נפש אלוקית

נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל יהודי הקשורה בהקב"ה באופן שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. הנפש האלוקית, יחד עם הנפש הבהמית הם שתי הנפשות שיש בכל יהודי, ו

הנפש האלוקית שורה במוח ובחלל הימיני של הלב.

ענינה

הנפש האלוקית הינה, כלשונו של ספר התניא, חלק אלוקה ממעל ממש. על הנפש האלוקית נאמר "ויפח באפיו נשמת חיים", ומבואר כי "מאן דנפח מתוכיה נפח", שתוכיות ופנימיות החיות שבאדם מוציא בנפיחתו בכוח. וכך על דרך משל הוא שנשמות ישראל עלו במחשבה, שכתוב "בני בכורי ישראל", וכמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל אדם מישראל נמשכה מחכמתו יתברך, שהיא בבחינת "חכים ולא בחכמה ידיעא".

ומבואר, שאף שיש חילוקי מדרגות רבים בין הנשמות, שיש נשמות שהם בבחינת ראש ויש נשמות שהם בבחינת עקביים, הרי שכולם נמשכים מן מהותם בחכמה עילאה, שבה שורה אור אין סוף ממש. וכמשל לכך הוא הבן הנמשך ממוח האב, שאף ציפורני רגליו נתהוו מטיפה זו ממש.

נפש אלוקית ונפש בהמית

ערך מורחב – נפש האלוקית ונפש הבהמית

נפש אלוקית היא הנפש הקדושה שיש בכל ישראל, ובנוסף לה יש נפש נוספת, נפש הבהמית, שנמשכת מצד הקליפה וסטרא אחרא. מבואר כי נפש הבהמית היא בבחינת קליפת נוגה, ויש באפשרותה של הנפש האלוקית לעלות ולרומם את נפש זו. ויותר מכך, על ידי הנפש הבהמית יכולה הנפש האלוקית לעלות למקומות גבוהים יותר.

עשר ספירותיה

לנפש האלוקית ישנם עשר ספירות בהם היא מתלבשת.

לבושיה

לנפש האלוקית יש שלושה לבושים: מחשבה דיבור ומעשה, שהם המחשבה הדיבור והמעשה בתרי"ג מצוות התורה. שכאשר האדם משיג במחשבתו את כל מה שיכול להשיג בפרד"ס התורה, ועוסק בדיבורו בפירוש תרי"ג המצוות והלכותיהם, ומקיים בגופו את כל המצוות המעשיות, שענינים אלו נהיים לבוש לנפש האלוקית.

להרחבה

• פרק ב' של ספר התניא