הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:זאבי מינצברג/המסע לוינה (תרס"ג)."
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) מ (זאבי מינצברג העביר את הדף משתמש:זאבי מינצברג/המסע לוינה (תרס"ג) לשם המסע לוינה (תרס"ג): החזרה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''המסע לוינה ([[תרס"ג]])''' היה מסע שעשה [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[וינה]] עקב מצבו הבריאותי. | |
| − | בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב בריאותו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אותם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים | + | ==רקע== |
| + | בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב בריאותו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אותם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים ב[[ווינה]], [[אוסטריה]]. | ||
| − | הרבי | + | הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, [[הרבי הריי"צ]], ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' [[ישעיה ברלין]] מריגה, בן דודו של הרבי הרש"ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר. |
| − | + | ==הפגישה עם פרופסור פרויד== | |
| + | במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור זיגמונד פרויד, ממציא שיטת הפסיכולוגיה. | ||
| − | + | [[הרבי הריי"צ]] מספר ב[[לקוטי דיבורים]] כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק ב[[חסידות]], שאל למהותה של תורה זו. [[הרבי הרש"ב]] השיב: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין". בתגובה שאל פרויד: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?". על כך ענה [[הרבי הרש"ב]]: "זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב". | |
| − | [[הרבי הריי"צ]] | + | [[הרבי]] סיפר את מה שסיפר [[הרבי הריי"צ]], כי אביו [[הרבי הרש"ב]] סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי "המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג". פרויד המליץ (כנראה ל[[הרבי הריי"צ]]) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו". |
| − | [[ | + | ==בווינה== |
| + | לאחר התייעצויות עם כמה אנשים נסע [[אדמו"ר הרש"ב]] ל[[וינה]] וב[[י"א שבט]] [[תרס"ג]] יצא אדמו"ר הרש"ב מ[[ליובאוויטש]] לוינה, אליה הגיעה שבוע אחרי ב[[י"ח שבט]]. | ||
| − | אצל | + | בעת שהגיע לוינה הוא ביקר אצל פרופסור פרויד שיחד עם פרופסור נאטנאגל הם עשו לו טיפול עם חשמל אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | מכיון שהכאב עדיין נשאר נסע אדדמו"ר הרש"ב ב[[י"ב אדר]] [[תרס"ג]] ל[[פריז]] אשר שם ימצא רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול עם חשמל. אדמו"ר הרש"ב התמהמה שם שבוע ואז חזר ל[[ליובאוויטש]]. | |
| − | ב"ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש | + | בנסיעה לליובאוויטש הוא עצר שוב בוינה שם הוא קנה מכונת אשר תטפל בו עם חשמל מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו. |
| − | בהיות ידידינו הרש"ג שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו הרש"ג שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. | + | {{הערה|מכתביו של אדמו"ר הרש"ב בביקורו בוינה |
| + | |||
| + | {{ציטוטון|ב"ה יום ב' [[ו' טבת]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש | ||
| + | בהיות ידידינו [[הרש"ג]] שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו [[הרש"ג]] שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. | ||
● | ● | ||
| שורה 56: | שורה 60: | ||
איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך ע"י הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה. | איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך ע"י הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה. | ||
| − | ● | + | ● |
ב"ה [[כ"א אדר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען | ב"ה [[כ"א אדר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען | ||
| שורה 68: | שורה 72: | ||
● | ● | ||
| − | ב"ה יום א' [[ | + | ב"ה יום א' [[ראש חודש ניסן]] [[תרס"ג]] לפ"ק ויען |
אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו. | אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו. | ||
| שורה 89: | שורה 93: | ||
ב"ה יום ג' [[כ"ב אייר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש | ב"ה יום ג' [[כ"ב אייר]] [[תרס"ג]] לפ"ק ליובאוויטש | ||
| − | ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה. | + | ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה.}} |
| + | }} | ||
{{מסעות רבותינו נשיאינו}} | {{מסעות רבותינו נשיאינו}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־19:45, 16 בדצמבר 2020
המסע לוינה (תרס"ג) היה מסע שעשה אדמו"ר הרש"ב לוינה עקב מצבו הבריאותי.
תוכן עניינים
רקע[עריכה]
בחורף תרס"ג סבל הרבי הרש"ב מירידה במצב בריאותו. בין השאר ירדה התחושה בידו השמאלית. רופאים שביקר אותם המליצו לו לנסוע אל טובי הרופאים בווינה, אוסטריה.
הרבי נסע לווינה יחד עם בנו, הרבי הריי"צ, ועם אחד ממשרתי הבית. את הוצאות הטיפולים שילם החסיד העשיר ר' ישעיה ברלין מריגה, בן דודו של הרבי הרש"ב, ואליו דיווח הרבי כל כמה ימים על כל ביקוריו אצל הרופאים ועל הטיפולים שהוא עובר.
