ארי הלברשטם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ארי הלברשטאם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הת' ארי הלברשטם הי"ד
זירת הרצח והרכב הפגוע

הת' אהרן יוסף הלברשטאם הי"ד (נולד בי"ט אייר תשל"ז), נרצח ביום ראשון כ"ג באדר תשנ"ד בידי ערבי טרוריסט על גשר ברוקלין כאשר חזר מבית הרפואה עין ואוזן במנהטן ללוות את הרבי.

תולדות חיים[עריכה]

ארי משמאל בידי אביו בפאראד ל"ג בעומר תש"מ
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ארי נולד בי"ט אייר תשל"ז לאביו ר' חס"ד הלברשטאם, משב"ק בביתו של הרבי והרבנית ולאמו מרת דבורה ונקרא על שם אב סבתו הצדיק רבי אהרן יוסף לוריא מטבריה, בעל "עבודת פנים".

למד בליובאוויטשער ישיבה בשדרות אושן פארקוויי בברוקלין.

בגלל היותו בנו של המשב"ק זכה לגדול בקטנותו בביתו של הרבי ובכל יום אחר הלימודים היה מבקר בבית הרבי והרבנית שאהבו להשתעשע עמו[1]. בגיל 3 הרבי גזר את שערותיו[2].

לעיתים קרובות הייתה הרבנית נוסעת עם אביו בכדי לאסוף אותו בסיום יום הלימודים.

הרצחו[עריכה]

רקע[עריכה]

בשנת תש"נ הגה שמעון פרס את "התרגיל המסריח" על ידו תכנן להתמנות כראש הממשלה, במקומו של יצחק שמיר. לאור קריאתו של הרבי חזרו בהם ברגע האחרון שנים מחברי הכנסת של מפלגת אגודת ישראל, ותוכניתו נפלה. לאחר מכן הוקמה בעידודו של הרבי ממשלת ימין צרה בראשותו של יצחק שמיר.

ארגוני טרור שונים תכננו באותה עת להתנקש בחייו של מי ששיבש את תכניתם לקבל חלקים נרחבים מארץ ישראל על ידי "התרגיל המסריח"[3].

בפורים תשנ"ד ירה ברוך גולדשטיין בערבים במערת המכפלה.

הרצח[עריכה]

ביום שלישי י"ח באדר תשנ"ד החליטו קבוצת בחורים הלומדים בישיבה המרכזית ב-770 להתלוות לרבי בנסיעתו לבית הרפואה בכדי לשהות במחיצתו ולהתפלל.

ארי הלברשטאם החליט ברגע האחרון להצטרף, הוא לקח את תפיליו ורץ לרכב, בלי לדעת שבאותו רגע הינו מקריב את חייו לרבי.

בשעה 10:30, ראשיד באז, מחבל ממוצא לבנוני שהתגורר אז בניו ג'רזי, נצמד עם רכבו לוואן שהסיע את התלמידים וירה עם תת מקלע אל עבר המושבים האחוריים. לאחר מספר יריות הנשק נתקע, והוא החליף לאקדח חצי אוטומטי שהיה מונח על רצפת המושב במכונית. בינתיים הנהג המשיך לקידמת הוואן, אז ירה ראשיד בעזרת האקדח ופגע בארי הלברשטאם שנפצע באורח אנוש בראשו. שלושה נוספים נפצעו, אחד מהם קשה.

לאחר הפיגוע,[4] אביו חס"ד הלברשטאם ביקש את ברכת הרבי לרפואה שלימה לבנו והרבי לא הגיב. וכששאל האם להוסיף לבנו את השם "חיים", נענע הרבי את ראשו הק' לצדדים לאות שלילה[5].

חמישה ימים אחרי הפיגוע ביום ראשון כ"ג אדר, ארי נפטר מפצעיו בהיותו בגיל 16.

מסע ההלוויה ליד 770

הלווייתו התקיימה ברחוב איסטרן פארקווי מחוץ ל-770 והשתתפו בה כ-10,000 איש. ההלוויה אובטחה בידי יותר מ-250 שוטרים. ארי נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בניו יורק. קברו הינו הקבר השביעי מאוהל הרבי הריי"צ.

