הבדלים בין גרסאות בדף "קסקט"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
הקסקט היה סימן ההיכר של [[חסידי חב"ד]]. מאז תקופתו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לדורנו{{הערה|אמנם כיום זה נמצא באופן מופחת}} חסידי חב"ד היו חובשים קסקט לראשם, היו כאלה שהיו מהלכים אף עם מגבעת אך תופעה זו הפסיקה סופית בשנת [[תר"ד]] כשגזר הצאת ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], אז כל חסידי חב"ד החלו ללבוש את הקסקט. | הקסקט היה סימן ההיכר של [[חסידי חב"ד]]. מאז תקופתו של [[אדמו"ר הזקן]] ועד לדורנו{{הערה|אמנם כיום זה נמצא באופן מופחת}} חסידי חב"ד היו חובשים קסקט לראשם, היו כאלה שהיו מהלכים אף עם מגבעת אך תופעה זו הפסיקה סופית בשנת [[תר"ד]] כשגזר הצאת ניקולאי את [[גזירת הלבוש]], אז כל חסידי חב"ד החלו ללבוש את הקסקט. | ||
| − | מסופר שכשר' [[מנחם צבי ריבקין]] מונה לרבנות בעיר [[מנצ'סטר]] דרשו ממנו קהל היהודים בעיר להחליף את הקסקט שחבש על ראשו בכובע מסוג צילינדר, ר' מנחם צבי | + | מסופר שכשר' [[מנחם צבי ריבקין]] מונה לרבנות בעיר [[מנצ'סטר]] דרשו ממנו קהל היהודים בעיר להחליף את הקסקט שחבש על ראשו בכובע מסוג צילינדר, ר' מנחם צבי הרגיש שהוא לא מסוגל להחליף את הקסקט הפשוט בכובע מגושם ורצה לעזוב את הרבנות בעיר. כשאמר זאת ל[[אדמו"ר הריי"צ]] הוא הורה לו שלא יעזוב את רבנות העיר, ויחבוש את כובע הצילינדר כרצון התושבים. ואכן ר' מנחם צבי חבש את המגבעת לראשו, דבר שהציל את חייו לאחר מכן. כשהתחילה [[מלחמת העולם השנייה]] באחד ההפצצות הגרמניות על העיר הוא ניצל בזכות כך כאשר רסיסים מהפצצות נבלמו על ידי כובע הצילנידר שחבש לראשו.{{מקור}} |
אצל [[חסידי חב"ד]] נחשבה המגבעת כלבוש אופנתי וכאחד מלבושי הכבוד שאתם התתפארו האנשים, ונמנעו בשל כך לחבוש לראשם מגבעת, אלא הסתפקו בחבישת קסקט פשוט. והצביעו על מה שאמר [[אדמו"ר הזקן]] שאלה שמתלבשים במלבושי כבוד הם בבחינת "האובדים בארץ אשור"{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], תשכ"ו, עג}} ומה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] שלבושי האופנה והכבוד הם מהקליפות הקשות ביותר ששרשן הוא ב[[עבודה זרה]]{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], אחרי, תקו-תקיב}}. | אצל [[חסידי חב"ד]] נחשבה המגבעת כלבוש אופנתי וכאחד מלבושי הכבוד שאתם התתפארו האנשים, ונמנעו בשל כך לחבוש לראשם מגבעת, אלא הסתפקו בחבישת קסקט פשוט. והצביעו על מה שאמר [[אדמו"ר הזקן]] שאלה שמתלבשים במלבושי כבוד הם בבחינת "האובדים בארץ אשור"{{הערה|[[לקוטי סיפורים]], תשכ"ו, עג}} ומה שאמר [[אדמו"ר האמצעי]] שלבושי האופנה והכבוד הם מהקליפות הקשות ביותר ששרשן הוא ב[[עבודה זרה]]{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]], אחרי, תקו-תקיב}}. | ||
גרסה מ־01:44, 17 ביוני 2022
קסקט (בצרפתית Casquette) הוא כובע ללא שוליים שבקצהו קצה מחודד היורד כלפי מטה, הקסקט היה כובעם העיקרי של חסידי חב"ד ברוסיה ואף של מרבית יהודי אירופה.