הפגישה עם פרופסור פרויד[עריכה]
במהלך הביקור נפגש הרבי עם הפרופסור זיגמונד פרויד, ממציא שיטת הפסיכולוגיה.
הרבי הריי"צ מספר בלקוטי דיבורים כי פרויד התעניין בסדר יומו ובעיסוקו של הרבי, וכששמע שהוא עוסק בחסידות, שאל למהותה של תורה זו. הרבי הרש"ב השיב: "תורת החסידות מלמדת, שהמוח צריך לגרום ללב להבין מה צריך לרצות, והלב נדרש ליישם בחיים את מה שהמוח מבין". בתגובה שאל פרויד: "איך עושים זאת, והרי המוח והלב הם שני עולמות נפרדים וים גדול מפריד ביניהם?". על כך ענה הרבי הרש"ב: "זו אכן העבודה, להקים גשר בין שני חלקי עולם אלה, או לפחות לקשר ביניהם בכבלי חשמל או טלפון באופן שהאור שבמוח יגיע גם ללב".
הרבי סיפר את מה שסיפר הרבי הריי"צ, כי אביו הרבי הרש"ב סבל באותה שנה ממצב רוח ירוד, מאחר שעל פי הרגשתו, לא הגיע למעמד רוחני שהיה בו כדי להשביע את רצונו. הוא טען באוזני פרויד כי "המוח משיג מה שאין הלב מסוגל להכיל, והלב איננו מכיל מה שהמוח משיג". פרויד המליץ (כנראה להרבי הריי"צ) שסביבתו ומקורביו יעסקו בתורתו ובכתביו, וידאגו שהדבר ייוודע לו, ובכך "יעוררו רגש הרוממות בנפשו".
בווינה[עריכה]
לאחר התייעצויות עם כמה אנשים נסע אדמו"ר הרש"ב לוינה ובי"א שבט תרס"ג יצא אדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש לוינה, אליה הגיעה שבוע אחרי בי"ח שבט.
בעת שהגיע לוינה הוא ביקר אצל פרופסור פרויד שיחד עם פרופסור נאטנאגל הם עשו לו טיפול עם חשמל אשר באמת חיזק והבריא אותו מעט.
מכיון שהכאב עדיין נשאר נסע אדדמו"ר הרש"ב בי"ב אדר תרס"ג לפריז אשר שם ימצא רופאים אחרים, אולם גם הם יעצו לו לעשות טיפול עם חשמל. אדמו"ר הרש"ב התמהמה שם שבוע ואז חזר לליובאוויטש.
בנסיעה לליובאוויטש הוא עצר שוב בוינה שם הוא קנה מכונת אשר תטפל בו עם חשמל מה שיגרום להטבה קלה בבריאותו. [1]
הערות שוליים
- ↑ מכתביו של אדמו"ר הרש"ב בביקורו בוינה "ב"ה יום ב' ו' טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש בהיות ידידינו הרש"ג שי' פה נתיישבנו בדבר מה שאני סובל מהיד, ונשאר שצריכים לשאול אצל פראפ', וחשבתי בדבר פ"ב לשאול אצל מארזייעווסקי. אח"כ עלה אצלי הרעיון אולי יותר טוב לשאול בברלין אצל מענדל וכדומה. ידידנו הרש"ג שי' אינו מסכים כ"כ על הפראפ' מענדל, ואפשר יותר טוב לשאול אצל בענעדיקט בוין, ואינני יודע איך להחליט. ואבקשו להודיעני חוות דעתו בזה. ● ב"ה יום ג' י"ד טבת תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש בדבר בריאותי בדעתי לנסוע אי"ה לשאול בווין, ואני מוצא מעלות בוין נגד ברלין, ועדיין לא החלטתי בזה. אמנם כן הוא הרעיון אצלי. והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו' ● ב"ה מוצש"ק י"א שבט תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש אני חשבתי לנסוע ביום ג' העבר, אמנם מפני שהפראפ' לא הי' במוכן לא יכולתי לנסוע, ואסע אי"ה מחר. ואני לוקח אתי גם את בני שי', ומשרת ממשרתי הבית. מויען אכתוב אי"ה לכבודו מה שיאמר לי הפראפ', והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'. ● ב"ה מוצש"ק י"ח שבט תרס"ג לפ"ק ויען באתי לפה שלו' ת"ל יום ד' העבר. הייתי אצל פראפ' פרייד השייך לנערוין, ואח"כ הזמנתי אלי את הפראפ' נאטנאגל, ושניהם הסכימו אשר מה שאני סובל מהיד הוא מהנערוין. ועצתם לעשות עלעקטערי בפארמע אחרת מכפי מה שעשו לי מכבר בחארקאוו. והייתי