חסידות סלונים

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב חיים רבינוביץ, השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.

חסידות סלונים (בשפת המקור: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת תרי"ח. משנת תשמ"א מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן בירושלים, האחת בהנהגתו של רבי שמואל ברזובסקי והשניה בראשות רבי אברהם וינברג, חסידות סלונים מונה אלפיים בתי אב וסלאנים כאלף מאה

היסטוריה

חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'תרי"ח (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי משה מקוברין (כ"ט בניסן ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב אברהם וינברג (הראשון) (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי החסידות. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני קבלה, 'באר אברהם' על המכילתא ועוד. נפטר בי"א בחשוון ה'תרמ"ד (1883).

לאחר פטירתו המשיך את דרכו נכדו (בן בנו היחיד, רבי יחיאל מיכל אהרן), רבי שמואל וינברג (מכונה בקרב החסידים "הדברי שמואל" או ביידיש "דער פאטער", כלומר האב, עקב היותו אביהם של שני אדמו"רים). הוא כיהן כאדמו"ר במשך 32 שנה עד לפטירתו בי"ט בשבט ה'תרע"ו (1916) בוורשה. מבין אדמו"רי סלונים היה האדמו"ר בקשר הדוק עם אדמו"ר הרש"ב. האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים ביקר אצל הרבי הרש"ב בכ' בטבת תרס"ב, בקשר ליסוד 'אגודת מחזיקי הדת', ושמו נזכר פעמים רבות באיגרות-קדשו,וגם בהקדמה לקונטרס ומעין.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות בתארים נדירים ביותר שלא נמצא כדוגמתם באגרותיו: " כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנש"ק (=בנן של קדושים) כש"ת (=כבוד שם תפארתו) מוהר"ר שמואל שליט"א ".

ומתבטא אודותיו :" הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק ".

לאחר פטירתו המשיכו את דרכו שני בניו, רבי ישכר לייב (נפטר תרפ"ח), ממשיך דרכו היה רבי אברהם יהושע העשיל וינברג והאח השני רבי אברהם וינברג (השני) בעל הבית אברהם (נפטר תרצ"ג), ממשיך דרכו היה בנו רבי שלמה דוד יהושע וינברג, שנרצח בשואה.

לאחר השואה התלכדו חסידי סלונים בארץ ישראל והכתירו כרבם את רבי מרדכי חיים קסטלניץ מסלונים אשר כונה "רבי מוטל דיין". הוא סירב לשמש כאדמו"ר אך בפועל הנהיג את העדה עד לפטירתו בי"ב בטבת ה'תשי"ד.

לאחר פטירתו בחרו החסידים לאדמו"ר את רבי אברהם וינברג השלישי (ה"ברכת אברהם"), בנו של רבי נח וינברג (שהיה אחיו של האדמו"ר רבי שמואל) ונינו של מייסד השושלת. הוא כיהן כאדמו"ר 27 שנים, בהן שיקם את החסידות. היה מבוני החינוך החרדי בארץ ישראל ושימש כחבר מועצת גדולי התורה. נכדתו מרת שרה רחל נישאה לרב עזרא בנימין שוחט ראש ישיבת "אור אלחנן" חב"ד בלוס אנג'לס.

עוד בחיי חותנו, ביוזמת עסקני הקהילה, מונה כממלא מקומו - חתנו רבי שלום נח ברזובסקי שכיהן בעברו כראש ישיבת תומכי תמימים תל אביב, לאדמו"ר מסלונים, והוא זכה לפרסום רב בשל סדרת ספריו "נתיבות שלום".

לאחר פטירתו של האדמו"ר הזקן מסלונים, רבי אברהם וינברג, פרשה קבוצה של חסידי סלונים וקיבלה את מרותו של חתן נכדתו הרב אברהם וינברג האדמו"ר מסלאנים, המתגורר בבני ברק. חסידות זו מכנה את עצמה בשם סלאנים, בשונה לקבוצה האחרת הגדולה יותר, המכנה את עצמה בשם סלונים.

האדמו"ר שימש בעברו כר"מ בישיבת תומכי תמימים לוד, וזמן קצר לאחר שהתמנה כאדמו"ר, ביקר אצל הרבי בי' חשון תשמ"ג, במהלך היחידות הציע הרבי לאדמו"ר לפתוח בית מדרש לחסידיו בבורו פארק, הרבי התבטא אף "לא צריך מנין חסידים, גם אם יש לכם שם ששה חסידים ניתן כבר לפתוח בית מדרש", "ואפילו אם יש חסיד אחד מסור ניתן כבר לפתוח בית כנסת", האדמו"ר התבטא בפני הרבי שהוא רואה את עצמו כתלמיד ישיבת תומכי תמימים, כשאל הרבי את הטעם לדברים אלו השיב האדמו"ר "הרי נאמר 'ומתלמידי יותר מכולם', מכיוון שלימדתי בתומכי תמימים רואה אני את עצמי גם כתלמיד".

בכסלו תשע"ג קיבל לפגישה את חברי מרכז ההפצה ממש, חברי המכון העניקו לו את הספר 'מסתר צפונותיך' ומסרו לו סקירה על תוכן הספר ועל הדפסת המשך תער"ב, האדמו"ר תיאר את זכרונותיו מזמן הדפסת הספר וסיפר על היחידות אליה נכנס לרבי.

האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולימים גילה טפח מאותה 'יחידות':

"א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי]. .

ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים.

ג. נשאלתי מדוע לומדי התורה ועוסקים בעיון וכו' אינם כותבים על ד' הפרקים הראשונים בהלכות יסודי-התורה להרמב"ם, וסיפרתי לרבי כי אאמו"ר (נתיבות שלום חלק א' נתיבי יסודי התורה) כן כתב בזה".

עד כאן מתוכן ה'יחידות'.

עוד סיפר כ"ק האדמו"ר כי אביו היה שולח לרבי כל ספר שהוציא לאור וכן נהג לשגר הזמנות לנישואי צאצאיו.

הנה אחד המכתבים ששלח האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום', טרם התמנותו לאדמו"ר, לרבי (באדיבות הספרן של ספריית ליובאוויטש – ר' שלום דובער לוין):

"י"ד סיון תשכ"א

"לכ"ק עטרת תפארת ישראל המנהיג הגדול והקדוש אדמו"ר מלובביץ' שליט"א

"בכל הדרת הכבוד הננו מגישים לכ"ק מתנתנו ספר הק' תורת אבותי שהשקענו הרבה כוחות עד שבעזה"י זכינו להוציא לאור מכתבי-יד ישנים, מאמרי רבות[ינו] הק[דושים] אבות שושלת חסידות סלונים. ותקותנו כי כ"ק ימצא בו דברים קרובים ללבו הטהור, ויעל על שלחן מלאכים מאן מלכי רבנן, והי[ה] זה שכרי.

בכבוד הראוי שלום נח ברזובסקי".

לאחר פטירתו של רבי שלום נח ברזובסקי בז' לחודש אב תש"ס, ממלא את מקומו בנו בכורו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי מסלונים.

קישורים חיצוניים

• האדמו"ר מסלאנים עם שליח חב"ד
• רבי זלמן לייב אסטולין ואדמו"רי סלונים, בית משיח 593
• התקשרות, גליון 954. קשרי ליובאוויטש-סלונים.
• סיפור על ביקור הרבי הרש"ב בבית המדרש של חסידי סלונים. רשימות דברים, מהדורת תשס"ט, עמ' 166-165.