משה וישצקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשפיע הרב משה וישצקי בהתוועדות חסידית

הרב משה וישצקי (מכונה: ר' משה וויטעבסקער, על שם עיר הולדתו, ויטבסק), (כ"ז בתשרי תרע"גי"ג בטבת תשמ"ו) היה חסיד חב"ד, מקושר לרבי הריי"צ ולרבי, שנאסר בשל עבודתו בהפצת היהדות ברוסיה הסובייטית והיה משפיע בכפר חב"ד ומשפיע ומנהל רוחני בבית הספר למלאכה שם.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בכ"ז תשרי תרע"ג בעיר ויטבסק, לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה.

אביו חינכו על ברכי חסידות חב"ד. החל מגיל 5 למד ב"חדר" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם מלמד פרטי ולאחר מכן עם אביו.

בישיבות תומכי תמימים[עריכה]

בהצעתו של החסיד ר' אשר קרביצקי, ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה[1], נשלח על ידי הוריו בשנת תרפ"ז ללמוד בסניף הישיבה בנעוול, בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות בחודש כסלו תרפ"ט, שאז עבר ללמוד בסניף הישיבה בוויטבסק, עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי הנ.ק.וו.ד וגבאי הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד בסניף הישיבה ביקטרינוסלב, בה התחבב על רבי לוי יצחק שניאורסון, רב העיר ואביו של הרבי, וקיבל מהחסיד ר' דוד קייבמן (האראדאקער) עם חברו ר' אבא לוין.

בעסקנות הכלל[עריכה]

בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו לצ'רניגוב.

בתחילת שנות ה־תר"צ, מונה על ידי ר' אלחנן דב מרוזוב לעמוד בראש הארגון המחתרתי תפארת בחורים בלנינגרד. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, משפיע וראש ישיבה, וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא ברית המועצות בברכתו של הרבי הריי"צ.

באותה תקופה בא בקשרי השידוכין עם רעייתו שימא חאשא[2] בת החסיד ר' שלמה רסקין, וזמן קצר לאחר החתונה הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעבור להתגורר בעיירה גורקי בה התגוררו הוריה של רעייתו, על מנת לפעול שם להפצת החסידות בין תושבי המקום.

בעקבות פעילותו התקרבו רבים לדרכי החסידות, והחלו להשתתף באורח קבע בשיעורי החסידות המחתרתיים שקיים ר' משה בבית חותנו הרב רסקין, ובהתוועדויות שהיו נערכות מעת לעת.

לאחר 12 שנים של פעילות אינטנסיבית במהלכם הצליח לפעול רבות על בני המקום, ניסה בשנת תש"ו לצאת את גבולות רוסיה באמצעות הברחת גבולות במסגרת 'יציאת רוסיה תש"ו', אך למרבה הצער פספס את ההזדמנות, והתיישב יחד עם משפחתו בצ'רנוביץ'.

במהלך שנות מגוריו בצ'רנוביץ' עסק בליבוי הגחלת היהודית, ופעל בין השאר להקמת המקווה בעיר יחד עם ר' מענדל פוטרפס ובסיועו של ר' משה לייב גולדיס.

בתש"ט ניסה עם עוד כמה חסידים שנשארו ברוסיה לנסות לברוח דרך רומניה בהיציאה מצ'רנוביץ' אך ניסיון זה נכשל מה שהוביל למעצרו.

המעצר[עריכה]

בכ"ב אלול תש"ט, נעצר על ידי שלטונות הנ.ק.וו.ד. ולאחר מעצר ממושך של שנה החלו לחקור אותו ולענות אותו במטרה שיפליל חסידים נוספים, אך הוא עמד בגבורה בכל החקירות ולא גילה מאומה.

כשהסתיימו החקירות, הוא נשלח לעשר שנות גלות אותן ריצה במחנה עבודה נידח בקזחסטן, וגם שם פעל להפצת יהדות וריכז סביבו קבוצת אסירים יהודים אותם לימד את קיום המצוות והדריך אותם כיצד יש לנהוג.

עוד לפני שסיים לרצות את כל שנות הגלות שנגזרו אליו, שוחרר ממחנה העבודה בי"ג ניסן תשי"ז והתאחד בחזרה עם בני משפחתו.

בארץ הקודש[עריכה]

במשך קרוב לעשר שנים נוספות נותר הרב וישצקי ברוסיה, עד שקיבל את ברכתו של הרבי להגשת בקשת אשרה ליציאה מרוסיה, ובט' כסלו תשכ"ו הגיע עם משפחתו לארץ הקודש.

מייד עם הגיעו ארצה התבקש לכהן כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, אך בעקבות הוראת הרבי עזב משרה זו והתמנה כמנהל רוחני בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ובמקביל, היה עוסק גם בהשפעה על תושבי הכפר והתוועד לעיתים קרובות בבית הכנסת.

בשנת תש"ל בערב חב"ד הגדול שנערך לרגל שנת העשרים לנשיאותו של הרבי בהיכל התרבות בתל אביב בהשתתפות 3,500 איש, לפני שהמקהלה החלה לנגן את הפיוט 'איש חסיד היה בלי מזון ובלי מחיה', הזמין המנחה ר' איצ'קה גאנזבורג את הרב וישצקי לעלות על הבמה, כדי להוכיח שלא רק ש'איש חסיד היה', אלא גם שאיש חסיד ישנו - חסיד שלמרות כל הקשיים ברוסיה הצליח לשמור על אורח חיים יהודי מלא, והופעתו על הבימה הותירה רושם עז על המשתתפים.

את תפקידו בבית הספר למלאכה המשיך במסירות עד לפטירתו בי"ג טבת תשמ"ו.

נטמן בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים