הבדלים בין גרסאות בדף "שוטר"
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
טאפרו דא פלאחו (שיחה | תרומות) (←בגאולה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]== | ==ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]== | ||
| − | [[הרבי]] מסביר{{הערה|[ | + | [[הרבי]] מסביר{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/922/KBTE9223930.pdf שיחת פרשת שופטים] [[תנש"א]].}} כי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]] לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל עם ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות ה[[שופט|שופטים]]. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ב[[יועץ]] כמאמר הכתוב "[[ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה]]"{{הערה|[[ישעיה]] פרק א',פסוק כ"ו.}}. עם זאת, בעקבות [[נצחיות התורה]] יישאר תפקיד השוטר אם כי לעניני טוב כמו הודעה על הודעת השופט וסיוע לקיום ההוראה וה[[מצווה|מצוות]] בכלל, אומנם שמו לא הוזכר בפסוק נבואת הגאולה היות ועיקר משמעות השם שוטר היא כפיה במובן של סירוב שלילי לקיום הוראת השופט{{הערה|בשיחה שם הערה 23}}. |
בהמשך ה[[שיחה]] מחדש הרבי כי [[דור הגאולה|בדורינו]] לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר [[עבודת הבירורים]] ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים. | בהמשך ה[[שיחה]] מחדש הרבי כי [[דור הגאולה|בדורינו]] לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר [[עבודת הבירורים]] ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים. | ||
גרסה מ־22:51, 19 באוגוסט 2020
שוטר הוא אדם שתפקידו לכפות את העם לקיים את דברי השופט.
איתא במדרש[1] 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום [2].
בהלכה ובעבודת ה'
בית דין חייבים להעמיד שוטרים ברגלים שיסתבבו ויחפשו בגינות ופרדסים ועל הנהרות בכדי שלא יתקבצו שם אנשים ונשים לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה[3].
שופט- מרמז על אהבה ושוטר- על יראה[4]. ומובא במקומות רבים[דרוש מקור] כי יש להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי האדם: על שתי העינים, שתי האוזניים, נחירי האף והפה.
התייחסות הרבי
הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של דינא דמלכותא דינא, ופעמים רבות נראה מצדיע לשוטרים, חיילים או ילדים במדי צבאות ה' שעוברים לידו[5]. ניתן לראות דוגמא לכך בשיחת הרבי בשנת תשמ"ח[6] שם דן הרבי בנוגע לדין רחוב שמתקיימת בו שמחת בית השואבה שכאשר המשטרה עוצרת את התנועה וסוגרת את הרחוב כדי שיוכלו לשמוח ולרקוד - מתבטל ממנו דין רשות הרבים והוא הופך להיות כרמלית[7].
בגאולה
הרבי מסביר[8] כי בהגאולה האמיתית והשלימה לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל עם ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות השופטים. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ביועץ כמאמר הכתוב "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"[9]. עם זאת, בעקבות נצחיות התורה יישאר תפקיד השוטר אם כי לעניני טוב כמו הודעה על הודעת השופט וסיוע לקיום ההוראה והמצוות בכלל, אומנם שמו לא הוזכר בפסוק נבואת הגאולה היות ועיקר משמעות השם שוטר היא כפיה במובן של סירוב שלילי לקיום הוראת השופט[10].
בהמשך השיחה מחדש הרבי כי בדורינו לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר עבודת הבירורים ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים.
אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, בכדי שהשוטרים יודיעו על קיום השופטים, וכן יסייעו בסידור הדרכים לעדים שיידו על ראיית הלבנה על מנת שיוכלו לקדש את החודש[11].
קישורים חיצונים
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ תנחומא שופטים ב.
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א
- ↑ שו"ע אדמוה"ז אורח חיים סימן תקכ"ט סעיף י"ג
- ↑ אור תורה שופטים קעג.
- ↑ על פי מעשה מלך עמוד 121
- ↑ שיחת פרשת לך לך תשמ"ח בהוספות לסיום שולי הגליון להערה 92
- ↑ כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים, איסור הטילטול ממנה אליה ובתוכה הוא מתקנת חכמים
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א.
- ↑ ישעיה פרק א',פסוק כ"ו.
- ↑ בשיחה שם הערה 23
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א, הערה 23.
