הבדלים בין גרסאות בדף "תה"
(←פתיח) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספל תה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[כוס]] תה.]] | [[קובץ:ספל תה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[כוס]] תה.]] | ||
| − | ה'''תה''' הוא משקה | + | ה'''תה''' הוא משקה שלרוב מכיל קפאין, המיוצר על ידי חליטת עלים או ניצנים של צמח התה, במים חמים. |
ברכת התה היא שהכל. | ברכת התה היא שהכל. | ||
| + | |||
| + | ==דינים הנוגעים לתה== | ||
| + | ===ברכת התה=== | ||
| + | התה מיוצר מעלים שברכתם בורא פרי אדמה, ועל כן לכאורה הייתה צריכה להיות ברכתו של התה בורא פרי האדמה כדינו של מרק ירקות. אולם, מכיוון שבתה אין כל צורך בעלים, ולאחר שתיית התה זורקים אותם לפח, הרי שהעיקר פה זה המים. ולכן ברכתם שהכל. | ||
| + | |||
| + | ===תולעים=== | ||
| + | התה הינו מוחזק כנקי ואין חיוב לבדקו מתולעים. | ||
| + | |||
| + | ===תה שהכין גוי=== | ||
| + | מותר לשתות תה שהכין הגוי וכן פסקו רוב האחרונים{{הערה|ערוך השולחן לסימן קיג, כב. ובשו"ת באר היטב עשק קה ועוד.}}. אולם מי שיכול שיחמיר{{הערה|פר"ח א לסימן קטו. וכן נהג [[האריז"ל]]}}. | ||
| + | |||
| + | ===לעניין שבת=== | ||
| + | *'''הכנת התה ([[אופה]])''' - מן הראוי להכין תמצית תה בערב שבת, וכששופך יודא שה[[כוס]] יבשה. | ||
| + | *'''הוצאת שקית התה מן התה ([[בורר]])''' - יש המתירים להוציאה בכף, ועדיף שיוציאה עם מעט נוזל, כדין זבוב הנמצא ביין. | ||
| + | |||
==אצל רבותינו נשיאינו== | ==אצל רבותינו נשיאינו== | ||
===אדמו"ר הזקן=== | ===אדמו"ר הזקן=== | ||
| − | + | הפעם הראשונה בה מוזכר התה אצל [[רבותינו נשיאינו]] הוא, כאשר יצא [[אדמו"ר הזקן]] מבית המאסר ב[[י"ט כסלו]] ונלקח בטעות לביתו של [[נתן נטע נוטקין]]. מיד כשנכנס ונתן נטע ראה את אדמו"ר הזקן בביתו משוחרר, נבהל מאוד, אך עם כל זה ביקשו לשבת והגיש לפניו כוס תה ומשום זה, הורה ל[[חסידים]] לא לגעת בו לרעה. | |
===הצמח צדק=== | ===הצמח צדק=== | ||
| − | אדמו"ר הצמח צדק, אמר לר' [[פסח ממלסטובקה]] כשהייתה לו חלישות ה[[מוחין]] שישתה תה חזק שמחזק את ה[[מוח]]. | + | מסופר ש[[אדמו"ר הצמח צדק]], אמר לר' [[פסח ממלסטובקה]] כשהייתה לו חלישות ה[[מוחין]] שישתה תה חזק שמחזק את ה[[מוח]]. |
| − | [[עירוי חמין לצוננין]] | + | ====[[עירוי חמין לצוננין]]==== |
| − | אדמו"ר הצמח צדק פוסק | + | אדמו"ר הצמח צדק פוסק בחידושיו על [[מסכת שבת]]{{הערה|עמ' 79}}, לגבי השאלה שמתחילה במסכת "האם מותר לשפוך [[מים]] חמים על [[מים]] קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב" - שמותר לשפוך מים רותחים על שירי התה, אך עדיין לכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה. |
===אדמו"ר הרש"ב=== | ===אדמו"ר הרש"ב=== | ||
