משתמש:לוח אור זרוע/ חסידות של חסידים

בדרך כלל, רק רבותינו נשיאינו אומרים חסידות, כיוון שהיא -כשמה- קבלה, לא דבר הבנוי על שכל והבנה. אבל ישנו גם מושג של חסידות של חסידים, שמשכילים בחסידות כותבים ואפילו אומרים בחזרת דא"ח פירושים שלהם בחסידות. בדורות קודמים זה הי' דבר לא מקובל בכלל, ורק המשכילים הגדולים היו עושים כך, ורבותינו נשיאינו לא חיבבו את זה, אבל בדורינו הרבי מעודד ואף מורה להקשות קושיות ולבאר ביאורים בחסידות, ואף מורה להדפיס את החסידות של החסידים מדורות קודמים.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין חסידי אדמו"ר הזקן, האמצעי והצמח צדק [ואדמו"רים חב"דיים שאינם רבותינו נשיאינו], היו חסידים שנהגו להגיד מאמרי חסידות בעצמם, לבד מהמתואר בקטע הקודם על חזרת דא"ח^[1], או לרשום לעצמם ביאורים על ענינים בתורת החסידות. מלבד האדמו"רים - ר' אהרן הלוי מסטראשעלע, ר' יצחק דובער מליאדי, ר' שמריהו נח מבאברויסק, ושאר בני הצמח צדק, יש לציין את החסידים: ר' הלל מפאריטש, ר' יוסף סג"ל אשבל, ר' יצחק אייזיק מהאמיל, ר' שלמה פריידס, חתנו ר' נחום טובי' מפיראטין, ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ועוד^[2].

הדפסת תורתם של החסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אהרן מסטראשעלע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אהרן מסטראשעלע הדפיס בעצמו את תורתו.

ר' הלל מפאריטש[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמו כן, מספר שנים לאחר פטירת ר' הלל מפאריטש הודפסו 2 ספרים מתורתו.

הבא לקמן הוא רק העתקה מערכו של ר' הלל:

אמרי נועם - מאמרים על ראש השנה, פורים ושביעי של פסח. נדפס לראשונה בווילנא בשנת תרל"ו על ידי תלמידו הרב לוי יצחק סימינובסקי ובפעם השניה בשנת תשנ"ה בניו יורק.
ליקוטי ביאורים: ביאור על הספרים קונטרס ההתפעלות ונר מצוה ותורה אור (שכתב אדמו"ר האמצעי). וכן כתב ביאור על הקדמת הספר דרך חיים לאדמו"ר האמצעי.
מאמרי השתטחות.
פלח הרימון - על בראשית, שמות, ויקרא במדבר, שיר השירים ןמאמרי תשרי.

וכן יצאו מאמריו: בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו. עניין שבת חזון. איתא בפסיקתא. איתא בספרי על הפסוק מי כה'. זכור. תחת אשר לא עבדת. אדנ-י שפתי. ויאכילך את המן. שמור את יום. תחת אשר. ולא עמד איש אתו.

ר' יצחק אייזיק מהאמיל[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"רי ליאדי וקאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]

ובמהלך שנות ה- תר"ע'ס הדפיס ר' חיים אליעזר ביחאווסקי ספרים נוספים מתורתם של רבותיו אדמו"רי ליאדי קאפוסט ובאברויסק, וכן של ר' הלל מפאריטש ור' יצחק אייזיק מהאמיל. לאחריו, לא קם עוד מדפיס לתורתם של חסידים, למעט הדפסת שתי חלקים של פלח הרימון וכן מאמרי השתטחות של ר' הלל על ידי הרבי בשנות היו"דים. בספר המלך במסיבו מופיע כמה פעמים שהרבי אמר שברצונו להוציא לאור את כתביהם של ר"א מסטראשעלע^[3], רש"נ מבאברויסק, וכן של גדולי החסידים אך הוא מפחד מהחסידים [!!]. הדפסתם החוזרת של כתבי ר' אהרן בוצעה לבסוף על ידי חסידי תולדות אהרן בירושלים^[4], הדפסת מאמרי רש"נ בוצעה על ידי חסידים בתל אביב^[5], תחת השם שמן למאור, וכתבי שאר החסידים לא הודפסו מאז במשך שנים רבות.

ר' חיים אליעזר ביחאווסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשמ"א הורה הרבי לר' שלום דובער לוין להוציא לאור את כתבי ר' חיים אליעזר ביחאווסקי. כשרשד"ב אמר לרבי שהספר מוכן אבל ההגהה תתעכב הרבה בעקבות עבודתו על סדרת תולדות חב"ד, הורה לו הרבי לעכב את ההדפסה כמה שנדרש, ובפועל יצא הספר בתש"נ^[6]. כפה"נ בהוראה מהרבי שלא יהי' כתוב "קה"ת" נכתב על דף השער שיוצא לאור על ידי הועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי..

הוצאת קה"ת הדפיסה במשך השנים [בעקר בשנים האחרונות] חלקים נוספים של מאמרי ר' הלל^[7], ושל רוב כתבי רי"א מהאמיל^[8], כמבואר בערכי פלח הרימון וחנה אריאל.

