הבדלים בין גרסאות בדף "שמעון שמרלינג"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(לעריכה דחוף...) |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#הישוב החב"די בחברון|הישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה. | |
| − | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| − | + | הרב שמעון נולד לאביו הרב [[חיים שמרלינג]] ב[[שקלוב]] בערך בשנת [[תקס"ז]]. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה לערך בשנת [[תקע"ט]] או [[תקפ"א]], ובהמשך נשלח כ[[שד"ר]] מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ. | |
| − | + | ב[[חודש תשרי]] [[תקפ"ג]] שלחו [[אדמו"ר האמצעי]] לייסד את [[חברון#הישוב החב"די בחברון|הישוב החב"די בחברון]]. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את [[חתונה|חתונתם]] ולנסוע יחד איתם ל[[ארץ ישראל]]. | |
| − | + | לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' [[לייב בעל היסורים]]. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים [[תקפ"א]]-[[תקפ"ג]] כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ב[[רוסיה]] שהחלה בשנת [[תקפ"ז]] גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם ב[[ירושלים]]. | |
| − | + | שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מ[[חיבוט הקבר]]. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את [[בית הכנסת אברהם אבינו]]. | |
| − | |||
| − | + | נפטר בין השנים [[תקצ"ד]]-[[תקצ"ט]] | |
| − | + | == משפחתו == | |
| + | ;בניו | ||
| − | + | * משה - נשוי למרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת [[תקס"ז]]{{הערה|על פי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 32}}. בחורף [[תר"ג]] היה מהמורשים ללכת ל[[ירושלים]] לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ [[תקצ"ט]] - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים [[תר"ט]]-[[תרט"ו]]. | |
| − | + | ;נכדיו | |
| + | * יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת [[תקפ"א]]{{לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים}} בסמוך לעלייתם של הוריו ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תקצ"ט]] כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת [[תקע"ז]]{{הערה|מפקד תרל"ה}} או [[תק"פ]]{{הערהה|מפקד תרט"ו}}. נפטר ב[[ב' אלול]] [[תרנ"ה]] בירושלים.{{הערה|אבני זכרון חי"ב. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 75.}} | ||
| + | * חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת [[תקפ"ד]]. בשנת [[תרכ"ו]] עבר לגור ב[[יפו]] ויסד שם את הישוב החב"די. נפטר ביפו ב[[כ' אדר|כ' אדר ראשון]] [[תרנ"ד]] ונקבר בירושלים.{{הערה|ס' חיים ש. שמרלינג, תדהר, ת"א תש"ו. אבני זכרון, גראייבסקי, ירושלים תרצ"א. תולדות משפחת הרב מלאדי ע' 77-75.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
{{מיון רגיל:שמרלינג, שמעון}} | {{מיון רגיל:שמרלינג, שמעון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד חברון: אישים]] | ||
גרסה מ־07:29, 8 ביוני 2014
הרב שמעון שמרלינג, ממייסדי הישוב החב"די בחברון והשד"ר הראשון שלה.
תולדות חייו
הרב שמעון נולד לאביו הרב חיים שמרלינג בשקלוב בערך בשנת תקס"ז. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה לערך בשנת תקע"ט או תקפ"א, ובהמשך נשלח כשד"ר מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.
בחודש תשרי תקפ"ג שלחו אדמו"ר האמצעי לייסד את הישוב החב"די בחברון. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את חתונתם ולנסוע יחד איתם לארץ ישראל.
לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' לייב בעל היסורים. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים תקפ"א-תקפ"ג כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ברוסיה שהחלה בשנת תקפ"ז גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם בירושלים.
שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מחיבוט הקבר. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את בית הכנסת אברהם אבינו.
משפחתו
- בניו
- משה - נשוי למרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת תקס"ז[1]. בחורף תר"ג היה מהמורשים ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו.
- נכדיו
- יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת תקפ"אתבנית:לפי מפקד תקצ"ט, שאז נרשם שהוא בן 18. גם במפקד תרכ"ו פרטים דומים בסמוך לעלייתם של הוריו לארץ ישראל. בשנת תקצ"ט כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת תקע"ז[2] או תק"פתבנית:הערהה. נפטר בב' אלול תרנ"ה בירושלים.[3]
- חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת תקפ"ד. בשנת תרכ"ו עבר לגור ביפו ויסד שם את הישוב החב"די. נפטר ביפו בכ' אדר ראשון תרנ"ד ונקבר בירושלים.[4]
