שיעורים יומיים
השיעורים היומיים הם שיעורי לימוד קבועים על בסיס יומי, הנלמדים על פי הוראות הרבי מדי יום על ידי החסידים, ומהווים סגולה לעניינים רבים. הרבי מלך המשיח שליט"א מעודד כל אחד ואחד להצטרף לאמירת שיעורים אלו, ומעורר על אמירתם.
חלוקת השיעורים[עריכה | עריכת קוד מקור]
השיעורים היומיים נקבעו על פי הוראותיהם של רבותינו נשיאינו במועדים שונים, עד שהגיעו למתכונתם הנוכחית.
חומש[עריכה | עריכת קוד מקור]
את תקנת לימוד שיעור החומש כפי שהפרשה נחלקת לימי השבוע, קבע אדמו"ר הזקן[1], הנשיא הראשון של חסידות חב"ד.
על פי התקנה, בכל יום מימי השבוע לומדים החסידים את חלק הפרשה השייך לאותו יום עם פירוש רש"י[2].
תהלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשעת המאסר של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר במנין את שיעור התהלים כפי שנחלק לימי החודש. לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהלים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהלים.
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ[3] לקבוע את אמירת שיעור התהלים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים.
תניא[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקביעות בלימוד התניא במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי אדמו"ר הזקן, שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת תקנ"ט ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא[4][5].
על יסוד העובדה שהחסידים התייחסו לספר התניא כתורה שבכתב וכספר היסוד של החסידות, בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן אדמו"ר הריי"צ לומר מדי יום שיעור 'יומי' בספר התניא, באופן כזה שמדי שנה יסיימו את לימודו של ספר התניא על כל חלקיו[6].
לוח היום יום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ג יצא לאור לוח היום יום ובו ליקט הרבי פתגמים שונים משיחותיו וממכתביו של אדמו"ר הריי"צ. על פי התוכנית היה בדעת הרבי להוציא לאור לוח נוסף שיועד להדפסה בשנת תש"ד, אך עריכתו של הלוח לא הסתיימה, והוא לא יצא לאור.
בהיות שכך, נקבע אצל חסידים לימוד יומי בספר אותו ערך וליקט הרבי, ובהמשך אף התייחס לכך הרבי בהזדמנויות שונות.
רמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תקנת הרמב"ם |
בשנת תשד"מ תיקן הרבי שלושה מסלולים ללימוד יומי של ספר הרמב"ם, אך בשונה משאר השיעורים היומיים, שיעורים אלו אינם בעלי מחזור קבוע, היות שהמסלול של אמירת הרמב"ם אורך קצת פחות משנה, ובכל שנה תאריך הסיום חל בזמן אחר בשנה.
שיעורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיעורים שבועיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקוטי תורה ותורה אור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת פרשת ויקהל תשכ"ה, לאחר שיצאה מהדורה חדשה של ה'לקוטי תורה', עורר הרבי על כך שיש ללמוד בכל שבוע את כל ה'חסידישע פרשה' (הפרשה החסידית) - המאמרים מתוך ליקוטי תורה ותורה אור השייכים לפרשת השבוע. בהמשך לכך עורר הרבי בעוד כמה התוועדויות נוספות, והורה לאלו שלמדו זאת לומר 'לחיים'.
באותה תקופה עורר הרבי כמה וכמה יחידים בנוגע ללימוד הלקוטי תורה; לדוגמא, לרב שלום פלדמן כתב הרבי בשולי מכתב ליום הולדת: "המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?"[7] לבחור ישיבה המקורב לחב"ד שנכנס ליחידות ואמר לרבי שקשה לו ללמוד לעיון את כל מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, ענה הרבי שבתחילה ילמד את כל הפרשה בספר לגירסא, ואחר כך ילמד לעיונא לכל הפחות אות ראשונה ממאמר אחד, כי בו נמצא התוכן של כל המאמר, והשאר כמה שיספיק[8].
לשואל שטען על דברים קשים בלימוד התורה אור, כתב הרבי שגם את הענינים הקשים יש ללמוד לפחות בשטחיות, ואם אפילו בשטחיות קשה להבין - צריכים לפחות לאמרם[9]. לכותב שציין שאינו מספיק לסיים את מאמרי הפרשה בלקוטי תורה, הורה הרבי שימשיך ללמוד לפי הסדר ולא ידלג לפרשה הבאה, כדי שהדבר יזרז אותו לסיים[10].
בשנת תשנ"ב חזר הרבי על ההוראה, והוסיף שעל ידי זה ממהרים את הגאולה האמיתית והשלימה[11]:
ויחד עם השלימות בעבודת השליחות (בסיום לקו"ת פ' ברכה) יש מיד את שלימות הנישואין – שיר השירים – של ישראל וקוב"ה [ובפרט על־ידי שמקבלים גם את ההחלטה הטובה ללמוד את כל ספר תורה אור ולקוטי תורה כל חלקיהם עד סיומם. שע"י לימוד התורה בענינים אלו, ממהרים עוד יותר את ההמשכה בפועל]
דבר מלכות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקרב חסידי חב"ד נהוג ללמוד מדי שבוע את הדבר מלכות השבועי - שיחות ממשנים תשנ"א - תשנ"ב העוסקים בענייני גאולה ומשיח. חשיבות לימוד השיחות נובעת מדבריו של הרבי על שיחותיו האחרונות מתש"י של אדמו"ר הריי"צ שיש בהם את "התשובות לכל השאלות"[12]. בעקבות הלהט סביב לימוד השיחות יוצאות לאור מדי שבוע למעלה מעשרה חוברות על ידי מוסדות שונים להגברת החיות סביב לימוד שיחות ה"דבר מלכות"[13].