תוכן עניינים
אצל היהודים
הכובע העיקרי של יהודי מאירופה בשנים של מלחמת העולם השנייה ולפניה היה הקסקט, בדרך כלל החסידים היו הולכים עם שטריימל או מגבעת, וילדיהם היו הולכים עם קסקט. אך היו גם יהודים מבוגרים שחבשו לראשם קסקט.
הסיבה לכך שהקסקט היה אחד מסמלי הלבוש של יהודי אירופה היא בשל מחירו הנמוך של הקסקט[דרוש מקור].
הקסקט בחב"ד
הקסקט היה סימן ההיכר של חסידי חב"ד. מאז תקופתו של אדמו"ר הזקן ועד לדורנו[2] חסידי חב"ד היו חובשים קסקט לראשם, היו כאלה שהיו מהלכים אף עם מגבעת אך תופעה זו הפסיקה סופית בשנת תר"ד כשגזר הצאת ניקולאי את גזירת הלבוש, אז כל חסידי חב"ד החלו ללבוש את הקסקט.
מסופר שכשר' מנחם צבי ריבקין מונה לרבנות בעיר מנצ'סטר דרשו ממנו קהל היהודים בעיר להחליף את הקסקט שחבש על ראשו בכובע מסוג צילינדר, ר' מנחם צבי הרגיש שהוא לא מסוגל להחליף את הקסקט הפשוט בכובע מגושם ורצה לעזוב את הרבנות בעיר. כשאמר זאת לאדמו"ר הריי"צ הוא הורה לו שלא יעזוב את רבנות העיר, ויחבוש את כובע הצילינדר כרצון התושבים. ואכן ר' מנחם צבי חבש את המגבעת לראשו, דבר שהציל את חייו לאחר מכן. כשהתחילה מלחמת העולם השנייה באחד ההפצצות הגרמניות על העיר הוא ניצל בזכות כך כאשר רסיסים מהפצצות נבלמו על ידי כובע הצילנידר שחבש לראשו.[דרוש מקור]
אצל חסידי חב"ד נחשבה המגבעת כלבוש אופנתי וכאחד מלבושי הכבוד שאתם התתפארו האנשים, ונמנעו בשל כך לחבוש לראשם מגבעת, אלא הסתפקו בחבישת קסקט פשוט. והצביעו על מה שאמר אדמו"ר הזקן שאלה שמתלבשים במלבושי כבוד הם בבחינת "האובדים בארץ אשור"[3] ומה שאמר אדמו"ר האמצעי שלבושי האופנה והכבוד הם מהקליפות הקשות ביותר ששרשן הוא בעבודה זרה[4].
ר' ישראל ג'ייקובסון סיפר[5] שכשיצאו מרוסיה בשנת תש"ו המשפיע ר' ניסן נמנוב הזהיר את כל החסידים שיצאו באזהרה חמורה שלא יחליפו את הקסקט בכובע.
התייחסות מרבותינו נשיאנו
מסופר שכשהגיע המשפיע ר' מענד'ל פוטרפס אל הרבי וגם חסידים נוספים המשיכו ללכת עם הקסקט. על החסיד ר' בערק'ה חן מסופר שכאשר הגיע לרבי לחצו עליו להחליף את הקסקט שלבש במגבעת, בחצר הרבי, והרבי בפומבי בהתוועדות הורה לו לחזור וללבוש את הקסקט, הרבי הוסיף כעין שיחה בדבר מעלת הקסקט ומסירות הנפש של יהודים בברית המועצות.
 |
|---|
|
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ התמונה צולמה לצורך הנפקת הדרכון עבור הרבי
- ↑ אמנם כיום זה נמצא באופן מופחת
- ↑ לקוטי סיפורים, תשכ"ו, עג
- ↑ מאמרי אדמו"ר האמצעי, אחרי, תקו-תקיב
- ↑ זכרון לבני ישראל, ק"צ
