ארי הלברשטם
הת' אהרן יוסף הלברשטאם הי"ד (נולד בי"ט אייר תשל"ז), נרצח ביום ראשון כ"ג באדר תשנ"ד בידי ערבי טרוריסט על גשר ברוקלין כאשר חזר מבית הרפואה עין ואוזן במנהטן ללוות את הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ארי נולד בי"ט אייר תשל"ז לאביו ר' חס"ד הלברשטאם, משב"ק בביתו של הרבי והרבנית ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבתו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא מטבריה, בעל "עבודת פנים".
למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין.
בגלל היותו בנו של המשב"ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי ובכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו[1]. בגיל 3 הרבי גזר את שערותיו[2].
לעיתים קרובות הייתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים.
הרצחו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"נ הגה שמעון פרס את "התרגיל המסריח" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של יצחק שמיר. לאור קריאתו של הרבי חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת אגודת ישראל, ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.
ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מארץ ישראל על ידי "התרגיל המסריח"[3].
בפורים תשנ"ד ירה ברוך גולדשטיין בערבים במערת המכפלה.
הרצח[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביום שלישי י"ח באדר תשנ"ד החליטו קבוצת בחורים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו לבית הרפואה בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.
ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את תפיליו ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.
בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את התלמידים וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה.
לאחר הפיגוע,[4] אביו חס"ד הלברשטאם ביקש את ברכת הרבי לרפואה שלימה לבנו והרבי לא הגיב. וכששאל האם להוסיף לבנו את השם "חיים", נענע הרבי את ראשו הק' לצדדים לאות שלילה[5].
חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון כ"ג אדר, ארי נפטר מפצעיו בהיותו בגיל 16.
הלווייתו התקיימה ברחוב איסטרן פארקווי מחוץ ל-770 והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בניו יורק. קברו הינו הקבר השביעי מאוהל הרבי הריי"צ.
בי' בסיוון תשע"ג דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.
בחקירתו של הרוצח התברר, שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול בפורים תשנ"ד שערך ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. המחבל קישר בין ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששם אמו של גולדשטיין לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.
הנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרצח זעזע את הקהילה החב"דית בעולם, ובניו יורק בפרט. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.
- ראש עיריית ניו יורק, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.
- הוקמה "קרן זכרון ארי הלברשטאם". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:
- מוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.
- אמבולנס של ארגון הצלה קראון הייטס.
- מרכז חב"ד בקינגס הייווי.
- ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו.
בעקבות האירוע[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.
- הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770[6].
עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העלייה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם [7].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו);
אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:
- המהרש"ל.
- ה'חכם צבי'.
- ה'שר שלום' מבעלז.
הצדיקים הקדושים נבג"מ מבית:
- זלאטשוב.
- ליזענסק.
- ראפשיץ.
- צאנז.
- פרימישלאן.
- בני משפחתו;
- אביו, הרב חס"ד הלברשטאם.
- אמו, מרת דבורה (הכט).
- אחיו, ר' יהושע הלברשטאם.
- אחיו, ר' מענדל הלברשטאם.
- אחותו, מרת חנה (אפפלבאום).
- אחותו, מרת שרה (גוטניק).
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אתר ההנצחה לזכרו של ארי (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- סיפור ההתקפה, הפציעה, הלוויה, המעצר וגזר הדין באתר לזכרו של ארי (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- דיווחי התקשורת על הרצח (הקישור אינו פעיל, ב' סיון תשפ"ג)
- הרב מענדל קפלן, הילד שהרבי הכיר אישית כ"ג באדר תשפ"א
- עשרים ותשע שנים חלפו: עדיין מחפשים מעורבים ברצח ארי הלברשטאם
- סקירה וטור מיוחד: הילד שנרצח וצעק 'שמע ישראל' באמת • 30 שנים לפיגוע, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה, סוכות תשע"ד.
- ↑ תמונות שהרבי גוזר את השערות של ארי הלברשטאם (ב"ר חס"ד) בי"ט אייר תש"מ
- ↑ עיין שיחת כ"ח ניסן תש"נ
- ↑ באדר תשנ"ד
- ↑ ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד עמ' 92.
- ↑ מקור
- ↑ באתר
פיגועי טרור | ||
---|---|---|
פרעות תרפ"ט • הטבח בבית הספר למלאכה (תשט"ז) • הפיגוע במעלות (תשל"ד) • הפיגוע בבית הדסה (תש"מ) • פיגוע הירי בגשר ברוקלין (תשנ"ד) • הפיגוע בבית חב"ד מומבאי (תשס"ט) |