יצחק יהושע העשיל פרידמן
הרב יצחק יהושע העשיל פרידמן (יליד שנת תשנ"ו) הוא האדמו"ר הנוכחי מסדיגורה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ד באייר תשנ"ו לאביו הרב ישראל משה פרידמן האדמו"ר הקודם לבית סאדיגורה, ולאמו בת הרב חיים משה פלדמן, חסיד ויז'ניץ מלונדון.
בילדותו התחנך במוסדות בעלז בשכונת סטמפורד-היל בלונדון, שם כיהן אביו כרב קהילת סאדיגורה בעיר עד לפטירת אביו הרב אברהם יעקב פרידמן, בעל ה"עקבי אבירים" מסאדיגורה.
בשנת תשע"ח נשא לאשה את בת הרב אשר חיים שטרנבוך, רב קהילה באנטוורפן ודיין בקהילת מחזיקי הדת בעיר. לאחר חתונתו החל ללמוד בכולל אברכים בעיר, עד לפטירת אביו.
התמנותו לאדמו"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז פטירת אביו הרב ישראל משה פרידמן בכ"א באב תש"פ, מונה לכהן כאדמו"ר על כס אביו על פי צוואתו. למרות זאת החליטה אמו, אשת האדמו"ר, למנות עוד שניים מבניה לאדמו"רים - הרב מרדכי שלום יוסף לאדמו"ר בירושלים והרב אהרון דוב בער לאדמו"ר בלונדון. על כך חתמו כל בני האדמו"ר ואמם במכתב שיצא לציבור, עליו גם חתמו מספר דיינים, אך אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שבבני ברק, תחת הנהגת רבי יצחק יהושע העשיל.
בשיחתו הראשונה לקהל חסידיו, בערב יום כיפור קטן, סיפר האדמו"ר סיפור אודות אדמו"ר הזקן על כך שפעם ביקש מאחד להגיד דברי כיבושין, והשיב הלה - "מה שאני יודע הרבי גם יודע, מה שהרבי לא יודע גם אני לא יודע, אז מהו ההבדל? אלא מה שהרבי יודע ואני לא יודע, כמה זה קטן ביחס למה שגם אני וגם הרבי לא יודעים". והוציא מזה אדמו"ר הזקן רעיון: אם יודעים מי ה"אני" ומי ה"לפניך", יודעים כמה רחוקים אנחנו עומדים, כשבסיום דבריו קישר זאת האדמו"ר ל"אני לדודי ודודי לי".
לאחר הכתרתו לאדמו"ר, בעת שעשה את דרכו לביתו באנטוורפן, עצר בבית חב"ד בפרנקפורט של השליח הרב יוסף ירחמיאל הבלין שם התפלל שחרית וערך 'לחיים' לרגל היארצייט של רבי אברהם יעקב 'האדמו"ר הזקן' מסאדיגורה[1][2].
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר השתתף במספר כנסים ואירועים חב"דיים. ביניהם כיבד בנוכחותו את מעמד סיום הרמב"ם שנערך ע"י צאגו"ח בי"ב תמוז ה'תשפ"א[3], כאשר קודם לכן אירח בביתו משלחת רבני חב"ד שהזמינוהו להשתתף במעמד.
בעת ביקורו בניו יורק בחורף תשפ"ב הגיעה משלחת עסקנים להגיש לאדמו"ר את הספר "דבר מלכות - חידושים וביאורים" עם הוספות. בפגישה נוכח גם הרב שלמה שטרנברג, בהיותו נכד לרב שניאור זלמן גוראריה שהיה חתנו של האדמו"ר מקופישניץ מאדמור"י בית רוז'ין, ודובר על הקשר המשפחתי והיחס בין החסידויות. בין הדברים הזמין עורך הספר הת' יה"מ מ"מ עזאגווי את האדמו"ר לבקר ב-770. כששאל האדמו"ר לסיבת ההזמנה, נענה - "מנהג אבותינו בידינו", לאחר שאביו וסבו האדמו"רים ביקרו אצל הרבי. האדמו"ר הגיב: "אהה, תל שכל פיות פונים בו[4]". כן גם האדמו"ר הביע בקיאות בשיחות היחידויות של סבו בעל ה'עקבי האבירים' עם הרבי, שנדפסו בספר "בצל החכמה[5]".
בחודש כסלו ה'תשפ"ג, ביקר בדוכן חב"ד בנמל התעופה קנדי, שם קיבל את פניו הרב שמואל באטלער. האדמו"ר התפעל מאוד ורשם את ילדיו לאות בספר התורה לילדי ישראל. לאחר מכן קיבל האדמו"ר את הספר אוצרות המועדים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לאחר ההכתרה ובדרכו לביתו באנטוורפן עצר האדמו"ר מסאדיגורה החדש לחניית ביניים בבית חב"ד בפרנקפורט שם אמר 'לחיים' לרגל היארצייט של האדמו"ר הזקן מסאדיגורה זצ"ל, יחד עם השליח בעיר הרב יוסף יצחק הבלין - באתר
י"א אלול תש"פ
- ↑ [bechatzros.com/post/081080808 האדמו"ר מסאדיגורה שליט"א מבקר באנטוורפן באתר בחצרות הקודש (אידיש).
- ↑ ראה: האדמו"רים הגיעו לחלוק כבוד למחולל תקנת לימוד הרמב"ם
- ↑ בהתכוונו על דברי הרבי אודות 770 בקונטרס בית רבינו שבבבל - על היותו כבית המקדש, "תל-פיות" (מפי הת' יה"מ מ"מ עזאגווי)
- ↑ כן גם דובר בניחום אבלים של משלחת רבני חב"ד עם בני האדמו"ר לאחר פטירתו