ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מודעה מטעם הרבנות הראשית לישראל הקוראת לקבל את פני הרבי הריי"צ בבואו לירושלים

מסע הרבי הריי"צ לארץ הקודש, היה מסע שערך הרבי הריי"צ בשנת ה'תרפ"ט, על מנת להשתטח על קברי צדיקים ובמהלך הביקור פעל למען כלל יהודי ברית המועצות.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תרפ"ז יצא הרבי הריי"צ מרוסיה, והתיישב בריגה שבלטביה. בעקבות כך לא יכל הרבי להתפלל על ציוני אבותיו, אדמו"רי חב"ד, ברוסטוב, ליובאוויטש, ניעז'ין והאדיטש. באמצע שנת ה'תרפ"ט – כשנה וחצי לאחר שיצא מרוסיה - החליט הרבי לנסוע ולהעתיר בתפילה במקומות הקדושים בארץ ישראל.

הנסיעה מריגה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בא' דר"ח תמוז ה'תרפ"ט, קיבל הרבי את האישורים והרישיונות הדרושים לצורך נסיעתו. לאחר שהתקבלו האישורים, שלח הרבי מספר מכתבים על בואו, ביניהם לגאון הרב יוסף חיים זוננפלד גאב"ד העדה החרדית ולרב אברהם יצחק קוק רבה הראשי של ארץ ישראל, שעזרו רבות להשגת הרישיונות להגעתו ארצה.

בכ"ג תמוז נסע הרבי לברלין, משם נסע - בליווי בתו וחתניו, אדמו"ר שליט"א והרב שמריהו גוראריה, יחד עם כמה מעסקני ברלין, בדרכו לוינה. בכ"ד תמוז הגיעו לוינה בירת אוסטריה. ולמחרת, כ"ה תמוז, יצאו הרבי וחתניו אל עיר הנמל האיטלקית טריסטה, שם עלו על אוניה למצרים.

בכ"ז תמוז עגנה הספינה בעיר ברינדיזי, שם נפרד הרבי הריי"צ מחתנו - אדמו"ר שליט"א, והמשיך בדרכו עם חתנו הרב שמריהו גוראריה, לכיוון אלכסנדריה שבמצרים.

לאחר כיומיים, בכ"ט תמוז הגיע הרבי למצרים.

הביקור באלכסנדריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

באלכסנדריה התאכסן במלון 'רג'ינה פאלאס', לשם הגיעו ראשי הקהילה באלכסנדריה להיפגש עימו. במהלך הביקור שהה הרבי בביתו של מר יוסף דה פיג'וטו, שסייע רבות לביקורו של הרבי באלכסנדריה, אך התנה לפני כן את עזרתו בכך שהרבי יבקר בביתו.

במצרים וגם בארץ הקודש, משפחת הרב דוד צבי אריה שניאורסון סייעו למסע הרבי[1].

בר"ח מנחם אב עלו הרבי, חתנו ושני מלווים נוספים שהגיעו במיוחד מארץ הקודש – הרב מנחם מנדל נאה והרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב – על רכבת לארץ הקודש.

הביקור בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום חמישי ב' מנחם אב הגיע הרבי לתחנת הרכבת בלוד, שם נערכה לו קבלת פנים רשמית מטעם הרבנות הראשית לארץ ישראל. לאחר קבלת הפנים המשיך בדרכו לירושלים.

הביקור בירושלים[2][עריכה | עריכת קוד מקור]

בהגיע הרבי לירושלים, קיבלו את פניו נציגים מטעם קהילות החרדים בעיר.

הרבי התארח במלון "אמדורסקי" ולשם הגיעו לבקרו הרב יוסף חיים זוננפלד, הרב יצחק פרנקל, הרב שמעון הורביץ ועוד.

בשעה שש בצהריים הגיע הרבי להתפלל בכותל המערבי. לאחר שהתפלל מנחה שאל האם נהוג לנשק את אבני הכותל, ומשנענה בחיוב, נשק לאבנים. על ביקורו בכותל כתב הרבי "באותן כמה שעות חייתי, שכחתי על הכל, הייתי טפח גבוה יותר, טעמתי רגעים מהחיים".

לאחר הביקור בכותל הלך לפגוש את הרב יוסף חיים זוננפלד בביתו.

