שלום דובער וולפא
הרב שלום דובער הלוי וולפא, נולד בי"א אדר תש"ח (1948) לאביו הרב יצחק זאב וולפא ע"ה ולאימו הרבנית שיינדל מושקא בת הרב ר' עזריאל זעליג סלונים.
גדל בירושלים ולמד בישיבת היישוב החדש בתל אביב ובישיבות ליטאיות ותלמידו של הרב שלמה זלמן אוירבך. לאחר מכן למד בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ובישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, מקים ארגון מרחפת, ובהוראת אדמו"ר שליט"א עבר להתגורר בקרית גת וניהל בה את ישיבת חב"ד ורשת חינוכית ענפה. בשנת תש"ע עבר לביתר עילית על מנת לחזק את ישובי יהודה ושומרון ולנהל מקרוב את מכון הרמב"ם השלם.
תוכן עניינים
מאבקו על שלמות הארץ
בשנת תש"מ 1979 קיבל הוראה מהרבי להוציא לאור את הספר דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש. בהוראת הרבי התגייס למאבק, התראיין לכלי התקשורת והפיץ מנשרים כנגד מסירת שטחים. בעת פינוי חבל ימית הגיע להתבצר במקום. בשנת תשמ"ב 1982 הוציא את הספר 'שלום שלום ואין שלום' בו טען כי אין מציאות של שלום עם העולם הערבי.
מאבקו על כבודו של הרבי ועל פרסום הרבי כמלך המשיח
הרב וולפא התפרסם בין השנים תשמ"ג- תשמ"ט במאבקו העיקש למען שמירת כבודו של הרבי מלך המשיח לאחר שאחד מראשי הישיבות הליטאיות החל להצר את רגלי חסידי חב"ד בארה"ק, במהלך מאבק זה הוציא הרב וולפא את ספריו "ובערת הרע מקרבך", "רודף ובא במחתרת", ו"ידבר שלום".
בהמשך לכך הוציא הרב וולפא בשנים תשנ"א-תשנ"ב את ספריו "יחי המלך", "יחי המלך המשיח" ו"קבלת פני משיח צדקינו" על מנת להסביר בטוב טעם את אמונתם של חסידי חב"ד ברבם כמלך המשיח.
לאחר ג' תמוז תשנ"ד המשיך הרב וולפא והוציא את הספרים "הנסיון האחרון" ו"ספר סופר וסיפור" להסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא מלך המשיח גם לאחר ג' תמוז.
בשנת תשנ"ו כתב הרב מנשה הלוי קליין אב"ד אונגאר מכתב נגד אמונת החסידים לאחר ג' בתמוז, ושלחו לרבנים חברי הבד"ץ של קראון הייטס. הרב וולפא כתב לו מכתב ארוך, מנומק ומוסבר אודות אמונת החסידים, שלא פורסם.
בשנת תשס"ט הודפס מכתבו הנ"ל של הרב קליין ופורסם באחד מספרי "משנה הלכות" שלו, וגרם לסערה בעולם התורני. הרב וולפא כתב לו מכתב נוסף שפורסם בעיתונות החב"דית.
פן נוסף של מאבקו זה, הוא סדרת הספרים (למרות שאינה מוגדרת ככזו) שנועדה להשיב על שאלותיו של הרב מאיר מאזוז - ראש ישיבת כסא רחמים" על התנהגות חסידי חב"ד שהיא כביכול מנוגדת להלכה, סדרה זו כוללת את הספרים: "ותורה יבקשו מפיהו" ו"לקט שכחת הפאה".
בעקבות פינוי גוש קטיף, הוציא גם את הספר בין אור לחושך להסביר את שיטת חב"ד בנושא "אתחלתא דגאולה" והמדינה.
מכון הרמב"ם השלם
בשנת תשס"ו (2006) הקים ביישוב החרדי ביתר עלית את מכון הרמב"ם השלם.
בשנת תשס"ז הושק במעמד רבני ישראל הכרך הראשון של הרמב"ם השלם במסגרת הפרויקט על הלכות שבת פרקים א-ד.
בשנת תש"ע עבר הרב וולפא דירה ליישוב ביתר עלית ע"מ שיוכל להשקיע יותר במכון.
המאבק נגד ההתנתקות
בעת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות, הקים את "המטה העולמי להצלת העם והארץ" יחד עם עמיתו הרב יקותיאל ראפ מארצות הברית, ואירגן את כנס המחאה "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים. ביוזמתו נכתב ספר תורה לזכות תושבי גוש קטיף. צעדת הכנסת ספר התורה החלה בכפר מיימון והסתיימה בנוה דקלים, ערב ההנתקות.