| − | בקיץ [[עזר"ת|תרע"ז]] התקיימה אסיפת הרבנים ב[[מוסקבה]], ואחד החסידים הגיש | + | בקיץ [[עזר"ת|תרע"ז]] התקיימה אסיפת הרבנים ב[[מוסקבה]], ואחד החסידים הגיש ל[[אדמו"ר הרש"ב]] כוס תה, אולם אדמו"ר הרש"ב לא שתה ממנו. גם כשמזגו לו כוס שנייה - שתק ולא שתה. לאחר מכן בירר בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] מהיכן מזגו את התה, וכשענו לו "מהסמובר" ביקש אדמו"ר הריי"צ להוציא קומקום חשמלי ולהכין בו את התה, ואז ישתה אביו, וכן היה (למרות שאדמו"ר הרש"ב לא ראה מהיכן מזגו את התה בפעם הראשונה ולא מהיכן מזגו את המים החמים בפעם השניה...). |
לאחר המעשה, ביאר אדמו"ר הריי"צ שאדמו"ר הרש"ב קיבל על עצמו זהירות והידור נוסף ב[[שמיני עצרת]], לא לשתות תה מסמובר. | לאחר המעשה, ביאר אדמו"ר הריי"צ שאדמו"ר הרש"ב קיבל על עצמו זהירות והידור נוסף ב[[שמיני עצרת]], לא לשתות תה מסמובר. | ||
| − | החסידים | + | החסידים, וביניהם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], ר' [[מענדל חן]] ו[[שמריהו יהודה לייב מדליה|הרב מדליה]] - דנו ביניהם איזה חשש איסור יש בדבר, ובתחילה לא הגיעו לשום מסקנה, עד שלאחר מכן הגיעו לסברה שהחשש הוא שמא העמידו פעם את הסמובר הזה בשבת, נמצא שיש בכלי זה בליעה של איסור בישול בשבת. |
===אדמו"ר שליט"א=== | ===אדמו"ר שליט"א=== | ||
| − | הרבי שותה כל יום קודם ה[[תפילה]] כוס תה עם [[חלב]] | + | הרבי שותה כל יום קודם ה[[תפילה]] כוס תה עם [[חלב]]{{הערה|ראו 'מעשה מלך'}}. |
עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה. | עד לשנת [[תשכ"ה]], הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה ב[[פרזידנט 1414|פינת הרחובות]] [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]] ו[[קינגסטון (רחוב)|קינגסטון]]. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי [[כוס תה]] ושוחח עם אמו כמחצית השעה. | ||
| − | + | לאחר [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] שאל ד"ר וייס את [[הרבי]] מה יש לו לומר. הרבי ענה לו שהוא שמח שיוכל לחזור עכשיו למנהגו לשתות כל יום [[כוס]] תה עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], שזה חשוב לו כמו הנחת [[תפילין]]{{הערה|[https://chabad.info/blogs/651210/ כוס התה היומי והסוכר בזוגיות שלנו].}}. | |
| − | לאחר [[ראש חודש כסלו תשל"ח]] שאל ד"ר וייס את [[הרבי]] מה יש לו לומר. הרבי ענה לו שהוא שמח שיוכל לחזור עכשיו למנהגו לשתות כל יום [[כוס]] תה עם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]], שזה חשוב לו כמו הנחת [[תפילין]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה אחרונה מ־22:30, 17 בפברואר 2021
התה הוא משקה שלרוב מכיל קפאין, המיוצר על ידי חליטת עלים או ניצנים של צמח התה, במים חמים.
ברכת התה היא שהכל.
תוכן עניינים
דינים הנוגעים לתה[עריכה]
ברכת התה[עריכה]
התה מיוצר מעלים שברכתם בורא פרי אדמה, ועל כן לכאורה הייתה צריכה להיות ברכתו של התה בורא פרי האדמה כדינו של מרק ירקות. אולם, מכיוון שבתה אין כל צורך בעלים, ולאחר שתיית התה זורקים אותם לפח, הרי שהעיקר פה זה המים. ולכן ברכתם שהכל.
תולעים[עריכה]
התה הינו מוחזק כנקי ואין חיוב לבדקו מתולעים.
