מצות ציצית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציצית

ציצית היא אחת מן תרי"ג מצוות התורה, והיא מצוה להטיל חוטי ציצית בכל כנף של בגד בן ארבעה כנפות.

מקור המצווה

מצוות ציצית היא מצווה מהתורה, המוזכרת באריכות ובפרטות בכל יום בפרשת ציצית. (שהיא גם הפרשה השלישית מפרשיות קריאת שמע):

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹקיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם.

במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח-לט

מצוות זו מופיעה פעם נוספת גם בספר דברים:

גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ"

דברים פרק כ"ב י"ב

מסיבה זו כותב אדמו"ר הזקן:[1] כיון שטעם לבישת הציצית הוא כדי לזכור המצות, לפיכך הלובש טלית קטן יזהר ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראוהו ויזכור המצות, ואותן הלובשים אותו תחת הבגדים יזהרו שילבשו אותו באופן שיראו הציצית תמיד, שעל ידי ראייתן יזכרו המצות תמיד.

מצוות ציצית שקולה כנגד כל המצוות.[2]

פרטי המצווה

חיוב המצווה חל על הלובש בגד בעל ארבע כנפות, החיוב הינו לתלות חוטי ציצית בכל אחת מהכנפות. חל איסור מהתורה ללכת עם בגד ללא ציציות. החיוב אינו חל אלא על בגד שלובשים אותו ביום, ורק על בגד כזה שקטן בן תשע שנים אינו מתבייש ללכת בו בשוק דרך עראי.

לדעת אדמו"ר הזקן חיוב הציצית הוא רק על בגד בן אמה על אמה, פחות מכך אין מחויב הבגד בציצית. כמו כן הקפיד אדמו"ר הזקן שלא יתקפל הבגד בשעת לבישתו לפחות מגודל זה, והטעם לכך: מכיון שסיבת החיוב היא על העיטוף בבגד, ומכיון שהבגד מקופל הרי חסר משיעור העיטוף בפועל הנצרך. מפני סיבה זו הקפידו חסידי חב"ד ללכת עם גארטל על גבי הטלית קטן.

נוהגים לקיים את מצוות ציצית בשני אופנים: האחד על ידי טלית גדול, אותו נהוג ללבוש בשעת תפילת שחרית, ובנוסף לכך לובשים טלית קטן מתחת לבגדים - או מעליהם כל אחד לפי מנהגו.


פתיל ציצית

תכלת בציצית

מן התורה, צריכים להיות בציצית חוטי תכלת - בנוסף לחוטי הלבן. אמנם, צבעו התכלת האמיתי נעלם מאיתנו במהלך הגלות, וע"כ אנו עושים את כל החוטים לבנים[3].

בזמנו של אדמו"ר הרש"ב, טען האדמו"ר מראדזין שהצליח למצוא את צבע התכלת, ע"י הפקתו מחיה ימית בשם 'דיונון הרוקחים'. בנו שלח מכתב לרבי הרש"ב, ושאל לדעתו בעניין. הרבי ענה[4] שמכמה טעמים אין הוא יכול להסכים לכך: הן ע"פ פנימיות התורה - מבואר בלקוטי תורה[5] בשם כתבי האריז"ל שהאור האלוקי של תכלת קיים רק בזמן בית המקדש, ובזמן החורבן אין אפשרות להוריד אור אלוקי זה ע"י לבישת תכלת. והן ע"פ הלכה - קרוב הדבר שע"י התפשטות לבישת תכלת - יבואו ללבוש תכלת בציציות פשתן, דבר האסור משום כלאיים כל עוד לא מתקיימת מצווה עי"ז (כגון בלילה). כיום ישנם רבים הנוהגים לשים פתילי תכלת (המופקים מחילזונות שונים) בציצית.

