מגבעת קנייטש

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרבי, בשנת תשי"א עם כובע קנייטש.

מגבעת קנייטש היא מגבעת אותה חובשים חסידי חב"ד, הנקראת כך על שם הקיפול שיש בכובע בצדו העליון, תרגום המילה קנייטש מאידיש הוא "קיפול". חסידי חב"ד נוהגים לעשות כמין משולש בצדו העליון של הכובע ובכך ליצור לו שלוש פינות.

רקע

מאז ומעולם נהגו חסידי חב"ד לחבוש לראשם מגבעת לשם כיסוי שני, בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק, ובזמנים המסוגלים חבשו לראשם שטריימל. בעקבות גזירת הלבוש שגזר הצאר ניקולאי בשנת תר"ד החליפו את השטריימל ואת המגבעת שחבשו עד אז בקסקט.

הפעם הראשונה בה הגיע הקנייטש לחב"ד הייתה בתקופת אדמו"ר הרש"ב, ויש אומרים שעוד החלו לחבוש כובע זה בתקופת אדמו"ר המהר"ש. אם כי עד אז המגבעת בכלל, והקנייטש בפרט נחשבו בעיני החסידים הגדולים כלבוש מודרני, ומשום כך רוב חסידי חב"ד העדיפו לחבוש לראשם את הקסקט.

יש אומרים שר' ניסן נמנוב לא אישר לתמימים עם קנייטש להיכנס לישיבה בברינואה, בטענה שהם מודרניים עד שאמרו לו שהרבי לובש כובע קנייטש.

תולדות הקנייטש בחב"ד

אדמו"ר הריי"צ מגיע לחופי ארצות הברית ב ט' אדר ב' ת"ש כשלראשו שטריימל. בצד שמאל נתן לראות את הרש"ג שלראשו מגבעת מסוג צילינדר, שאר החסידים מהלכים עם מגבעות קנייטש

הלוויתו של הרוגוצ'ובר בי"א אדר תרצ"ו, החסידים המלווים נראים רובם עם מגבעות קנייטש ועם קסקט

בשנים הראשונות היו חסידי חב"ד הולכים עם כובע עגול ללא שוליים שנקרא קאזיראק. בגזירת הלבוש גזר הצאר ניקולאי כי היהודים ילכו עם כובע בעל מצחייה דווקא. כאשר שמע זאת אדמו"ר הצמח צדק, אמר בתגובה כי גזרה זו היא מצד ה'קליפה', שמנסה למנוע את העניין של "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא כל אלה" – כלומר, הבטה בשמים ומתוך כך להגיע להתבוננות בגדלות השם ורוממותו. כששמעו זאת חסידי הצמח צדק, התחכמו בקיום הגזירה ולבשו את הקסקט כשהמצחיה מופנת אחורה – כלפי העורף. החסיד ר' הלל מפאריטש הלך בעקבות כך בכובע חורפי לו הייתה חתיכת בד מחוברת מאחור (על מנת להגן על העורף) גם בימי הקיץ על מנת שלא להסתיר את השמיים באמצעות המצחייה.

חסיד שהיה בימים ההם אמר שבתחילה היו החסידים הולכים עם כובע גרב שהיה ללא מצחייה וללא שוליים, וכך כשראו דבר מה יפה היו יכולים להסתכל למעלה ולראות מי ברא דברים אלה. אך אז באו שלטונות רוסיה וגזרו שעל היהודים להוסיף מצחייה לראשם, ודבר זה שהפריע להם להסתכל למעלה, אך היו עוד יכולים להפוך אותו וכך דבר זה לא הפריע להם. ואז ראו השלטונות שהיהודים ממשיכים לראות "מי ברא דברים אלה" וציוו עליהם להוסיף שוליים לכובעם, וכך לכל כיוון שלא הפכו אותו לא היו יכולים להסתכל מעלה ולכוון לבם לשמים.

