משה וישצקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המשפיע הרב משה וישצקי בהתוועדות חסידית

הרב משה וישצקי (כונה בפי ידידיו: 'ר' משה ויטעבסקער' על שם עיירת הולדתו, תרע"א-י"ג טבת תשמ"ו), מחסידי חב"ד שמסרו נפשת על הפצת יהדות ברוסיה הקומוניסטית, ממשפיעי כפר חב"ד, ומנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת תרע"א בעיר ויטבסק לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי ולאמו שרה פרומה.

בילדותו למד ב'חיידר' המקומי ששוכן באחד מבתי הכנסת בעיר, ובהיותו בגיל 12 נסגר ה'חיידר' על ידי השלטונות הקומוניסטיים ובמשך שנתיים הוא נותר ללא מסגרת לימודית ונותר ללמוד עם מלמד פרטי בבית.

בשנת תרפ"ה נכנס ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים נעוועל, ובהמשך בעקבות רדיפותיהם של אנשי הבולשת נדד בין הסניפים השונים ברחבי רוסיה, ביניהם גם למד במשך תקופה מסויימת בעיר יקטרינוסלב והתחבב על ידי אביו של הרבי ר' לוי יצחק שניאורסון.

בעסקנות הכלל[עריכה]

כאשר הגיע במהלך נידודיו ללנינגרד פגש בו ר' אלחנן דב מרוזוב וביקש ממנו חרף גילו הצעיר לקחת על עצמו לעמוד בראש ארגון תפארת בחורים, ובמסגרת זו שימש כראש ישיבה והדריך עשרות בחורים צעירים בדרך החסידות.

באותה תקופה בה בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא[1] בת החסיד ר' שלמה רסקין, וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור להתגורר בעיירה גורקי בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, ובהתוועדויות שהיו נערכות מעת לעת.

לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת תש"ו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.

במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' מענדל פוטרפס ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.

המעצר[עריכה]

בכ"ב אלול תש"ט, נעצר במפתיע על ידי שלטונות הנ.ק.וו.ד. ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.

כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח בקזחסטן, וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.

עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה בי"ג ניסן תשי"ז והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.

בארץ הקודש[עריכה]

במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של הרבי להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, ובט' כסלו תשכ"ו הגיע עם משפחתו לארץ הקודש.

מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, אך בעקבות הוראת הרבי עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.

בשנת תש"ל בערב חב"ד הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ברוסיה הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.

את תפקידו בבית הספר למלאכה המשיך במסירות עד לפטירתו בי"ג טבת תשמ"ו.

נטמן בבית העלמין בה הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה]

נכדיו
  • ר' זלמן וישצקי - שליח הרבי בבאזל, שוויץ

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. נפטרה בט"ו סיון תשמ"ה.