משה הלברשטאם
רבי משה הלברשטאם (ח בניסן ה'תרצ"ב - כ"ח בניסן ה'תשס"ו) היה מורה צדק בולט ודיין בבד"ץ של העדה החרדית בירושלים. הסמיך להוראה מאות רבנים. מחבר שו"ת "דברי משה" וראש ישיבת "דברי חיים – טשאקאווא".
ביוגרפיה
נולד בעיר טשקווא (טשאקאווא) שבגליציה לרבי יעקב הלברשטאם האדמו"ר מטשאקווא. בהיותו בן 3 עלה לארץ ישראל עם אביו ומשפחתו. בבחרותו למד בישיבת בית אברהם ואחר כך בישיבת חכמי לובלין בבני ברק, אצל הרב שמואל הלוי וואזנר. בשנת תשי"ב נישא לבתו של הרב הלל שלזינגר, מאנשי היישוב הישן בירושלים.
נסמך להוראה על ידי הרב פנחס אפשטיין ראב"ד העדה החרדית, ונקשר במיוחד אל הרב יצחק יעקב וייס, גאב"ד העדה החרדית. במשך כעשרים שנה הורה בישיבת "בית יוסף צבי" של דושינסקי. בשנת תשכ"ב מונה לראש ישיבה בישיבת "דברי חיים" – טשאקאווא.
הרב הלברשטאם שימש בתפקידים רבים. עמד בראש כולל חבת ירושלים, התומך בעניי ארץ ישראל. שימש כסמכות הרוחנית העליונה של ארגון הצלה ישראל, של בית החולים ביקור חולים ושל המרכז הרפואי שערי צדק.
הרב הלברשטאם עסק בנושאי רפואה והלכה ובמיוחד בנושא פוריות לאור ההלכה ועמד בקשר רציף עם רופאים מתחום זה.
אחיו היו הרב מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא בני ברק, הרב נפתלי הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקאווא, והרב חכם צבי, בעל ה"חכמת צבי".
ב-כ"ח בניסן תשס"ו לקה בליבו וכעבור מספר שעות נפטר. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