מנהגי חב"ד בציצית

  • משתדלים להרגיל את הילד בלבישת טלית קטן בגיל מוקדם לכל היותר[6], והרבי כתב שהחינוך ללבישת טלית קטן יכולה להתחיל עוד לפני גיל 3[7].
  • בטלית קטן שני חורים ובאלכסון בכנף הבגד, וקשירת הפתילים כשמכניסים מנקב אחד ומוציאים מהנקב השני כלפי חוץ.
  • הקשירה מיוחדת בכך שכל שלוש כריכות הן כקשורות בפני עצמן.
  • רוחב וגובה הציצית ברוחב אמה 'שופעת', לא כולל החלק דרכו מכניסים את הראש[8].
  • ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, אך מעל הבגד שעל הגוף עצמו.
  • ציצית צמר דווקא.
  • ללבוש את הציצית גם בעת השינה בלילה.
  • נוהגים להצמיד את הציצית מסביב לגוף באמצעות חוט גומי או "גארטעל" על מנת שלא תתקפל[9].
  • בטלית גדול עושים נקב אחד במרחק הראוי לפי ההלכה משפת כנף הטלית, ונקב נוסף קטן סמוך ממש לשפתה. אופן קשירת הפתילים: משחילים כל ארבעת הפתילים בנקב הגדול המרוחק קמעא משפת הטלית וקושרים אותם בשני קשרים זה על גבי זה. לאחר מכן, משחילים השמש (היינו החוט הארוך שעימו כורכים ע"ג הפתילים) בנקב הקטן הסמוך לשפת הבגד, על מנת שהפתילים יתלו בגובה הטלית וינטפו אחר הקשירה על הכנף ממש, ומתחילים הכריכות כמנינן וכקשירתן.
  • יש להפריד את חוטי הציציות מדי יום קודם התפילה, על ידי ההפרדה נמנעים מחוטים סבוכים ומחוטים קרועים[10]. האריז"ל הביא מעלת חסידות הנפעלת מההקפדה על הלכה זו וכתב שבמילה ציצת יש ראשי תיבות 'צדיק יפריד ציציותיו תמיד'[11] הרבי חזר על דברי האריז"ל ביחידות לר' דוד שרעבי[12].

הפרדת חוטי הציציות מובאת גם כסגולה לכאבי שיניים, כשהרב יהודה לייב אשר התאונן בפני הרבי על כאבי שיניים הורה לו הרבי להפריד את חוטי הציציות ולמנותם בידו אחת אחת תוך כדי נקיבת מספר כל חוט[13].

בשבת קיים חשש לגמר מלאכת קושר על ידי הידוק הקשר של חוטי הציצות[14], כדי להימנע מחשש זה יש לאחוז את הקשר ביד תוך כדי הפרדת החוטים[15].

טלית

היא כינוי בלשון חז"ל לבגד שלובשים על רוב הגוף. בלשון הפוסקים ובלשון זמנינו הטלית היא הבגד שיש בו ציצית המכסה את רוב הגוף.

ערך מורחב – טלית

על פי תורת הקבלה הטלית היא המשכת אור מקיף. קדושה זו גדולה כל כך, עד שאינה חלה על החפץ הגשמי של הטלית, ולכן אין חובה לגנוז את הטלית לאחר בלייתה (אלא רק את הציצית בלבד), למרות שאסור לנהוג בה מנהג בזיון.

אופן העטיפה

בפרטי עטיפת טלית גדול: אדמו"ר הזקן כותב בספר התניא[16] ובעטיפת ציצית יכוין כמו שנאמר בזהר להמשיך עליו מלכותו יתברך אשר היא מלכות כל עולמים וכו' לייחדה עלינו מצוה זו והוא כענין שום תשים עליך מלך.

מנהג חב"ד על פי הוראת הרבי הריי"צ, בעת העטיפה לכסות בחלקו העליון של הטלית גדול גם את העינים, אבל אין מכסים עד הפה.[17] בהקדמה לספר על ר' אברהם פריז, מביא הרב טוביה בלוי משמו של ר' אברהם בשם הרבי הריי"צ שבשעת העטיפה יש ללכת 4 אמות כשאתה מעוטף בטלית (ולא רק שיעור זמן של הליכת 4 אמות). ומספר שם שכך נהג הרבי הריי"צ גם כאשר קשתה עליו ההליכה.

בתורת החסידות

ארבעת הכנפות שבציצית

בקבלה מובא שהמילים "והיה לכם לציצית" הם גימטריה של המילים 'ד' קליפות', ארבעת כנפות הציצית מהווים הגנה מד' הקליפות שהם ד' רוחות הטומאה[18].