למחרת, ביום שישי, הלך הרבי יחד עם חברי הנהלת ישיבת תורת אמת לפגוש את הרב אברהם יצחק קוק. כשהגיע הרבי, בירך הרב קוק 'שהחיינו'. לאחר הפגישה ביקר הרבי בישיבת 'מרכז הרב'.

בשבת התפלל הרבי עם חסידים מכל רחבי הארץ שהגיעו לשבות במחיצתו, עלה למפטיר ובירך ברכת הגומל.

במוצאי שבת הגיע הרב קוק, יחד עם בנו הרב צבי יהודה קוק, לבקר את הרבי במלונו.

ביום ראשון הגיעו מספר רבנים, ביניהם הראשון לציון הרב יעקב מאיר. בצהרי היום הלך לבקר את האדמו"ר מרחמסטריווקא.

הביקור בצפת וטבריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרגל יום היארצייט של האריז"ל נסע הרבי להשתטח על קברו בצפת. בדרך עצר הרבי למנוחה בעיר עפולה, שם ביקר אותו הרב הראשי לתל אביב הרב שלמה אהרונסון.

כשהגיע לצפת נתן שלום לרבני העיר, שהגיעו לבקרו במלון "מרכזי", ולאחר מכן הלך להתפלל על ציון האריז"ל. לאחר שהתפלל אמר: "בביקור הראשון במקומות קדושים אלו, עולם העשייה נעלם לגמרי".

בשעה שלוש לפנות בוקר נסע לציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, שם התפלל שחרית ואמר תהלים. לאחר מכן ביקר במוסדות "בר יוחאי" ו"מושב זקנים", ואף חתם את שמו בספר המבקרים.

בשעה תשע בבוקר נסע לציון רבי מאיר בעל הנס בטבריה, ולקברי הר"מ מויטבסק והר"א מקאליסק, רבי עקיבא, הרמב"ם והשל"ה.

בשעה שתיים בצהריים חזר לירושלים, שם שהה עד למחרת.

הביקור בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשעה שתיים בצהריים יצא מירושלים בדרכו לחברון, בהגיעו לשם נערכה לו קבלת פנים על ידי התושבים היהודיים.

מאוחר יותר יצא מבית המלון "אשל אברהם", שם התאחסן, והלך, דרך בית רומנו, למערת המכפלה, לשם יכל להיכנס בזכות אישור מיוחד אותו השיג הרב אליעזר דן סלונים, שהיה מנהל בנק אפ"ק והיו לו קשרים בשלטון הערבי בחברון. בכניסה למערה המתינו משלחת של נכבדי הערבים, ונתנו לרבי ומלויו סוליות עור ושרוכים מיוחדים, כדי שלא יצטרכו לחלוץ את הנעליים בכניסה כמנהג הערבים. הרבי נכנס דרך "שער יעקב" של המערה, ויצא דרך "שער אברהם".

בהמשך ביקר אדמו"ר הריי"צ גם בקהילת חב"ד בחברון, בישיבת סלובודקה ובנכסי רבותינו נשיאינו בעיר. [3]

הביקור בראש פינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שביקר בחברון, נסע לבקר בעיר עם רכבו. הוא עצר בעיר ונכנס לבית של שמעון קעלר, מתושבי העיר. התפלל מנחה, ולאחר מכן שתה כוס תה. הרבי שאל את המתיישבים לשלומם. כשהרבי יצא מהבית, באו המוני תושבים כדי ללוותו.

הבית שביקר בו עדיין עומד על תילו ונמצא במרכז המושבה, ומתגוררת בו אחת המקורבות של בית חב"ד בישוב[4].

השלמת הביקור בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשעה באב שהה הרבי בירושלים, וקיבל ליחידות את תלמידי ישיבת תורת אמת. לאחר מכן הלך להשתטח על קברי צדיקים בהר הזיתים. במוצאי תשעה באב התוועד הרבי בישיבת תורת אמת. למחרת ביקר במספר מוסדות של הקהילה החרדית בירושלים: בית היתומים דיסקין, בתי הרפואה שערי צדק וביקור חולים ועוד. ביום ראשון ביקר בעוד מוסדות, וביניהם בבית הכנסת "בית מנחם" בעיר העתיקה.

