הבדלים בין גרסאות בדף "שחיטת ליובאוויטש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2: שורה 2:
 
'''שחיטת ליובאוויטש''' היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות [[יראת שמים|ירא שמים]], להקפיד על החמרות שונות, כמו [[סכינים מלוטשים]] ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.  
 
'''שחיטת ליובאוויטש''' היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות [[יראת שמים|ירא שמים]], להקפיד על החמרות שונות, כמו [[סכינים מלוטשים]] ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.  
  
[[רבותינו נשיאינו]] הקפידו על כך בכל הדורות, שה[[שוחט]] יהיה דווקא אדם ירא שמים ו[[חסיד]], שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות [[שוחט]] שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שה[[בהמה]] תחשב ל"דרוסה" ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעתים בעת מחלוקת על תפקידים העדיפו רבותינו להעניק את משרת הרב ל[[מתנגד]], תמורת הענקת משרת ה[[שוחט]] ל[[חסיד]].
+
[[רבותינו נשיאינו]] הקפידו על כך בכל הדורות, שה[[שוחט]] יהיה דווקא אדם ירא שמים ו[[חסיד]] שעוזק ב[[עבודת התפילה]]{{הערה|1='במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] חלק ט' עמוד רסט}}, שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות [[שוחט]] שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שה[[בהמה]] תחשב ל"דרוסה" ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעתים בעת מחלוקת על תפקידים העדיפו רבותינו להעניק את משרת הרב ל[[מתנגד]], תמורת הענקת משרת ה[[שוחט]] ל[[חסיד]].
  
 
== השחיטה ==
 
== השחיטה ==

גרסה מ־18:26, 8 באפריל 2020

שוחט חסיד חב"ד בבדיקת סכינו

שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה המיוחדת לחסידי חב"ד. על השוחט להיות ירא שמים, להקפיד על החמרות שונות, כמו סכינים מלוטשים ועל השחיטה להיות מושגחת בכל עת.

רבותינו נשיאינו הקפידו על כך בכל הדורות, שהשוחט יהיה דווקא אדם ירא שמים וחסיד שעוזק בעבודת התפילה[1], שכן כך נפסק בשולחן ערוך שיש למנות שוחט שמיוחד ביראת השמים שלו, כי יש להקפיד ביותר על השחיטה שלא תהיה באופן שהבהמה תחשב ל"דרוסה" ומדובר בהרגשה דקה שללא תשומת לב יתירה לא ניתן לשים לב אליה. לעתים בעת מחלוקת על תפקידים העדיפו רבותינו להעניק את משרת הרב למתנגד, תמורת הענקת משרת השוחט לחסיד.

השחיטה

שוחט בודק את העופות לפני השחיטה אם יכולים לצעוד ד' אמות

שחיטת ליובאוויטש הוגדרה על ידי הרבי ביחידות לרב יצחק הנדל:

"שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה שהרבי מליובאוויטש רצה, ולכן השוחטים צריכים ללמוד דוקא חסידות חב"ד".

האיכות ההלכתית

אין קו ברור באיכות השחיטה. לכל מערכת כשרות יש החמרות והקפדות משלה, אך מובן ששחיטת ליובאוויטש חייבת להיות עם הכללים של רבותינו נשיאנו, כגון סכינים מלוטשים ועוד.

השוחט

שוחט ירא שמיים

על השוחט להיות ירא שמים במיוחד מכמה סיבות:

א. אם הוא ירא שמים לעולם לא "יחליק" עניינים פעוטים בשחיטה.

ב. לשוחט ירא שמים יש אחריות גדולה ביותר כאשר יודע שהוא עלול להכשיל יהודים בשחיטתו.


ההקפדה על מנהגים

בהכרחת השוחט להקפיד על מנהגים חב"דיים אין קו אחיד - כל רב והחמרותיו הוא:

א. ברוב אנ"ש נהוג כי השוחט ילך כל בוקר למקווה וילמד חסידות לפני התפילה.

ב. הקפדה על תפילה בכוונה.

ג. הקפדה על ציצית מהודרת.

יש הנוהגים בהחמרות נוספות, כגון: אמירת תהילים בשבת מברכים ועוד.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • 'במענה על שאלתו במכתבו דכ"ג מנחם אב, על דבר אופני לימוד הדינים ואופני לימוד השו"ב [=שוחט ובודק] וחילוק השעות בזה. הנה עליו להתייעץ עם זקני אנ"ש הנמצאים על אתר, ויודעים תנאי המקום וכישרונות. אבל מתאים להמובא בהפוסקים ובשולחן ערוך לרבינו הזקן ושו"ת הצמח צדק, אשר שו"ב צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, עליו להוסיף בלימוד חסידות חב"ד, המביאה ליראת השם - יראה תתאה ויראה עילאה שבחכמה שבנפש וכמובאר בתניא בכמה מקומות - והקדמה לזה והכלי לקבלת הנ"ל, על ידי עבודת התפילה כדבעי, וכשירצה באמת יצליח'. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ט' עמוד רסט