חסידי חב"ד נהגו ללכת עם קנייטש עוד לפני שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות, ויש אומרים שעוד מזמן אדמו"ר המהר"ש, מה שידוע זה שכבר מזמן אדמו"ר הריי"צ החלו חלק גדול מחסידי חב"ד להלך עם קנייטש כמרבית הסוחרים בימים ההם, וכשקיבל על עצמו הרבי את הנשיאות בי' שבט תשי"א החלו מרבית חסידי חב"ד לחבוש את מגבעת הקנייטש. אך היו חסידים שהלכו עם המגבעת שהייתה להם עוד לפני כן, כדוגמת הרש"ג שהלך עם מגבעת אחרת מסוג צילינדר. או שהמשיכו ללכת עם הקסקט, כדוגמת המשפיע ר' מענד'ל פוטרפס והמשפיע ר' בערק'ה חן.

כיום כובע הקנייטש הוא הכובע ה'רשמי' של חסידי חב"ד, ולתלמידי התמימים יש קרנות חסד שתורמות תלושים לכובעי קנייטש במחירים זולים. כיום יש שלוש קרנות שמחלקות כובעי קנייטש לתמימים, קרן אחת מממן הנגיד החסידי ר' שלום בער דרייזין ואת הכובעים מקבלים ברשת החנויות "ברון כובעים", הקרן הזאת היא מטעם קרן חסדי אברהם בשיתוף עם את"ה המרכזי ומרכז חב"ד העולמי. את הרשת השנייה מממן דוד פישר את הכובעים מקבלים ברשת החנויות "המקום הנכון", קרן זו היא מטעם ועד תלמידי התמימים העולמי בשיתוף עם קרן חסדי שמשון. הקרן השלישית היא לתלמידי הקבוצה. את התלושים מקבלים בדרך כלל לקראת חג הפסח.

אצל רבותינו נשיאינו

אדמו"ר הריי"צ בצעירותו עם מגבעת קנייטש

רבותינו נשיאנו מתקופת אדמו"ר הזקן ועד לתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש נהגו ללכת עם שטריימל לראשם בכל ימות השבוע, ולא נהגו ללכת במגבעת כזו או אחרת. אך בשנת תר"ד (תקופת נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק) גזר הצאר ניקולאי את גזירת הלבוש, בה גזר הצאר על היהודים לקצר את מלבושיהם ולשנותם. בעקבות הגזירה החליפו חסידי חב"ד את מגבעתם בקסקט ואת הקפוטה שאותה לבשו בסירטוק.

הפעם הראשונה שבה נראה הקנייטש בחב"ד היה בתקופת נשיאותו של אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר המהר"ש שהיה במצב בריאותי לקוי והיה צריך מפאת כך לנדוד בין העיירות השונות לא חפץ שיראו בו שהוא רבי, ועלך כן התלבש כסוחר, דבר שהתבטא בסירטוק שלבש ובכך שהחליף את השטריימל במגבעת, יש אומרים שבקנייטש. וכשנדד בין העיירות לא חפץ שידעו שהוא הרבי, ולכן התלבש כמנהג הסחורים באותם ימים. אך חוץ מהקנייטש היה לאדמו"ר המהר"ש עוד מגבעות שאותם נהג ללבוש.

לעומת זאת אדמו"ר הרש"ב נהג לשים כובע אחר מסוג המבורג, אך מעדות הרבנית חיה מושקא ידוע שזה לא היה הרגל תמידי אצל אדמו"ר הרש"ב אלא בדרך כלל כשהיה בליובאוויטש הלך עם שטריימל, ורק כשהיה יוצא מליובאוויטש היה מהלך עם מגבעת, בדרך כלל מסוג המבורג.

גם אדמו"ר הריי"צ בצעירותו הילך עם מגבעת קנייטש כששוליה עולים כלפי מעלה, כשהקמט בכובעו היה בצורת משולש כמנהג הסוחרים בימים ההם, לאחר זמן מה שינה את הקמט המשולש לעיגול, כמנהג הרבנים. כך היה כמה שנים עד שהחליף את הקנייטש בשטריימל שירש מאביו, אדמו"ר הרש"ב.

הרבי נהג ללכת עם מגבעת קנייטש עוד מימי נישואיו בי"ד כסלו תרפ"ט עם הרבנית חיה מושקא, ויש אומרים שעוד לפני כן. הרבי נהג להוריד את שולי הקנייטש למטה, ועל כך התבטא אדמו"ר הריי"צ שהקמט בצד הקדמי מראה על הענווה הגדולה של הרבי.

