חסידות סדיגורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף סדיגורה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חסידות סדיגורה היא חצר חסידית מגזע חסידות רוז'ין שנוסדה בעיירה סדיגורה על ידי רבי ישראל מרוז'ין.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבי ישראל מרוז'ין, מייסד השושלת, היה נינו של המגיד ממעזריטש בן אחר בן, ואף נשא את שם משפחתו - פרידמן.

על פי המסורת, נשמעה אצל המגיד ממעזריטש בת קול שהכריזה את הפסוק "לא ימושו מפיך ומי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה'"[דרוש מקור], ור' ישראל מרוזין ראה את עצמו (וכך גם בניו) כממשיכו של המגיד ממעזריטש, להיותו נכד בנו רבי אברהם המלאך.

במשך מספר שנים נהג באדמו"רות בעיירה רוז'ין, ולאחר מכן, עקב רדיפות הממשל, ברח מרוסיה ועבר להתגורר בעיירה סדיגורה שהשתייכה לממלכה האוסטרית.

הרדיפות אחריו היו עקב ההלשנות שכביכול מרד בשלטון הצאר הרוסי, עקב הנהגתו ודרכו המיוחדת בלבישת בגדי מלכים ונהיגה בגינוני מלכות. את דרכו מיוחדת זו, ירשו גם בניו אחריו ועד היום נוהגים אדמור"י בית רוז'ין בהנהגות מלכותיות. לאחרי הסתלקותו אף התחוללה מחלוקת, שידועה כמחלוקת צאנז-סדיגורה, בן היתר עקב המשכתם של בניו להתנהג בדרכו המיוחדת.

לאחר הסתלקותו של רבי ישראל מרוז'ין בג' בחשוון תרי"א, המשיכו מספר מבניו בהנהגה במקומות אחרים, אך את מילוי מקומו בסדיגורה המשיך בנו הבכור רבי שלום יוסף פרידמן, שלא האריך ימים ונפטר עשרה חודשים בלבד אחרי אביו.

שושלת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדור הראשון והשני[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירת רבי שלום יוסף החל לכהן בסדיגורה אחיו רבי אברהם יעקב פרידמן, בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין המכונה בחסידות "האדמו"ר הזקן", שייסד ובסיס את החסידות בסדיגורה. רבי אברהם יעקב כיהן כאדמו"ר בסאדיגורא במשך 32 שנים, ונפטר בשנת תרמ"ג.

אחריו כיהן כאדמו"ר מסדיגורה בנו רבי ישראל פרידמן, מחבר הספר "אור ישראל", שנפטר בשנת תרס"ז. אחיו, רבי יצחק פרידמאן, עבר לעיירה בויאן והקים שם את שושלת חסידות בויאן.

הדור השלישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אברהם יעקב פרידמן (השני)

אחר פטירתו של רבי ישראל כיהנו באדמו"רות בניו:

רבי אהרן פרידמן - בעל ה"קדושת אהרן", שרוב חסידי אביו נהרו אליו – אך הוא נפטר כשש שנים אחריו, בי"ט בתשרי תרע"ג.

רבי אברהם יעקב פרידמן - בעל ה"אביר יעקב", שבסוף ימיו התגורר בתל אביב ונפטר בה' טבת ה'תשכ"א.

רבי שלמה חיים פרידמן (מכונה "ר' שלמה'ניו") - שבזמן מלחמת העולם הראשונה עבר להתגורר בעיר ווינה והפסיק לכהן באדמו"רות, אלא העדיף לעסוק בעסקנות ציבורית למען הפליטים ובישוב ארץ-ישראל.

הדור הרביעי והחמישי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אברהם יעקב פרידמן (השלישי)

לאחר פטירת רבי אהרן, מונה בנו יחידו רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן - בהיותו בגיל 16 בלבד – לאדמו"ר מסדיגורא. בחודש אדר תרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, ודברי תורתו נדפסו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי". נפטר בכ"ט ניסן תשל"ט.

אחרי פטירתו כיהן בנו, רבי רבי אברהם יעקב פרידמן כאדמו"ר. מרבית שנותיו באדמו"רות כיהן בעיר תל-אביב, ואף זכה להוראות מיוחדות מהרבי בקשר לכך, אך בסוף ימיו העביר את מרכז החסידות לבני ברק והתגורר בדירה צמודה לבית המדרש. דברי תורתו רוכזו בספר "עקבי אבירים". נפטר בי"ט טבת תשע"ג.

הדור השביעי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישראל משה פרידמן

בנו היחיד של רבי אברהם יעקב רבי ישראל משה פרידמן, שבחיי אביו כיהן כרב קהילת חסידי סדיגורה בלונדון, הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת אביו.