שיעורים עונתיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
חודש כסלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות ריבוי המאורעות החשובים שהתרחשו בהיסטוריה של חסידות חב"ד במשך חודש כסלו, קיבל החודש את התואר 'החודש החסידי', והרבי הורה על מספר מנהגים המדגישים את שייכותו של החודש לתורת החסידות.
בעקבות כך, הורה הרבי בשנת תשמ"ט, שבנוסף לשיעורי הלימוד הרגילים ילמדו בכל יום מימי החודש פתגם חסידי מתורתם של כל אחד מרבותינו נשיאינו[14].
ימי ספירת העומר[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי המופיע בספר המנהגים[15], לומדים בכל יום מימי ספירת העומר דף אחד ממסכת סוטה בתלמוד בבלי החל מן הראשון, בו לומדים את דף השער, כלומר החלטה וכוונה כללית ללמוד בלי נדר המסכת, הכוללת ארבעים ותשעה דפים, כנגד ארבעים ותשעת הימים של ספירת העומר[16][17].
זמני הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
אשר זהו, בטח, הסיבה הפנימית (ובמילא - גם האמיתית) להיעדר ההטבה בהנזכר לעיל
למרות שחלוקתם של השיעורים הינה לפי ימים, ישנה עדיפות מסויימת לזמן אמירתם.
את שיעור התהלים הורה הרבי לומר דווקא לאחר התפילה ובמנין, ובשעת הדחק - לומר לפחות חלק מהשיעור היומי, ולהמשיך לאחר מכן[18].
גם את שיעורי החומש והתניא הורה הרבי[19] להשתדל לומר בסמיכות לתפילה, אך בשעת הדחק אפשר להשלים זאת גם בלילה[20].
לימוד שיעורי החת"ת הוא לימוד נפרד בפני עצמו, ולא יוצאים ידי חובה בלימוד שנים מקרא, באמירת התהילים כחלק מהפרק האישי וכדומה[21]
את הפתגם היומי מלוח היום יום נוהגים בקהילות חב"ד להקריא בקול לאחר התפילה, על יסוד הנהוג בבית הכנסת ב-770.
בנוגע לשיעורי הרמב"ם, ישנה הקפדה אצל חלק מהחסידים לומר אותם בלילה שלפני, וזאת על פי עדותם של חסידים שראו את הרבי לומד בלילה את השיעורים השייכים ליום שלמחרת, אך הרבי בעצמו אמר שאין הקפדה בזה, וזמן הלימוד הוא במשך היום ואפשר להשלים בלילה שלאחר מכן אם לא הספיקו[22], אך בנוגע ללימוד שיעורי החת"ת - אין לומר אותם בלילה שלפני[21].
לאדם שהתקשה לקבל על עצמו להתחיל בבת אחת להקפיד ללמוד מדי יום את שיעורי החת"ת, כתב הרבי שיתחיל ללמוד את השיעורים היומיים בימים שני וחמישי (ימי הקריאה)[23].
כללי התשלומין[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקרים בהם לא הספיקו ללמוד את אחד מהשיעורים היומיים (חוץ מרמב"ם), הורה הרבי שאין 'לדלג' לשיעור של היום שלמחרת, אלא יש קודם להשלים את השיעור של היום הקודם, ורק לאחר מכן לומר את השיעור של היום הנוכחי[24].
בשיעור היומי ברמב"ם, שענינו (מלבד לימוד כל ספר הרמב"ם, הוא גם) אחדות כל ישראל בשיעור יומי אחד, הורה הרבי שלכל לראש יש לומר את השיעור היומי ולאחר-מכן להשלים את הפרקים הקודמים ה"חסרים".
לחסיד שכתב הרבי על כך שפספס יום אחד של לימוד השיעור היומי, כתב הרבי: "חרטה על העבר, קבלה טובה על להבא. לימוד השיעור ההוא פעמיים. ב' פעמים ח"י מטבעות (סענט) לצדקה".
סגולת הלימוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי תלה פעמים רבות את הצינור לברכה בשמירה על השיעורים היומיים[25].
עזרים ללימוד השיעורים היומיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי התבטא כי זהו מתפקידיה של האשה להשגיח ולעודד את הבעל לשמור על השיעורים היומיים[26].
לאורך השנים יצאו לפועל מספר יוזמות שנועדו לסייע לחסידים ללמוד את השיעורים היומיים בצורה נוחה וקלה, הן באמצעים הטכנולוגיים שהתפתחו, והן בהוצאות לאור שונות.
