הבדלים בין גרסאות בדף "סמרגון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 146379 של כתית למאור (שיחה))
שורה 31: שורה 31:
 
*הרב [[אברהם יצחק קוק]].
 
*הרב [[אברהם יצחק קוק]].
 
החסיד ר' אליהו זאב, מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות.
 
החסיד ר' אליהו זאב, מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות.
 
==לקריאה נוספת==
 
*'''סמרגון''', [[הלל זלצמן]], תשע"ג.
 
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־20:54, 22 ביולי 2013

סמרגון (באנגלית: Smarhon’, ברוסית: Сморгонь) היא עיירה במחוז הורדנה שברוסיה הלבנה. בעיר פעלה קהילה יהודית תוססת, ונשיאי תנועת החסידות בחרו בה כאחד מהמרכזים העיקריים להפצת רעיונות החסידות. במשך שנים רבות היוו היהודים את רוב האוכלוסיה, עד לפריצת מלחמת העולם השניה והשמדת תושביה היהודים על ידי הצבא הגרמני.

תולדות העיר

העיירה הוקמה בשנת ה'רס"ג בשטחה של מדינת בלארוס (רוסיה הלבנה), בסמוך לגבול עם ליטא ובקרבת מקום לוילנה. רוב תושבי העיירה היו יהודים, ובמקום פעלה ישיבה מפורסמת אליה נשלחו תלמידים מכל רחבי האזור.

בשנת תרנ"ז הגיעה ההתיישבות היהודית במקום לשיאה, ובמפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה מנו היהודים 85% מתושבי העיירה, אך במלחמת העולם הראשונה חזית המלחמה עברה דרך העיירה והחריבה אותה כמעט כליל כשהתושבים נוטשים את המקום בבהלה.

לאחר סיום המלחמה חזרו חלק מהתושבים לשקם את העיירה ולהתגורר בה, ובשנת תש"א נכבשה שוב על ידי הגרמנים, שהשמידו את יהודי העיירה במחנות ההשמדה הסמוכים.

כיום מתגוררים במקום יהודים מועטים, ובעקבות תנופת בנייה רחבה של שכינוי מגורים מודרניים, נהרס בית העלמין היהודי המקומי. בעקבות התפתחותה של העיירה והתרבות האוכלוסיה הוכרזה העיירה כעיר רישמית, והיא מונה נכון לשנת תשע"ג כ-33,000 תושבים.

החסידות בעיירה

בתקופת כהונתו של הבעל שם טוב כנשיא תנועת החסידות, דאג לכך שאחד מבעלי האמצעים שבין תלמידיו יפתח ישיבה בסמרגון, שתהווה בסיס מרכזי להפצת רעיונות תורת החסידות בכל הסביבה. בתחילה, הוסתרה זהותה ומטרתה של הישיבה, והיא הצליחה לרכוש את אמונם של גדולי התורה באזור, ששלחו לשם את טובי הצעירים והמוכשרים ביניהם, שהיו מגיעים ללמוד בישיבה, ובסתר - היו נחשפים לרעיונות של תנועת החסידות ומתקרבים לתורת הבעל שם טוב.

סמרגון היוותה מקום נוח לפעולה בשל היותה קרובה לריכוזי התורה של אותם זמנים בוילנא ובויטבסק, אך אנשיה היו בעלי אופי נח והתנגדותם לחסידות לא היתה חריפה כשל שאל העיירות שבאזור.

במהלך נסיעותיו של אדמו"ר הזקן ברחבי רוסיה לעשות נפשות לתורת החסידות, הגיע מספר פעמים לסמרגון ודרש בבתי הכנסת, כשהוא מצליח למשוך אחריו תלמידים שיסעו יחד איתו למגיד ממעזריטש.

בזכות הישיבה ופעולותיו של אדמו"ר הזקן ושאר תלמידי המגיד, נוצרה במקום קהילה חסידית, ועם הקמתה של חסידות חב"ד על ידי אדמו"ר הזקן, הפכו כמה מתושבי העיירה לחסידיו, והקימו במקום את הגרעין הראשוני לקהילת חסידי חב"ד במקום.

כאשר הצמח צדק ביקר בעיירה, התאכסן אצל החסיד ר' אברהם ברודנא, ורב העיר רבי אריה לייב שפירא לבש את בגדי השבת והגיע לבית בו התאכסן על מנת לשוחח עמו בדברי תורה. בתקופה מאוחרת יותר התחזק מעמדם של החסידים בעיר, ותלמידו של הצמח צדק, רבי חיים לייב מסוסניץ התמנה לשבת על כסא הרבנות בעיר.

אישים בעיירה

רבני העיר

תושבי העיירה

החסיד ר' אליהו זאב, מראשי צעירי החסידים בסמרגון שפעל רבות לקירוב אנשי העיר לתורת החסידות.

הערות שוליים

  1. נפטר בשנת תקצ"א.