אהרן מרדכי זילברשטרום, שהיה בעל ניסיון רב בתחום החינוך.
ביפו נערך רישום של כמה עשרות תלמידים, אולם העירייה סירבה להכיר בבית הספר החדש של ה’רשת’, ומנהליו נאלצו להתמודד לבדם עם בעיית המבנים. מנהל בית-הספר היה הרה"ח ר’ אורי בן-שחר, שהצליח מאוד בניהול בית הספר, עקב היותו אדם מסודר ועקבי.
גם בכפר סבא היה בית-ספר של ה’מזרחי’, אולם הוא שכן בקצה אחד של העיר, בעוד שאנשי ה’רשת’ פנו לאוכלוסייה המתגוררת בקצה השני של העיר. קורות הקמת בית הספר, מסוקרים בהרחבה בספרים: דוד עבדי ורבים השיב ליהדות וחסידות.
ניהול הרשת
המנהלים הראשונים של הרשת היו הרב דוד חנזין, הרב זושא וילימובסקי והרב מאיר בליז'ינסקי. שלושתם עשו רבות למען ייסוד בתי ספר, פיתוח וביסוס הרשת. עם הזמן הוחלט כי המנהל הראשי יהיה הרב דוד חנזין שעזב את עיסוקו הקודם כמגיד שיעור בישיבת אחי תמימים תל אביב.
בתקופה הבאה היו עוד שסייעו להנהלת הארצית כמו: הרב זלמן אבלסקי הרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב משה דובער גנזבורג שהתרים בעלי יכולת למען מוסדות הרשת.
הרב חנזין היה מנהל-על, כשתפקידו העיקרי היה לייצג את ענייני ‘רשת אהלי יוסף יצחק’ כלפי חוץ, מול משרדי הממשלה וכדומה. תפקידו היה להפגש עם שרים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות. הוא היה המוח שניווט וניהל את ענייני הרשת, כאשר הפעילות נוהלה בפועל על ידי מנהלי בתי הספר המקומיים ומזכירי ה’רשת’.
במקביל לעבודתו זאת, השקיע מאמץ גדול להגביר את הרישום לבתי הספר של ה’רשת’, בידיעה שכל ילד שייכנס לעולמה של יהדות, הוא בגדר הצלת עולם מלא.
הרב חנזין היה מגיע לעיתים לראשי ישיבת תומכי תמימים לוד ומבקש מהם אישור להוציא בחורים מהסדרים בשעות הערב לרישום ילדים בנמקו כי “עת לעשות לה’ הפרו תורתך".
הרב חנזין ריכז סביבו בחורים ואברכים צעירים וביחד היו נוסעים לערים הרחוקות במטרה לבנות את התשתית לבתי הספר הללו. בשנים הראשונות שלאחר פטירת רעייתו, היה משאיר את ילדיו בבית, ונוסע לערים השונות, שם הקים בתי ספר. הוא היה עובר מבית לבית וקורא להורים לשלוח את ילדיהם למוסדות חינוך על טהרת הקודש.
מידי פעם היה הרב חנזין יוצא לערוך ביקורים בבתי הספר השונים ברחבי הארץ. הוא היה מגיע לראות מקרוב כיצד העניינים מתנהלים; או שלעתים היה מגיע ללוות משלחות ואישים נכבדים שהגיעו מחו"ל.
במשך השנים, כל המכתבים והמברקים שהגיעו מהרבי בענייני הרשת, היו מגיעים אל ביתו של הרב חנזין. גם לאחר שפרש מניהול בפועל בשנת תשל"ז, המשיכו המברקים להגיע לביתו.
מנהלי הרשת
- מייסד הרשת - הרב זושא וילימובסקי
- הרב דוד חנזין
- הרב משה סלונים
- הרב מאיר פריימן
- הרב ישראל בוטמן
מנהלי בתי ספר ברשת
- הרב זלמן אבלסקי
הנהלה נוכחית
- יו"ר ההנהלה: הרב יוסף יצחק אהרונוב.
- מנהל גני חב"ד וחבר הנהלת הרשת: הרב יעקב ליברמן.
- הרב שמואל חפר: - חבר הנהלת הרשת.
- הרה"ג מנחם מענדל גלוכובסקי: - חבר הנהלת הרשת.
- הרב צבי רוטנברג: - חבר הנהלת הרשת.
מבקרי הרשת
מבקרי הרשת מונו על ידי הרבי עם הקמתה:
- הרב אליעזר קרסיק
- הרב אברהם פריז
פקחי הרשת מטעם משרד החינוך
- הרב יחיאל מלוב
הוצאות לאור
- כיצד נחנך את ילדינו? - מדריך אימהות מגיל לידה על גיל בר מצוה. נערך על ידי הרב יוסף הרטמן ויצא לאור לקראת עשרים שנה לה' טבת. (ב' כרכים).
- אלול תשרי.
לקריאה נוספת
- אברהם חנוך גליצנשטיין ושמואל חפר, אלבום חב"ד בישראל, תשל"ג.
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן - ביוגרפיה על ר' זושא וילימובסקי, תשס"ה.
- שניאור זלמן ברגר, רבים השיב ליהדות וחסידות - ביוגרפיה של ר' מאיר בליז'ינסקי, תש"ע.
- שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנכי - ביוגרפיה של ר' אליעזר קרסיק, תשע"ב.
- מנחם זיגלבוים, דוד עבדי - יומנו של הרב דוד חנזין, תשס"ג.
- זושא וולף, ימי תמימים, תשס"ז-תשע"א.
- אליהו וולף, אחד היה אברהם - ביוגרפיה של ר' אברהם פריז, תשס"א.