ההוצאה לאור הראשונה שנועדה לסייע בלימוד השיעורים היומיים היה ספר החת"ת, שיצא לאור בשנת תשמ"א ביוזמתו של הרב זאב דב סלונים, שאיגד בתוכו את החומש, התהלים, התניא ולוח היום יום בגודל מוקטן, המקל על נשיאתם של הספרים והלימוד בהם.
עם הצטרפותה של תקנת לימוד הרמב"ם לשיעורים היומיים, היזומה של ספר החת"ת לא סיפק בשלימותו את יעדו, להקל באמירת השיעורים היומיים, ובשנים מאוחרות יותר החל הרב טוביה פלס מכפר חב"ד לצרף לקובץ השבועי דבר מלכות את שיעורי הלימוד השבועיים כולל פרקי הרמב"ם[27].
עם התפתחות הטכנולוגיה, הועלו לאתרי האינטרנט החב"דיים שיעורי הלימוד היומיים באופן מקוון, ובשלבים מתקדמים יותר, פותחו גם תוכנות למחשבים ולטלפונים ניידים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקט מקורות ופתגמים בדבר לימוד החת"ת, הרב זאב דב סלונים. נדפס כהוספה לספר החת"ת, הוצאת קה"ת כפר חב"ד, תשמ"א.
- תקנות הרבי, הוצאת 'לדורות', תשע"ב.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- השיעורים היומיים באתר
- הלכה ומנהג באמירת השיעורים היומיים, הרב לוי יצחק רסקין, לונדון.
- שיעורי לימוד יומיים: מתי החלו חסידים ללמוד חת"ת?
- הרב שבתי יונה פרידמן, זמני לימוד החת"ת והרמב"ם, שערי ישיבה חלק כ"א עמוד 871
הערות שוליים
- ↑ לוח היום יום י"ט טבת. קונטרס ביקור שיקגו שיחה א'.
- ↑ אצל חסידים מקובל שהרבי הורה שמי שיש באפשרותו, שילמד בכל מחזור לימוד שנתי פירוש נוסף מלבד פירוש רש"י, וזאת על יסוד הנהגת רבותינו נשיאינו (שיחת ש"ק פרשת בא כ"א טבת תש"ב, קונטרס ביקור שיקגו עמוד 5).
- ↑ ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים, שנדפס כהוספה לספר התהלים 'אהל יוסף יצחק'.
- ↑ בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.
- ↑ קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.
- ↑ החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת תש"ג, כפי שמופיע במכתבו מכ' כסלו תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח היום יום.
- ↑ תשכ"ה - שנת הלקוטי תורה
- ↑ שיחות קודש תשכ"ה חלק א', ע' 536.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ד, אדרת ד'תתכג.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ב, אגרת ד'רלב.
- ↑ דבר מלכות שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב, סעיף טו.
- ↑ התוועדויות תש"י עמוד 20.
- ↑ לתיקיית דרייב עם כל ההוצאות על הדבר מלכות לחץ כאן
- ↑ שיחת ליל ראש חודש כסלו תשמ"ט. קובץ "פתגמים קצרים מרבותינו נשיאנו לחודש כסלו".
- ↑ וכן בלוח היום יום ז' אייר. בטעם הסיבה שהרבי קבע את מיקומה של הוראה זו דוקא בז' אייר, יותר משלושה שבועות לאחר התחלת הלימוד, יש חסידים המסבירים על פי מאמר הזוהר שטהרת האשה לוקחת ז' ימים, וזהו המספר הקשור עם ספירת העומר - בירור שבע המידות וטהרתם, כפי שכל אחת מהן כלולה משבע.
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, לימוד מסכת סוטה.
- ↑ כך המנהג אצל חסידי חב"ד, בשונה מקהילות אחרות בהם לומדים בזמן זה את מסכת שבועות, הכוללת אף היא ארבעים ותשעה דפים. הסיבה ללימוד מסכת סוטה דוקא היא מכיון שספירת העומר נועדה לתקן את נפש הבהמית, ועל הסוטה נאמר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה בא משעורים שהם מאכל בהמה.
- ↑ אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תקנג.
- ↑ אגרות קודש הרבי חלק י"ז אגרת ו'רצב.
- ↑ בשונה מאמירת תהלים שאי אפשר לומר בלילה על פי קבלה.
- ↑ 21.0 21.1 מענות קודש תשמ"ב, קכח.
- ↑ ספר ההתוועדויות תשמ"ט חלק א' עמ' 192.
- ↑ הוספות לקונטרס ועד הנחות בלה"ק, שבת פרשת ויקהל תשע"ט.
- ↑ אגרות קודש הרבי חלק י"ג אגרת ד'תקצג.
- ↑ ראו לדוגמא תשורה רוזנפלד כ"ח אדר תשע"ה עמוד 23.
- ↑ שיחת שבת פרשת נשא תש"כ.
- ↑ בשנת תשע"ג נקלע הקובץ לקשיים כלכליים, והוצאתו לאור פסקה למספר שבועות, בהם יצא לאור קובץ חילופי במתכונת מצומצמת בהוצאת מכון חזק יוזמות חינוכיות.