שטריימל

		הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

נא לא לערוך!

גודל דף זה – 0 בתים

השטריימל שאותו חבש אדמו"ר הריי"צ, השטריימל הוא מסוג קולפיק

שטריימל (בעברית מזנבת) הוא מגבעת חסידית עשויה פרווה או זנב חיה שמקורה במזרח אירופה, יש אומרים שהראשון שחבש אותה הוא הבעל שם טוב, ויש אומרים שחבשו אותו יהודי אירופה בעקבות גזירה שגזר אחד מהצארים. במשך הדורות גם חלק מחסידי חב"ד נהגו ללכת עם שטריימל, וביחוד רבותינו נשיאנו, מנהג זה הופסק לבסוף לאחר שעלה הרבי לנשיאות וסירב ללבוש את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ.

היסטוריה

מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי הבעל שם טוב היה חבישת שטריימל על הראש, ויש לדבר מספר גרסאות מדוע החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על היהודים להלך עם כיפה, ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים עם כזו גזירה כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כפתם והלכו אתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה הסבה מראה שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מרוסים לשים בתוקפת החורף הקשה, וכך נצלו היהודים מגזרתו של הצאר.

גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות פולין, והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם, ובמשך הדורות מנהג זה השתרש אצל רוב יהודי מזרח אירופה.

משהו אחר שדומה לשטריימל הוא הספודיק, ספודיק הוא כובע שבדומה לשטריימל אף הוא עשוי מזנב חיה, אך הוא גבוה וצר יותר מהשטריימל. הספודיק היה כובעם של הקוזאקים, ובשל גזירת הלבוש נגזר על היהודים בפולין לחבוש את כובעם של הקוזאקים מנהג שנשתמר עד היום אצל חסידות פולין.

השטריימל וחב"ד

משפחת סלונים בחברון חובשים לראשם שטריימל

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק לרוב חסידי חב"ד היה שטריימל לראשם.

אך מסוף תקופתו של אדמו"ר הצמח צדק חסידי חב"ד לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת תר"ד במקום שטריימל חסידי חב"ד חבשו לראשם מגבעת, ובשנת תר"ד גזר הצאר ניקלואי את גזירת הלבוש, בגזירה תכנן הצאר להחליף ולשנות את מלבושיהם של היהודים, ובשביל לעשות זאת גזר על היהודים לשנות את מלבושיהם, וכך שינו החסידים את מגבעתם לקסקט.

אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם בארץ ישראל מרבית החסידים היו הולכים עם שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שהלכו עם שטריימל הם הקהילות שהתקיימו בחברון ובירושלים. בירושלים נתן לראות גם היום את זקני אנ"ש כלשראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.

כיום

מכירת המצוות אצל הרבי, בצד שמאל נתן לראות את המוכר כששטריימל לראשו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אצל רבותינו נשיאנו

אדמו"ר הצמח צדק עם שטריימל שאותו ירש מאדמו"ר הזקן

רבותינו נשיאנו, מאדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הריי"צ היו הולכים עם שטריימל לראשם. אדמו"ר הזקן ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של אדמו"ר הזקן שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות לתורה היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.

פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של אדמו"ר הזקן, בסיום הקריאה כשלכח אדמו"ר הזקן את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש, בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת לאדמו"ר הזקן הוא הקדימו ואמר אם השטריימל נשרף, כשענה לו שכן ענה לו אדמו"ר הזקן, אין דבר. לך לשלום..

אדמו"ר המהר"ש הורה לבנו, אדמו"ר הרש"ב שילך עם שטריימל רק בליובאוויטש. לאומת זאת אדמו"ר הריי"צ לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של הרבי והרבנית חבש אדמו"ר הריי"צ לראשונה "שטריימל". ובחודש טבת תרפ"ט נגלה אל אדמו"ר הריי"צ אביו אדמו"ר הרש"ב ואמר לו "מזל טוב על הכובע".

בי' שבט תש"י נפטר אדמו"ר הריי"צ וכשנה לאחר מכן, בי' שבט תשי"א קיבל על עצמו הרבי את נשיאות חב"ד, בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללם כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק אדמו"ר הריי"צ הרבנית נחמה דינה תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו. עוד אפשרות שמעלים היא שאשת הרש"ג חפצה להעניק את השטריימל לבעלה הרש"ג, ולכן לא לכח אותו הרבי.

מזכיר הרבי, הרב לייבל גרונר אמר במהלך אחד הראיונות אתו שלקראת י' שבט תש"ל לרגל 30 שנה לנשיאות הרבי קנו לו אנשי ירושלים שטריימל מיוחד, למחרת בבוקר אמר הרבי לרב גרונר "נעם דאס און גיב דאס צוריק צו זיי, זאל זיי נעמען צוריק קיין ירושלים". עוד סיפר הרב גרונר שכששאל אחד החסידים את הרבי דבר מה הנוגע לשטריימל, התבטא על כך הרבי ואמר "ס'וועט קומען א צייט אויף דעם אויכעט".

כמו כן הצייר החסידי ר' הענדל ליברמן היה נוהג לצייר ציורי חסידים, וע"פ בקשת הרבי והרבנית היה מתייעץ אתם בהקשר לציוריו. פעם אחת בא אל הרבי ובקש ממנו אישור לצייר פארבריינגען עם הרבי כפי שהוא מבין, לאחר דינים ודברים אמר הרבי שיעשה את הציור "ווי ער פארשטייט" (כפי שהוא מבין). לאחר זמן מה גמר את הציור, הוא צייר את הרבי חבוש בשטריימל מסוג קולפיק. כשהראה ר' הענדל לרבי את הציור אמר לו הרבי "הרי אני חבוש בכובע הזה"? -בהצביעו על הקנייטש שלבש, ור' הענדל ליברמן אמר לו "אבל אני רוצה אותך לבוש בכובע כזה" והצביע על השטריימל שצייר..

כמו כן בשנים הראשונות לנשיאות הרבי הגיע אל הרבי ליחידות אדמו"ר ידוע שהתגורר בארצות הברית. כשיצא האדמו"ר מפגישת היחידות עם הרבי סיפר בהתלהבות "אני מרמה את העולם בשטריימל שאני חובש, ואילו הליובאוויטשער מרמה את העולם בכובע שהוא חובש"..

מסופר שפעם שאל אחד החסידים את הרבי מדוע נהג אדמו"ר הריי"צ לחבוש שטריימל לראשו, והרבי ענה ע"כ: "לאמירת מאמר חסידות – היה מבקש השטריימל, בעוד שאת השיחות – כמו גם בעת "יחידות" היה לראשו יארמולקע", מכך מובן שאדמו"ר הריי"צ יחס חשיבות רבה לשטריימל, ואף מתי שאמר מאמרי חסידות הקפיד לחבוש לראשו שטריימל.

עניינו

השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שהולכים עם שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני בשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור השבת.

ראו גם

• מגבעת קנייטש

הערות שוליים

קטגוריה:לבושים חסידיים