בי' שבט תש"י הסתלק אדמו"ר הריי"צ וכשנה לאחר מכן, בי' שבט תשי"א קיבל על עצמו הרבי את נשיאות חב"ד, בתחילה רצה הרבי לחבוש את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך בפועל לא לבש את השטריימל אלא המשיך ללכת עם הקנייטש. חסידים מצביעים על כמה אפשרויות שבגללן כנראה הפסיק הרבי לחבוש את השטריימל, אפשרות ראשונה היא שכשנסתלק אדמו"ר הריי"צ הרבנית נחמה דינה תכננה להביא לרבי את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ כמתנה, אך הרבי רצה לקבל אותו בתור ירושה, ולא כמתנה ולכן לא קיבל אותו.

מנהגים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מנהג חב"ד הוא להתפלל עם כובע וחליפה. הסיבה לכך שמתפללים עם חליפה ומלבוש נאה היא על דרך משל כמו שאדם שילך מול מלך בשר ודם ילבש לגופו בגדים נאים ומהודרים, ק"ו כשעומד בתפילתו מול מלך מלכי המלכים הקב"ה. והסיבה לכך שחובשים מגבעת בתפילה היא כדי שהיא תשמש ככיסוי שני.

עניינו

יש עניין לייחד כובע לשבת, משום שחבישת הכובע מכוונת כלפי כתר תורה שניתן בשבת. הרבי בעצמו לא נהג כך.

את כובע הקנייטש נוהגים חסידי חב"ד לקפל בצורת משולש עם שלושה קיפולים כנגד שלושת הספירות חכמה בינה ודעת שעליהם מבוססת חסידות חב"ד^{[דרושה הבהרה]}. את הצד הקדמי של הכובע נוהגים החסידים לקפל כלפי מטה, את המנהג של קיפול הצד הקדמי של הקנייטש החל הרבי עוד בשנות צעירותו, אדמו"ר הריי"צ התבטא על כך שלמרות ש"הוא עורך 'תיקון חצות' בכל לילה. הוא בקי בעל פה בבבלי עם הר"ן הרא"ש והרי"ף, בירושלמי ונושאי כליו. ברמב"ם וב'ליקוטי תורה' עם כל ה'עיין'ס - מכל מקום הולך עם הכובע כלפי מטה". בכך הדגיש אדמו"ר הריי"צ שקיפול הקנייטש כלפי מטה מורה על ענווה ושפלות.

פעם נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לתפילת מנחה ב’זאל הקטן’ בעודו עם הקנייטש למעלה, לפני חזרת הש"ץ הסתובב כ"ק אדמו"ר שליט"א לעבר הקהל וראה שכולם העלו את הקנייטש למעלה וסימן בידו הקדושה להוריד^{[דרוש מקור]}. פעם ראה הרבי יהודי ברחוב בקראון הייטס, שהלך עם הקנייטש למעלה, הרבי עצר משך לו את הקנייטש למטה ואמר (הלשון בערך): "משה ס’דארף זיין דירה בתחתונים"^{[דרוש מקור]}.

צורתו

בכיפתו של הכובע ישנו קמט אחד מרכזי לכל אורכה של הכיפה. בקדמתה של כיפת הכובע (במקום אחיזת הכובע) ישנם גם עוד שני קמטים קטנים יותר ("עיניים"). הכובע מיוצר כאשר התיתורה המקיפה אותו מוטה כלפי מעלה בדומה לקאפעלוש. מסביב לכיפת הכובע ומעל השוליים שלו יש סרט מתוח לאורך, ולסרט קשור חוט שבקצהו יש כפתור. הסיבה לכך היא שבימים שבהם היו הסוחרים נוהגים ללכת עם הכובע הם היו נוהגים להדק אותו על ידי הכפתור למקום מיוחד שיועד לכך בחליפתם.

ראו גם

• שטריימל
• קסקט
• סירטוק
• גרטל

קישורים חיצוניים

• כתבה על לבושי חב"ד