ביום ועש"ק באנשטאלט, והתחלתי לעשות העלעקטערי. כפה"נ אתמהמה פה אי"ה כחודש ימים, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'. אם יהי' באפשרי יכול להיות שאסע מפה אי"ה על ימים אחדים לפאריז לשאול מהפראפ' בריסא. בני שי' אתי בפה. אם אסע לפאריז אסע לבדי, ואשוב אי"ה לפה וניסע אי"ה לביתינו שלו'. ● ב"ה יום ב' כ"ו שבט תרס"ג לפ"ק ויען אני עושה העלעק' בכל יום, ניצוצי העלעק' אני מרגיש בהיד, אבל זולת זאת אינני מרגיש עדיין. עד היום עשיתי העלעק' ט' פעמים. אצלינו אינו עושים העלעק' באופן כזה, רק אינני חושב שדוקא באופן כזה הוא לעיכובא, ועפ"ע גם באופן אחרת הפעולה אחת היא. ● ב"ה יום א' ט' אדר תרס"ג לפ"ק ויען מבריאותי בד"כ אני מרגיש ת"ל הטבה קצת בהיד, גם הכובד שהי' בה הוקל ת"ל. המאשין שעושין לי העלעק' א"א שיהי' לי מאשין כזו בביתי, כי דורשת קאמיטאטער (והיא שייכה למכונה רענטגאן). במדינתינו נמצא מאשין כזו בליצעבניצע אחת במאסקווא, ואפשר בעוד מקומות. אבל אצלינו א"א לעשות זאת כי נצרך אלי' צענטרעל באטאריעי' או קאמיטאט'. לפי דברי הדאק' יספיק אי"ה הזמן שביכולתי להיות פה שתשוב אי"ה היד לאיתנה, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'. ● ב"ה יום ד' י"ב אדר תרס"ג לפ"ק ויען איני חושב עתה בדבר פאריז, אחרי רואי אשר ת"ל הוטב קצת, אם כי ההטבה היא במקצת מאד עדיין (וימים אלו הי' ההיצונג בהיד כמקודם), מ"מ אני רואה אשר העלעק' היא בעזה"י טוב לזה. ועפ"פ גם בפאריז לא יאמרו אחרת. ואם הי' ביכולתי לעשות העלעק' משך זמן ארוך ע"י הפסקות באמצע, יש לקוות שתשוב אי"ה היד לאיתנה, אמנם אין לדבר בדבר האי אפשר, כאשר כתבתי במכ' הקודם, ובהכרח להסתפק בהזמן שבאפשרי אי"ה להיות פה. ● ב"ה כ"א אדר תרס"ג לפ"ק ויען אני החלטתי להיות פה עוד שבוע אי"ה, היינו עד יום א' ח' ניסן הבע"ל, כי כל כמה שבאפשרי לעשות העלעק' טוב בעזה"י, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו'. ● ב"ה יום ג' כ"ה אדר תרס"ג לפ"ק ויען אינני מתחרט על נסיעתי זאת, כי ב"ה אני רואה תועלת, והשי"ת ישלח לי רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. ● ב"ה יום א' ראש חודש ניסן תרס"ג לפ"ק ויען אנחנו ניסע אי"ה מפה יום א' הבע"ל דרך ווארשא, בווארשא לא נתעכב וניסע אי"ה ישר עם הקורייערסקין ונבוא אי"ה ביום ג' בקר לביתינו שלו', והשי"ת יצליח דרכינו. ● ב"ה יום ד' ד' ניסן תרס"ג לפ"ק ויען אנחנו ניסע מפה אי"ה יום א' הבע"ל, והשי"ת יצליח דרכינו וישלח לי השי"ת רפו"ש בקרב בתוך כו', ושאהי' בביתי במנוחה בכל פרט. ● ב"ה יום ה' י"ב ניסן תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש באנו לביתינו שלו' ת"ל ביום ג' בקר, ומצאנו כל ב"ב יחיו ב"ה בחו"ש. ● ב"ה יום ב' ז' אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש מבריאותי אין חדשות. בוויען קניתי אפיראט עלעק' קטן, לעשות העלעק' בביתי, ועשיתי איזה פעמים, ואנני יודע אם כדאי לעשות עוד, כי העלעק' הזאת אם כי היא חלושה הרבה מאותה שעשו לי בויען (האפעראט שקניתי הוא מאותן הרגילים) אך היא רעזקא יותר און דראשזעט הרבה יותר, ואיני יודע אם זה מעלה. ואנסה לעשות עוד איזה פעמים אי"ה, ואז אראה אי"ה איך לעשות. ● ב"ה יום ג' כ"ב אייר תרס"ג לפ"ק ליובאוויטש ע"ד בריאותי עתה אינני עושה מאומה, כי הלעקט' הרגילה כפי שראיתי בנסיון איזה פעמים אינה מסוגלת לזה."