בשנים האחרונות קם יהודי בשם ר' עקיבא שבריק, שהדפיס -במין צורה לא רשמית- הרבה מאמרים של ר' הלל, ר' נחום טובי', ועוד. הרב יצחק גינזבורג מרבה לבאר את המאמרים הללו [מר' הלל]. כמו כן גם בקבצי היכל הבעל שם טוב מתפרסמים מאמרים מנכדי הצמח צדק^[9], ומהחסיד ר' יוסף אשבל. רוב המאמרים הם מכתבי יד שבספרית אגו"ח.

הערות בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהרבה מכתבים באגרות קודש ובכמה שיחות מורה הרבי בצורה ברורה ביותר שיש לכתוב הערות גם בתורת החסידות, ולא להמנע ולומר שזה שייך רק לרבותינו נשיאינו.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיצד הגיב ר' שלמה חיים על לימוד ספרי ר' אייזיק מהומיל?, באתר 'חב"ד לייב'

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

↑ הרבי הי' קורא למאמרים שלו גם כן חזרת דא"ח. ולהעיר שמכאן פלא על האופן הנהוג משום מה לפרש את דברי זקני החסידים "די רייד איז גוט, אבער מ'וויל הערן מאמר" [הלשון בערך, על פי ימי בראשית במקומו] -שמאמר רק הרבי אומר, שהרי אנו רואים כאן שמות של כו"כ חסידים שהיו אומרים מאמרים- אלא הפירוש הוא בפשטות: גם לפני יו"ד שבט אמר הרבי שיחות, אבל מאמרים הרבי לא אמר לפני שקיבל את הנשיאות. וצריך לעורר על דבר זה.
↑ לא מוזכר כאן החסיד ר' נחמי' מדובראוונא, כי כתביו הינם בנגלה ולא בחסידות.
↑ מפורסם בפי חסידים מהימנים, שאחד מהמשמשים בקודש כשיצא מהסעודה בבית הרבנית הזקנה, שרק מעטים הורשו להשתתף בה, עטו עליו הבחורים "מה הרבי אמר?" וענה: "שצריך להדפיס את החסידות של המתשולח רבי", וכשביררו אצל שאר הסועדים גילו שהרבי אמר ,,סטראשעלער רבי"..
↑ בשנים האחרונות גם מדפיסים, אבל לא ביררתי לע"ע מי. וראיתי ספר אחד שנדפס על ידי חסיד של ר' יצחק מאיר מורגנשטרן.
↑ בערך שמן למאור מופיע שנדפס בכפר חב"ד.
↑ ספרו של רשד"ב עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש.
↑ אבל [כמעט ו]לא הדפסות חוזרות. בערכו של ר' הלל מופיע מאמר שנדפס על ידי קה"ת של המשיחיסטים - ולא עמד איש איתו תרי"ג.
↑ כתבים מר' אייזיק כבר נדפסו בהוראת הרבי בסמל של קה"ת.
↑ גם המאמרים שבספר בני הצמח צדק, שנדפס בתחילה בהמשכים בהיכל הבעש"ט [כתוב בערכו כאן ש]נדפסו על ידי ר' עקיבא. אבל לאחר הדפסת הספר, לא כתוב במאמרים שממשיכים להידפס בהיכל שמודפסים על ידו.

[1] הרבי הי' קורא למאמרים שלו גם כן חזרת דא"ח. ולהעיר שמכאן פלא על האופן הנהוג משום מה לפרש את דברי זקני החסידים "די רייד איז גוט, אבער מ'וויל הערן מאמר" [הלשון בערך, על פי ימי בראשית במקומו] -שמאמר רק הרבי אומר, שהרי אנו רואים כאן שמות של כו"כ חסידים שהיו אומרים מאמרים- אלא הפירוש הוא בפשטות: גם לפני יו"ד שבט אמר הרבי שיחות, אבל מאמרים הרבי לא אמר לפני שקיבל את הנשיאות. וצריך לעורר על דבר זה.

[2] לא מוזכר כאן החסיד ר' נחמי' מדובראוונא, כי כתביו הינם בנגלה ולא בחסידות.

[3] מפורסם בפי חסידים מהימנים, שאחד מהמשמשים בקודש כשיצא מהסעודה בבית הרבנית הזקנה, שרק מעטים הורשו להשתתף בה, עטו עליו הבחורים "מה הרבי אמר?" וענה: "שצריך להדפיס את החסידות של המתשולח רבי", וכשביררו אצל שאר הסועדים גילו שהרבי אמר ,,סטראשעלער רבי"..

[4] בשנים האחרונות גם מדפיסים, אבל לא ביררתי לע"ע מי. וראיתי ספר אחד שנדפס על ידי חסיד של ר' יצחק מאיר מורגנשטרן.

[5] בערך שמן למאור מופיע שנדפס בכפר חב"ד.

[6] ספרו של רשד"ב עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש.

[7] אבל [כמעט ו]לא הדפסות חוזרות. בערכו של ר' הלל מופיע מאמר שנדפס על ידי קה"ת של המשיחיסטים - ולא עמד איש איתו תרי"ג.

[8] כתבים מר' אייזיק כבר נדפסו בהוראת הרבי בסמל של קה"ת.

[9] גם המאמרים שבספר בני הצמח צדק, שנדפס בתחילה בהמשכים בהיכל הבעש"ט [כתוב בערכו כאן ש]נדפסו על ידי ר' עקיבא. אבל לאחר הדפסת הספר, לא כתוב במאמרים שממשיכים להידפס בהיכל שמודפסים על ידו.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]