תה שהכין גוי[עריכה]
מותר לשתות תה שהכין הגוי וכן פסקו רוב האחרונים[1]. אולם מי שיכול שיחמיר[2].
לעניין שבת[עריכה]
- הכנת התה (אופה) - מן הראוי להכין תמצית תה בערב שבת, וכששופך יודא שהכוס יבשה.
- הוצאת שקית התה מן התה (בורר) - יש המתירים להוציאה בכף, ועדיף שיוציאה עם מעט נוזל, כדין זבוב הנמצא ביין.
אצל רבותינו נשיאינו[עריכה]
אדמו"ר הזקן[עריכה]
הפעם הראשונה בה מוזכר התה אצל רבותינו נשיאינו הוא, כאשר יצא אדמו"ר הזקן מבית המאסר בי"ט כסלו ונלקח בטעות לביתו של נתן נטע נוטקין. מיד כשנכנס ונתן נטע ראה את אדמו"ר הזקן בביתו משוחרר, נבהל מאוד, אך עם כל זה ביקשו לשבת והגיש לפניו כוס תה ומשום זה, הורה לחסידים לא לגעת בו לרעה.
הצמח צדק[עריכה]
מסופר שאדמו"ר הצמח צדק, אמר לר' פסח ממלסטובקה כשהייתה לו חלישות המוחין שישתה תה חזק שמחזק את המוח.
עירוי חמין לצוננין[עריכה]
אדמו"ר הצמח צדק פוסק בחידושיו על מסכת שבת[3], לגבי השאלה שמתחילה במסכת "האם מותר לשפוך מים חמים על מים קרים, באופן שהמים הקרים נעשים רותחים על ידי הערבוב" - שמותר לשפוך מים רותחים על שירי התה, אך עדיין לכתחילה יש להחמיר לשפוך את המים הרותחים לכלי אחר ורק מהכלי השני לשפוך על שיירי התה.
אדמו"ר הרש"ב[עריכה]
בקיץ תרע"ז התקיימה אסיפת הרבנים במוסקבה, ואחד החסידים הגיש לאדמו"ר הרש"ב כוס תה, אולם אדמו"ר הרש"ב לא שתה ממנו. גם כשמזגו לו כוס שנייה - שתק ולא שתה. לאחר מכן בירר בנו אדמו"ר הריי"צ מהיכן מזגו את התה, וכשענו לו "מהסמובר" ביקש אדמו"ר הריי"צ להוציא קומקום חשמלי ולהכין בו את התה, ואז ישתה אביו, וכן היה (למרות שאדמו"ר הרש"ב לא ראה מהיכן מזגו את התה בפעם הראשונה ולא מהיכן מזגו את המים החמים בפעם השניה...).
לאחר המעשה, ביאר אדמו"ר הריי"צ שאדמו"ר הרש"ב קיבל על עצמו זהירות והידור נוסף בשמיני עצרת, לא לשתות תה מסמובר.
החסידים, וביניהם אביו של הרבי, ר' מענדל חן והרב מדליה - דנו ביניהם איזה חשש איסור יש בדבר, ובתחילה לא הגיעו לשום מסקנה, עד שלאחר מכן הגיעו לסברה שהחשש הוא שמא העמידו פעם את הסמובר הזה בשבת, נמצא שיש בכלי זה בליעה של איסור בישול בשבת.
אדמו"ר שליט"א[עריכה]
הרבי שותה כל יום קודם התפילה כוס תה עם חלב[4].
עד לשנת תשכ"ה, הקפיד הרבי מידי יום לבקר את אמו שהתגוררה בפינת הרחובות פרזידנט וקינגסטון. הביקור נערך בדרך כלל לאחר תפילת מנחה, בשעה 4:00 בצהריים, ובמהלכו שתה הרבי כוס תה ושוחח עם אמו כמחצית השעה.
לאחר ראש חודש כסלו תשל"ח שאל ד"ר וייס את הרבי מה יש לו לומר. הרבי ענה לו שהוא שמח שיוכל לחזור עכשיו למנהגו לשתות כל יום כוס תה עם הרבנית, שזה חשוב לו כמו הנחת תפילין[5].
