פורטל:הפצת המעיינות/הידעת?/קטעי הידעת?

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
1 הבית חב"ד הראשון בארץ ישראל הוקם על ידי הרב זמרוני ציק בעיר בת ים. מרכז חב"ד הראשון בעולם הוקם על ידי הרב שלמה קונין באוניברסיטת לוס אנג'לס בקליפורניה. כיום פועלים ברחבי תבל כ-3,000 בתי חב"ד, המנוהלים על ידי כ-5,000 שליחים.

כמו כן הרבי ביקש שכל בית פרטי ייהפך לבית חב"ד "בית שמגדלים בו תורה, תפילה, וגמילות-חסדים", ושישימו על הדלת שלט שכתוב בו "בית חב"ד".

עריכה | תבנית | שיחה
2 בשנים הראשונות לפעילותו של ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש, עוד לא החלה מהפכת השליחות וחסידי חב"ד היו מרוכזים בעיקר בקהילות החסידיות בכפר חב"ד, תל אביב, רמת גן, וחיפה.

לאור קריאת 'ופרצת' של הרבי ודרישתו להפיץ את מעיינות החסידות בקרב קהלים רחבים, החלו חסידי חב"ד ליזום ערבי תרבות ביישובים השונים בהם לא נערכה פעילות חב"דית קבועה.

עריכה | תבנית | שיחה
3 חב"דפדיה הוקמה ביום כ"ד בסיוון תשס"ז עם 1000 ערכים, שמה הראשון היה 'אינפופדיה' על שם האתר חב"ד אינפו, שהעניק לה את חסותו יחד עם האתר חב"ד בישראל.

מאז הקמתה היא נכתבת בידי הגולשים ונכון לכ' בכסלו ה'תשפ"ה יש בה 11,337 ערכים.

עריכה | תבנית | שיחה
4 בהוראת הרבי מתקיימת בכל שנה בחג הסוכות ב770 ועידה עולמית של צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית. עריכה | תבנית | שיחה
5 גליון מעיינותיך החל לצאת לאור בשנת תשס"ד על ידי הרב משה שילת, שהחל לעסוק באותן שנים בהנגשת תורת חב"ד לתלמידי הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר. לאחר תקופה קצרה של כינוסים והרצאות שערך, התעורר ביקוש ללמוד את תורת חב"ד.

לצורך כך, החל להוציא לאור רבעון שיעסוק בהגות חב"דית, וימלא את הצמאון לתורת החסידות בשפה ובסגנון מתאים לספרות הנפוצה בציונות הדתית.

עריכה | תבנית | שיחה
6 מיר זיינען שלוחים פון רבי'ן הינו ניגון חסידי באידיש שחובר על ידי החסיד ר' שמעון לזרוב, שליח הרבי ביוסטון, טקסס, ועוסק בתפקיד השלוחים.

מילות הניגון הוצמדו ללחן של 'עוצו עצה ותופר', והן מושרות במארש של שמחה והתלהבות.

עריכה | תבנית | שיחה
7 עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל במערכה נרחבת להשפיע על כמה שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות שיפסיקו להתבדל ולדאוג רק לחינוך בני קהילותיהם, וינצלו את הכוחות העומדים לרשותם על מנת לעסוק בקירוב והפצת יהדות.

במסגרת זו, קרא הרבי לחסידי חב"ד לצאת למבצע מצה ומבצע ד' מינים, ועוד, כשבהמשך הצטרפו למבצעי מצוות אלו גם עשרת המבצעים והבתי חב"ד שהיוו את גולת הכותרת בפעילות החב"דית שמחוץ למסגרת הפנים-קהילתית.

עריכה | תבנית | שיחה
8 אתר האינטרנט הראשון עלה לאויר העולם בכ"ט במנחם אב תנש"א, וזמן קצר לאחר מכן דיבר הרבי כמה וכמה פעמים על פרסום משיח באופן הכי רחב. עריכה | תבנית | שיחה
9 בה' אדר תשכ"ז, נכנסו שני תלמידי ישיבה ליחידות אצל הרבי, ושאלו בין השאר, מדוע חסידות חב"ד פועלת בשטורעם מיוחד להפצת המעיינות (בשונה מחסידויות שונות שאינם עוסקים בכך) ומה מיוחד כל כך בהפצת מעיינות תורת החסידות.

הרבי השיב להם ראשית, שבנוגע לשאלה הראשונה צריך לשאול את החסידויות השונות מדוע אין עוסקים הם בכך. הרבי הוסיף שמפני שלמגיד היו תלמידים רבים, וכל אחד קיבל מתורתו בקו שונה. אדמו"ר הזקן לקח באופן של הרחבה והפצה ושאר תלמידי המגיד אמנם אכן לקחו באופן של העמקה, אך לא באופן של הרחבה וכיון שהם לא "לקחו" זאת בצורה של הרחבה – אין באפשרות הדורות הבאים להפיצם.