הנהגתו של רבי ישראל משה היתה מעט שונה מאביו, שפנה רבות לכיוון הציבור הדתי-לאומי[1] אלא התמקד בעיקר בהגדלת והרחבת מוסדות החסידות, בזה עסק כל ימי כאדמו"ר.

לאחר שבע שנים בלבד מפטירת אביו, נפטר לאחר מחלה קשה בכ"א באב תש"פ.

הדור השמיני[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יצחק יהושע העשיל פרידמן

רבי ישראל משה פרידמן מינה בצוואתו לממשיך דרכו את בנו החמישי בן ה-24, רבי יצחק יהושע העשיל פרידמן, לאדמו"ר תחתיו.

לאחר פטירתו בכ"א אב תש"פ החליטה הרבנית אשת האדמו"ר בהסכמת הבנים לאפשר לשניים נוספים מהבנים להתעטר בתואר אדמו"ר:

בנו הגדול רבי מרדכי שלום יוסף, חתן האדמו"ר רבי נפתלי הורביץ מבוסטון, התמנה לאדמו"ר מסדיגורה-ירושלים, ובנו רבי אהרן דב בער לאדמו"ר מסדיגורה-לונדון[2].

למרות זאת, רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל, כפי צוואת האדמו"ר.

קשרי החסידות עם חסידות חב"ד-ליובאוויטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשך השנים שמרו כל אדמו"רי החסידות על קשר קרוב עם חסידות חב"ד ונשיאיה.

עוד בדורות הראשונים, היה רבי ישראל מרוז'ין בקשרי ידידות חמים עם אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מכנהו "דער הייליגער רוז'ינער (=הרוז'ינר הקדוש)", וכאשר נפטר אף קרע עליו קריעה[דרוש מקור][3]. ובקשר זה המשיכו גם צאצאיו האדמו"רים.

האדמו"ר רבי אברהם יעקב בעל ה"עקבי אבירים" היה מספר פעמים ביחידות אצל הרבי, עימו שוחח ממושכות על ענייני השעה והנהגה בארץ הקודש[4], ואכן הוכר שרבי אברהם יעקב נלחם רבות על ענייני שלימות הארץ בתוקף רב. כמו כן פעל רבות למען ההמבצעים של הרבי, ואף יצא בקריאה של חיבה אל כל יהודי באשר הוא להתחיל להניח תפילין בכל יום[5]. כמו כן סייע האדמו"ר עזר רבות למרכז רבני אירופה החב"די[6].

בנו רבי ישראל משה היה אף הוא בקשרים עם הרבי ואף עבר מול פני הקודש במעמד חלוקת הדולרים. האדמו"ר ציין בכל עת את התפעלותו ממפעל השליחות שהקים הרבי, וממסירות נפשם של השלוחים ברחבי העולם[7]. כמו כן פעל רבי ישראל משה רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' שלום מרדכי רובשקין.

ידועים קשריהם החמים של רבי יצחק יהושע העשיל ואחיו עם חסידות חב"ד, וכמסורת אבותיהם ממשיכים גם הם לכבד בנכחותם מעמדים חב"דיים שונים, כמו סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א[8] בו השתתף רבי יצחק יהושע העשיל, כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינוהו לסיום, ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. ואף כונה לא פעם "האדמו"ר של הכיפות הסרוגות".
  2. כבר שימש כרב הקהילה בעיר, לאחר עלות אביו על כס האדמו"רות.
  3. וראה בקובץ מכתבים שבסוף ספר תהילים - אהל יוסף יצחק, עמוד 203, אודות ה"אהבה גדולה וחיבה יתירה" שהיתה ביניהם.
  4. הקלטה מאחת היחידויות, י"ד טבת תשד"מ קובץ שמע קישור לאתר בית חב"ד
  5. ראה- האדמו"ר מסדיגורה: "להשפיע על יהודים להניח תפילין"
  6. הרבנים נפגשו עם האדמו"ר .
  7. האדמו"ר בהתפעלות ממפעל השליחות
  8. ראה: האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם
חב"ד וגדולי ישראל
חב"ד ובנותיה
חסידות חב"ד ליובאוויטש
חסידות סטרשלה   ●   התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)חב"ד קאפוסטחב"ד ליאדיחב"ד ניעז'ין   ●   חסידות אוורוטש
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
ברסלבטולנאסלוניםסקוויראפינסק קרליןצ'רנובילקרליןצ'רקסרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים  •  אשלג  •  אבוחצירא