חוזר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף חויזר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
החוזר הראשי של הרבי, הרב יואל כהן בעת החזרה בזאל הגדול, כשמסביבו נראים חסידים המאזינים לחזרה והמניח הרב דוד פלדמן שמעלה את השיחה על הכתב

חוזר הוא כינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "לתעד בזיכרון" את שיחותיו ומאמריו של הרבי או האדמו"ר שנאמרו במהלך השבת, ובמוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב לאחר מכן (במסמך המכונה "הנחה").

החזרה בדורות עברו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדורות עברו, נהגו רבותינו נשיאנו לומר מאמר מדי דבר וחג, ובזמנים מיוחדים נוספים. לאחר שצוות החוזרים שיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר את הדרוש ביאור.

באחד המאמרים שאמר הרבי הריי"צ, ציטט פסוק באופן שונה מכפי שכתוב בנ"ך, ור' חאטשע פייגין אמר לחוזר ר' יצחק הנדל לחזור כפי שכתוב בנ"ך, ובחזרה הרבי תיקן אותו שלוש פעמים (הוא חזר שוב על פי הוראת ר' חאטשע), ואז שאל חאטשע שהרי כך כתוב? וענה לו הרבי: אבל זהו לשון הרב.

החזרה בדורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם קבלת הנשיאות של הרבי לכתוב את השיחות שאמר הרבי. לאחר המאמר באתי לגני שאמר הרבי בעת קבלת נשיאותו, חשבו החסידים שכפי שנהגו כל הרביים לכתוב את המאמרים שאמרו בעצמם נוסף על ה"הנחות" שכתבו החסידים, גם הרבי יכתוב את המאמר בעצמו. אולם הרבי לא כתב, וציווה על ר' יואל לכתוב את ההנחה בעצמו, אותה הגיה הרבי לקראת י"א ניסן באותה השנה.

בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.

היות ובשונה מהנהוג בדורות הקודמים הרבי לא כתב את הדברים בעצמו ולא נהגו להיכנס אל חדרו ולחזור בפניו על המאמר כפי שזכרו החסידים על מנת שהרבי יתקן ויוסיף ביאור בדברים, אפילו חל איסור על הקלטת השיחות, כך שהיה הכרח על החוזרים לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים. פעמים רבות היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים בהם שאלות שהתעוררו להם על המבואר בשיחה או במאמר.

לאחר שהתחיל ר' יואל לערוך את ספר הערכים בהוראת הרבי, נשאר לו פחות זמן להקדיש לכתיבת השיחות. בעקבות זאת קרא הרב חודקוב למשרדו בשנת תשכ"ו את הרבנים יהודה לייב שפירא, שלמה זרחי שלום בער לויטין אפרים פיקרסקי וביקש מהם בשם הרבי שיסייעו לר' יואל בעריכת השיחות. הוועד שהקימו נקרא על ידם בשם ועד הנחות התמימים[1].

הרבי התייחס למינויים בהתוועדות והורה להם לבוא ולעמוד על יד ר' יואל בהתוועדויות.

מביניהם נשאר הרב יהודה לייב שפירא החוזר במשך שנים ארוכות, ואף היה ה'מניח' של כרכים י-יד בלקוטי שיחות.

בחודש ניסן תשמ"א הוקם במקביל אל ועד הנחות התמימים ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.

לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".

אופי החזרה בדורנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

עיקר החידוש של בדורנו התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.

כאשר מתעתקים (תהליך כתיבת המלל בהתאמה לנשמע מהקלטת שמע) את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.

במשך רוב השנים התקיימה רק חזרה אחת בראשות ר' יואל, אולם בשנים האחרונות החלו לקיים שלוש חזרות בו זמנית במקביל: באידיש, אנגלית ועברית[דרושה הבהרה].

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

חוזרים מתקופת אדמו"ר הזקן

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

חוזרים מתקופת אדמו"ר המהר"ש

חוזרים מתקופת אדמו"ר הרש"ב

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

חוזרים של הרבי

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. תחיינו גליון 2 עמוד 19