בי' בסיוון תשע"ג דיווחה התקשורת שנתפסה חוליית פלסטינים מניו יורק, אושן סיטי ומרילנד שמימנו פיגועי טרור ביניהם את רצח הלברשטאם.

בחקירתו של הרוצח התברר, שתכנן תחילה לפגוע ברבי עצמו כנקמה על אירוע הירי הגדול בפורים תשנ"ד שערך ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. המחבל קישר בין ברוך גולדשטיין לרבי לאחר שקרא בעיתונות ששם אמו של גולדשטיין לפני נישואיה היה שניאורסאהן. האדם היחיד שהכיר באותה תקופה שנשא שם זהה היה הרב שניאורסאהן מברוקלין.

הנצחתו[עריכה]

אחד משלטי ההנצחה בכניסה לגשר ברוקלין

הרצח זעזע את הקהילה החב"דית בעולם, ובניו יורק בפרט. מיד לאחר הרצח נעשו פעולות רבות להנצחת זכרו, ביניהם של עיריית ניו יורק והממשלה הפדרלית.

  • ראש עיריית ניו יורק, מר רודולף ג'וליאני העמיד אנדרטה לזכרו ביציאה מגשר ברוקלין. הרמפה בכניסה לגשר קרויה על שמו.
  • הוקמה "קרן זכרון ארי הלברשטאם". הקרן עורכת מבצעי גיוס כספים לחלק כספים לגורמים שונים. הקרן של ארי מסייעת לתת מלגות חינוכיות לתלמידים מעוטי יכולת ועובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארגונים קהילתיים אחרים במאמצי גיוס הכספים שלהם. רבים מהפרויקטים הבאים מומנו על ידי ארי הלברשטאם קרן הזיכרון:
  • מוזיאון הילדים היהודי בקראון הייטס. שעל חזיתו נמצאת תמונתו של ארי מורכבת מאלפי תמונות של ילדים.
  • אמבולנס של ארגון הצלה קראון הייטס.
  • מרכז חב"ד בקינגס הייווי.
  • ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו.

בעקבות האירוע[עריכה]

  • חוקק חוק חדש האוסר על מכירת חלקי אקדח בדואר, וחיוב על רשיון להחזקת אקדח.
  • הותקנו חלונות חסיני כדורים בבניין 770.

עם השנים כשזכרון הרצח נחלש נעשו ניסיונות רבים להחלפת השלטים ושם העלייה המנציחים את זכרו בגשר ברוקלין, אך לאחר מלחמות שניהלה אמו השלטים נותרו במקומם [6].

ייחוסו (כפי שפורט על מצבתו)[עריכה]

אהרן יוסף הלברשטאם, הינו מגזע אראלים ותרשישים הצדיקים:

  • המהרש"ל.
  • ה'חכם צבי'.
  • ה'שר שלום' מבעלז.

הצדיקים הקדושים נבג"מ מבית:

  • זלאטשוב.
  • ליזענסק.
  • ראפשיץ.
  • צאנז.
  • פרימישלאן.

משפחתו[עריכה]

  • אביו, הרב חס"ד הלברשטאם.
  • אמו, מרת דבורה (הכט).
  • אחיו, ר' יהושע הלברשטאם.
  • אחיו, ר' מענדל הלברשטאם.
  • אחותו, מרת חנה (אפפלבאום).
  • אחותו, מרת שרה (גוטניק).
  • סבו, רבי מאיר הלברשטאם - האדמו"ר מטשעקווא.
  • סבו, הרב פרץ הכט.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. כך העיד אביו לראיון שהעניק לעיתון בקהילה, סוכות תשע"ד.
  2. תמונות שהרבי גוזר את השערות של ארי הלברשטאם (ב"ר חס"ד) בי"ט אייר תש"מ סי או אל סמליל.jpg
  3. עיין שיחת כ"ח ניסן תש"נ
  4. באדר תשנ"ד
  5. ליקוט מענות קודש תשנ"ב-נ"ד עמ' 92.
  6. באתר אינפו.jpg