בעקבות מלחמת לבנון השנייה יזם קמפיין בשם "אמרנו לכם" במהלכו הפיץ מיליון חוברות הסברה בעיתונות הישראלית נגד תוכנית ההתכנסות וההינתקות. כמו"כ יצא בקמפיין "יש דין ויש דיין" בו פרסם את תמונות האחראים לביצוע תוכנית ההינתקות, וטען כי כל מי שנתן ידו לאותה תוכנית נענש משמיים כמו כן ניתנה האפשרות למשתתפים בגירוש לחזור בהם ולבקש את סליחת המגורשים ולהצהיר כי לא יחזרו על מעשה נפשע זה (ובכך למנוע את פרסומם בחוברת, מהלך שגרם לרבים מהמגרשים להתחרט על המעשה ולהצהיר כי לא יחזרו עליו שוב.
מקים מפלגת "ארץ ישראל שלנו"
בחודש חשוון תשס"ט רשם הרב וולפא אצל רשם המפלגות מפלגה חדשה, בשם: 'ארץ ישראל שלנו' - מפלגה יהודית מאוחדת לשלימות התורה, העם והארץ". הקמת המפלגה עוררה דיון בין חסידי חב"ד.
שעות ספורות קודם סיום מועד הגשת הרשימות לבחירות לכנסת, החליט הרב וולפא לאחד את המפלגה עם 'האיחוד הלאומי' כאשר במקום הרביעי מוצב נציג 'ארץ ישראל שלנו' מיכאל בן ארי, אשר נבחר לכנסת.
מספריו
- מבשר טוב - שאלות ותשובות בנושאי משיח וגאולה במשנת הרבי. הספר מורכב מעשרות שאלות שהגיעו אל הרב וולפא במשך השנים. יצא לאור בחודש חשון תשנ"ד.
- הנסיון האחרון - קונטרס של שאלות ותשובות בעניין חייו הנצחיים של הרבי לאחר ג' תמוז. השאלות נשאלו על ידי אברכים ליטאיים באמצעות קו הטלפון של נחייג ונשמע. יצא לאור בחודש מנחם אב תשנ"ד בקרית גת.
- גדולי תורה על החזרת שטחים - ליקוט דברי גדולי ישראל שנאמרו בכנסיה הגדולה הראשונה והשניה בקשר לזכותו של העם היהודי על ארץ הקודש וכן ליקוט דברי גדולי ישראל נוספים בעניין שלמות הארץ. יצא לאור בשנת תשמ"ב בהוראת הרבי שליט"א לרב וולפא. שם המחבר לא הוזכר כלל בספר, כנראה בהוראת הרבי.
- אוצר חידושים בש"ס - ליקוט חידושים וביאורים על הש"ס מתורת אדמו"ר שליט"א. נערך על ידי הרב וולפא עם צוות כולל אוהל מייטא - זכרון יוסף. עד עתה יצא כרך אחד על שישה עשר הדפים הראשונים בסנהדרין. יצא לאור על ידי קה"ת, בשנת תשנ"ט.
- לקט שכחת הפאה - הוכות מפוסקי ההלכה ראשונים ואחרונים כולל רבני עדות המזרח בדבר הצורך והחובה לחבוש פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות בנוגע לשאלות לגבי הפאה הנוכרית. יצא לאור בעקבות הפולמוס בעולם הדתי סביב חבישת פאה נכרית לאישה נשואה. בספר 127 עמודים.
- ידבר שלום - ביאורים ופלפולים, על ספרי יד החזקה של הרמב"ם. במקומות רבים בספר זה משיג הרב וולפא על החידושים ברמב"ם שבספר 'אבי עזרי'.
- רודף ובא במחתרת - עיונים בסוגיית "רודף ובא במחתרת" שבספר הרמב"ם ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור בקרית גת בשנת תשמ"ז.
- ובערת הרע מקרבך - עיונים בסוגיית "ובערת הרע מקרבך" שבספר הרמב"ם ושלילת חידושיו של א' מראשי הישיבות הליטאיות בארץ. יצא לאור בקרית גת בשנת תשמ"ח.
- עבד מלך - ביוגרפיה של ר' עזריאל זעליג סלונים, סבו של הרב וולפא. יצא לאור על ידי המשפחה בי"ג סיוון תשס"ח.
- דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש.
- שלום שלום ואין שלום.
- יחי המלך (ספר).
- יחי המלך המשיח.
- קבלת פני משיח צדקנו.
- ספר סופר וסיפור.
- פרדס שלום שער ההלכה.
- פרדס שלום שער החסידות.
- ותורה יבקשו מפיהו.
- יקם שערה לדממה.
- כי הם חיינו.
- בין אור לחושך.
- שמן ששון מחבריך (ארבעה כרכים).
- הרמב"ם השלם על הלכות שבת.
לקריאה נוספת
- 'התמים' חודשי ניסן - איר ה'תש"ע - "מהישוב החדש לתומכי תמימים", הדרך לליובאויטש של הרב וולפא.