למחרת הלך שוב לכותל המערבי, ובשעה עשר בבוקר יצא מירושלים לכיוון תל אביב. מירושלים עד מוצא ליווה אותו האדמו"ר מרחמסטריווקא.

הביקור בתל אביב[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשהגיע לתל אביב, התאחסן במלון "שפת הים", ושם קיבל את הקהל שהגיע לראותו.

בשעה עשר וחצי בלילה הגיעו כשמונת אלפים איש לכיכר שלפני המלון, והרבי יצא כדי לקבל מהם ברכת ברוכים הבאים.

למחרת עבר הרבי למלון פלאטין, שם הגיעו לבקרו משלחת מטעם עיריית תל אביב בראשות סגן ראש העיר מר ישראל רוקח ורבים מתושבי העיר.

במהלך היום ביקר הרבי בבית הכנסת הגדול ובישיבת לומז'ה בפתח תקווה[5], ונפגש עם חברי מועצת העיר. לאחר מכן ביקר בבני ברק.

בערב התאספו מול בית המלון אלפי אנשים, והרבי אמר לפניהם את המאמר "כי נר מצווה ותורה אור".

מעמד צאתכם לשלום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביום חמישי ט"ז במנחם-אב נסע הרבי.מתל אביב לתחנת הרכבת בלוד.

הנהלת תחנת הרכבת הקדישה את האולם המרכזי של התחנה למעמד הפרידה, אליו הגיעו אלפי אנשים.

על רגעי הפרידה, כותב הרבי ביומנו: "נכנסתי אל המרכבה ועמדתי על השליבה העליונה באופן שיכולתי לראות את כל המלווים אותנו באופן שהם יוכלו לראות אותנו. אמרתי להם "אל יפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה", וכאשר אין הזמן גרמא לדבר, מסרתי בזה מאמר ארוך וברכתי אותם והם בירכו אותי ונפרדנו בשמחה רבה".

כשהיה הרבי בספינה בדרכו חזרה לריגה הגיעה ידיעה אודות הפרעות שאירעו בחברון, ומגודל הצער קיבל הרבי התקף כליות. יחד עם הרבי בספינה היה הרופא ד"ר וולך, מנהל בית הרפואה שערי צדק בירושלים, שטיפל בו עד שחזר לאיתנו.

הביקור בשנת תרצ"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי שנת תרצ"ד עלה ברצונו של אדמו"ר הריי"צ לערוך מסע נוסף לארץ הקודש, ביקור אליו היה מתוכנן להצטרף גם הרבי, ולצורך כך שוגרו מכתבים אל מנהל מחלקת העליה מר בנימין עמיאל[6].

אך בסופו של דבר הביקור לא יצא לפועל[7].

בעקבות המסע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעשור האחרון החלו להיות נפוצים מסעות חב"דיים של מוסדות חינוך המתחקים על עקבות מסעו של אדמו"ר הריי"צ, עוצרים בנקודות הציון שעצר לאורך המסע, ולומדים באמצעות כך על תולדותיו ופעולותיו, נפגשים עם שלוחי הרבי, ולעיתים גם נפגשים עם אישים שזוכרים את הביקור, או לחילופין, של בני משפחתם המספרים על העדויות ששמעו מהם אודות הביקור[8].

תוכנית וידאו לילדים האתגר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערוץ אלף של צבאות השם (ישראל) החל לשדר בשנת תשפ"ד את תוכנית האתגר, בה ילדי צבאות השם עוקבים אחר תחנות מסע אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסע הרבי בארץ הקודש
  2. יומן הביקור בספר השיחות.
  3. הרב הליטאי מתאר ברגש את ביקור הריי"צ בחברון
  4. הביקור המפתיע בראש-פינה והברכה שהתקיימה • צפו - באתר י' שבט תשע"ז
  5. הרבי נענה להזמנתו של ראש הישיבה הרב יהושע זעליג רוך שהיה בן למשפחת חסידי חב"ד מראקשיק שבליטא.
  6. חשיפה: התוכניות של הרבי הריי"ץ לבקר שוב בישראל ● מסמכים
  7. תצלום המכתבים ששוגרו לפקידים האחראים: אתר COL.
  8. ראו לדוגמה מסע ישיבת תות"ל הקריות.