בחסידות מבואר[19] שארבעת הכנפות שבציצית מכוונות כנגד ארבע חיות שבמרכבה. ולבוש הציצית עצמו מכוון כנגד "לבוש מלכות" דהיינו ספירת המלכות דאצילות. ועל ידי קיום מצוות ציצית מרוממים את ספירת המלכות דאצילות לשרשה ומקורה בחינת "ה' אלקי גדלת מאד".

ארבעת הכנפות הינן תיקון של בחינת נוגה ורומזות על בחינת 'איה' המסמלת את התיקון של האדם כשחוזר בתשובה והתהליך בו הוא פונה ומחפש את ה' בכל צד מרוחות העולם - בבחינת 'איה מקום כבודו'[20].

ציצת וטלית

כאשר האדם מתעטף בטלית הוא מקבל וממשיך על עצמו לבוש מקיף של יראת שמים כללי לכל המצוות[21].

ההבדל בין ציצית לטלית הוא שטלית היא בחינת מקיף ולבוש שהוא בחינת סובב כל עלמין והציצית היא בחינת התורה ומצוות כפי שבאים בפרטים ומגלים בפנימיות הבריאה את אור אין סוף המקיפי[22].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • פנימיות המנהגים, תמיד במצווה, מצוות טלית קטן - גליון פנימיות שבט ה'תשפ"א
  • בצל כנפיך יחסיון, המנהג ללכת בציציות גלויות בדווקא, המבשר תורני פרשת שלח תשפ"ב עמוד 8

קישורים חיצוניים


מולטימדיה

הערות שוליים

  1. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח' סעיף י"ח.
  2. נדרים כה, א. שבועות כט, סע"א.
  3. ראה שו"ע אדה"ז הלכות ציצית.
  4. אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב חלק א' אגרת קנח
  5. פרשת שלח, דף מה עמוד ד
  6. מפי השמועה בשם הרב מארלאו והרב דווארקין שהורו להתיר להלביש טלית קטן גם לילד שעדיין לא נגמל, מבלי לחשוש לביזוי הטלית קטן.
  7. ליקוט מענות קודש תשמ"ח, אות רפז.
  8. הוראתו של הרבי מולאה אחרי 70 שנה.
  9. להרחבה ראו מהי הסיבה להניח גומי על הציצית?, קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 36.
  10. שו"ע או"ח ח' ז, שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ח סעיף יב, משנה ברורה ח' י"ח, משנה ברורה ח' כ"א.
  11. הובא במשנה ברורה ח' י"ח.
  12. מפי בן דודו הרב ברק כוכבי בשבועון כפר חב"ד גליון 2047 ע' 62.
  13. אהלי ליובאוויטש' גליון ג (סיון-תמוז תשנ"ה, עמ' 5-6) הובא גם בקיצור בלקט ציונים והערות (הרב לוי ביסטריצקי) ח"א (קה"ת תשמ"ב) עמ' 97, הסגולה נהוגה גם בכמה חצרות חסידיות ומובאת בספרי הפוסקים: כף החיים סי' יא אות יז מהספר דרך ישרה ומהספר חסד לאברהם (אות ג), שולחן מלכים" על קיצור שולחן ערוך סי' ט, בטעם הצבי ס"ק ט.
  14. שערי תשובה ס"ק ט' השלחן בדי השלחן קכ"ג ד.
  15. הוראת הרבי לרב יהודה לייב אשר שהובאה במקור הראשון בהערה הקודמת, הרב אשר גם סיפר שייתכן שהרבי סיפר שכך נהג גם אדמו"ר הריי"צ, הרב לייבל גרונר סיפר שראה את הרבי עצמו נוהג כך.
  16. פרק מ"א
  17. לקוטי שיחות חלק ח' עמ' 311 (עמ' 322)
  18. מגלה עמוקות על התורה פרשת שלח.
  19. אור התורה במדבר כרך א' עמוד מח, יין מלכות ספר אהבה סימן טז.
  20. ליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב הלכות ציצית הלכה ב'.
  21. תורת חיים שמות חלק ב' תלב ב'
  22. תורת שמואל חלק ב' עמוד שמה
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול