הדס
הדס הינו ה"ענף עץ עבות", אחד מארבעת המינים שמצווה ליטלם בחג הסוכות.
רקע הלכתי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתוב בתורה:[1]
"וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים"
.
ובגמרא[2]: ""תנו רבנן: "ענף עץ עבות", שענפיו חופין את עצו ואי זה הוא? הוי אומר זה הדס .. תנו רבנן קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת זהו הדס"".
הגמרא מביאה את דעתו של רבי אליעזר בן יעקב שענף עץ עבות פירושו ""עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה הדס"".
בהמשך הגמרא מביאה מחלוקת: ""תנא עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול, היכי דמי עבות? אמר רב יהודה והוא דקיימי תלתא תלתא טרפי בקינא, רב כהנא אמר אפילו תרי וחד. רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא. אמר ליה מר בר אמימר לרב אשי אבא לההוא "הדס שוטה" קרי ליה""[3].
בשיחי ההדסים גדלים גם פירות קטנים המכונים בלשון המשנה "ענבים". המשנה אומרת שאם "היו ענביו מרובות מעליו, פסול. ואם מיעטן, כשר. ואין ממעטין ביום טוב"[4].
עניין האחדות שבהדס[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר שארבעת המינים מורים על עניין האחדות הן בכללות והן בפרטיות כל מין ומין בפני עצמו.
בכללות, אגידת ארבעת המינים מורים על ארבעה סוגים בבני ישראל, האתרוג שיש בו טעם וריח מורה על יהודים לומדי תורה ומקיימים מצוות. הלולב שיש בו טעם ואין בו ריח מורה על לומדי תורה. ההדס שיש בו ריח ואין בו טעם מורה על מקיימי מצוות והערבה שאין בה טעם וריח מורה על הסוג הנחות ביותר. אגידת יחד מורה על אחדות בני ישראל.
בהדס בפני עצמו מודגש עניין האחדות בכך שעליו גדלים באופן של "עבות" ששלושה עלים גדלים מ"קן" אחד.
מניין ההדסים[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת סוכה[5] נחלקו התנאים במניין ההדסים: "רבי ישמעאל אומר שלושה הדסים ושתי ערבות לולב אחד ואתרוג אחד .. רבי עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך הדס אחד וערבה אחת", הלכה נפסקה כרבי ישמעאל[6], וטעמו נדרש בגמרא, שבהדס נאמר "ענף עץ עבות", שלוש תיבות, ומכאן לומדים שצריך ליטול שלושה הדסים.
נוהגים להוסיף על מניין ההדסים[7]. מובא כי מוסיפים רק במספרים ארבע, שנים עשר, שלושה עשר, ועשרים ושישה. הרבי הסבר זאת כי בארבע יש קיום של הוספה על עצם המצווה, שתים עשרה כנגד י"ב גבולי אלכסון, שלוש עשרה כנגד י"ג מדות הרחמים, עשרים ושש כנגד הגימטריה של שם הוי"ה[8]. עם זאת, הרבי עורר להוסיף על כל פנים שלושה הדסים על השלושה שמצד עיקר המצווה[9], גם כאשר מדובר בסט ארבעת המינים שמשתמשים בו למבצע לולב[10].
רבותינו נשיאנו הוסיפו על מניין ההדסים כדלהלן:
אדמו"ר הרש"ב לפעמים היה שם בלולב שלו שתיים עשרה הדסים כנגד י"ב גבולי אלכסון לפעמים שלוש עשרה כנגד י"ג מידות הרחמים ולפעמים עשרים ושש כנגד הערך המספרי של שם הוי' ולפעמים ארבע הדסים להוספה על עיקר הדין[11].
אדמו"ר הריי"צ לקח קודם קבלת הנשיאות שתיים עשרה הדסים, ולאחר קבלת הנשיאות לקח שלוש עשרה הדסים ללולבו. וכן נהג באותם שנים הרבי מלך המשיח[12].
הרבי נוהג לקחת ללולבו שלושים וששה הדסים[13]. כן הורה לרב דוד רסקין שהיה אוגד את הלולבים של הרבי מידי שנה. בשנת תשנ"ב הורה לו להניח "פעמים ח"י - שלושים וששה" הדסים בכל לולב[14][15].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ ויקרא כג מ
- ↑ מסכת סוכה לב, ב
- ↑ בתרגום לעברית:שנה עץ עבות כשר ושאינו עבות פסול, כיצד הוא עבות? אמר רב יהודה והוא שנמצאים שלושה שלושה עלים בקן, רב כהנא אמר אפילו שנים ואחד רב אחא בנו של רבא היה מחזר על הדס שהוא עשוי בשנים ואחד הואיל ויצא מפיו של רב כהנא. אמר לו מר בר אמימר לרב אשי אבא לאותו "הדס שוטה" היה קורא לו
- ↑ סוכה פרק ג, משנה ב.
- ↑ פרק ג' משנה ד'
- ↑ רמב"ם הלכות לולב פ"ז, הלכה ז ד"נוי מצווה הוא"
- ↑ ספר המנהגים. וראה בארוכה בעניין זה באוצר מנהגי חב"ד תשרי עמ' רעא
- ↑ המלך במסיבו חלק א' עמוד רנ
- ↑ ערב חג הסוכות תשכ"ח לתושבי כפר חב"ד, ובשיחת ש"פ האזינו תנש"א
- ↑ תורת מנחם תשנ"ב כרך א' עמוד 76
- ↑ ספר השיחות תש"ד עמ' 13-14, המלך במסיבו ח"א עמ' רנ
- ↑ ימי מלך ח"ג עמ' 1184, וכן בימי בראשית עמ' 263. וראה באוצר מנהגי חב"ד ובמקומות שנסמנו שם
- ↑ ימי בראשית עמ' 263, יומן שנת הקהל תשמ"א
- ↑ מוסף לכפר חב"ד גיליון 493 עמ' 8
- ↑ לפי עדות הרב טוביה זילברשטרום במשך ימי חול המועד, כאשר ההדסים היו מתייבשים היו מוסיפים עוד הדסים טריים ללולבו של הרבי אך לא מוציאים את היבשים. מנהגי מלך - חג הסוכות באתר מדיה הלכה.