עריכה | תבנית | שיחה
10 בשנת תקנ"ט אדמו"ר הזקן נכנס למאסר על ידי השלטונות הרוסיים עקב ההלשנה מצד המתנגדים, אך הסיבה האמיתית למאסרו היתה כתוצאה מהפצת המעיינות-חסידות שעשה, שגרם לקיטרוג גדול בשמים על כך שהוא מגלה את הסודות והנסתרות עד כדי כך שנגזר עליו מלמעלה גזר דין מוות, אך לבסוף השתחרר וקיבל הסכמה ברורה מפי רבותיו המגיד ממעזריטש והבעש"ט בעצמם שהתגלו אליו בעת מאסרו והורו לו שבצאתו ימשיך ביתר שאת ועוז בלימוד והפצת תורת החסידות. עריכה | תבנית | שיחה
11 במהלך נסיעתם של קבוצת השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז) עצרו השלוחים על פי בקשת הרבי במקומות שונים: תחנתם הראשונה בדרכם בט"ז תמוז להתוועד עם אנ"ש באנגליה. שם חזר בפני הקהל ביום השבת קודש הת' אברהם קארף - פלפול בהלכות שבת. והת' חיים יהודה קרינסקי שיחה מהרבי.

בהמשך עצרו גם בצרפת וביקרו את ר' ניסן נמנוב - י"ט תמוז. ובעוד מקומות שונים, היו מספר חסידים שהרבי ביקש לבקרם: לייב זלמנוב - י"ט תמוז, פנחס אלטהויז - כ"ג תמוז.

עריכה | תבנית | שיחה
12 "נתיב - לשכת הקשר" היה אגף במוסד שפעל בקרב יהודי ברית המועצות, וסייע רבות לפעילות הפצת המעיינות של חב"ד מאחורי מסך הברזל. הוא עזר בשליחת תשמישי קדושה, מענות מהרבי, ו'ביכלך' = סיפרי חסידות בכתב יד.

הארגון היה בקשר הדוק עם הרבי, וקבל ממנו הוראות מפורטות כיצד לנהוג במקרים גורליים.

עריכה | תבנית | שיחה
13 בשנת תש"י, לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, עורר הרבי על כך שיש להמשיך את שליחות המל"ח, באופן שישלים את מה שהחסירו בשנה שעברה. ואכן תחת נשיאות הרבי המשיכה והתרחבה שליחות זו משנה לשנה.

בשנים הראשונות לנשיאות נכנסו התלמידים הנוסעים לשליחות ליחידות, והרבי אמר בפניהם שיחה בקשר לשליחות.

עריכה | תבנית | שיחה
14 שליח נודד הינו שליח מיוחד אשר נודד ברחבי היבשת או המדינה אליה נשלח להפיץ יהדות וחסידות.

שד"ר (שלוחא דרבנן) הוא שליח הנודד ותפקידו "לזרוע רוחניות ולקצור גשמיות". כלומר, לחזור חסידות ודברי התעוררות, ולאסוף כסף עבור מטרות יהדות, כנהוג יותר בעבר.

עריכה | תבנית | שיחה
15 בשנת תשל"ו החליט הרבי לשלוח קבוצה של 22 שלוחים לארץ הקודש - 11 לירושלים ו-11 לצפת.

התנאי לשילוח לארה"ק היה להיות או בחור מבוגר או אברך צעיר, הרבי הודיע שבחור או אברך שרוצה להשתתף בשליחות - ירשם במזכירות הרבי, ומתוך הבחורים והאברכים שירשמו יבחרו 22.

לאחר תקופה הודיעה המזכירות לשלוחים הנבחרים על בחירתם, והם התארגנו ליציאה לשליחות.

עריכה | תבנית | שיחה
16 אדמו"ר הריי"צ היה הראשון ששלח עשרות חסידים לנדוד ברחבי ארצות הברית ולעסוק בקירוב יהודים לתורה ומצוות, ואף קרא לכל יהודי באשר הוא לעסוק בכך.

עם עלותו של הרבי לכס הנשיאות, החל במערכה נרחבת להשפיע על כמה שיותר יהודים שומרי תורה ומצוות שיפסיקו להתבדל ולדאוג רק לחינוך בני קהילותיהם, וינצלו את הכוחות העומדים לרשותם על מנת לעסוק בקירוב והפצת יהדות.

במסגרת זו, קרא הרבי לחסידי חב"ד לצאת למבצע מצה ומבצע ד' מינים, ועוד, כשבהמשך הצטרפו למבצעי מצוות אלו גם עשרת המבצעים והבתי חב"ד שהיוו את גולת הכותרת בפעילות החב"דית שמחוץ למסגרת הפנים-קהילתית.

עריכה | תבנית | שיחה