הבדלים בין גרסאות בדף "מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי"
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. [[אדמו"ר האמצעי]] היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. [[אדמו"ר האמצעי]] היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | ||
| + | ==פעולותיה== | ||
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | ||
| − | במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה [[תשרי]] תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. | + | במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה [[תשרי]] תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. היו גם כאלו אשר רכבו על סוסים ועשו עוד מיני פעלולים. |
[[אדמו"ר האמצעי]] עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24743&st=%u05D4%u05DE%u05E7%u05D4%u05DC%u05D4 עמוד קפ"ט, אות פ"א]}}, שפעם אחת קרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | [[אדמו"ר האמצעי]] עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24743&st=%u05D4%u05DE%u05E7%u05D4%u05DC%u05D4 עמוד קפ"ט, אות פ"א]}}, שפעם אחת קרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | ||
גרסה מ־02:19, 16 בספטמבר 2020
ערך זה עוסק במקהלת חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי. אם התכוונתם לניגון 'הקאפעליע', ראו מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי (באידיש: "דעם מיטעלען רבי'ס קאפעליע'", או בקיצור: "הקאפעליע"), היתה מקהלה של אברכים צעירים בעלי כשרון נגינה בתקופת אדמו"ר האמצעי, שעסקו בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים בעלי רגש התואמים את הלך הרוח החב"די.
תוכן עניינים
תולדות המקהלה
המקהלה הוקמה על ידי חסידי אדמו"ר האמצעי לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת תקע"ד. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם.
פעולותיה
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת ההתוועדויות, ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן הדלקת נרות חנוכה, היציאה לשדות בל"ג בעומר, ועוד.
בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי שמחה והתעוררות, היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים[1].
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר.
במקהלה היו קיימות שתי מחלקות[2]: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. היו גם כאלו אשר רכבו על סוסים ועשו עוד מיני פעלולים.
אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות[3]. בספר מגדל עז מסופר[4], שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב מאמר חסידות.
כששאלו את אדמו"ר הצמח צדק לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מאדמו"ר האמצעי להגיע לכלות הנפש, ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה[5].
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות רוסיה, ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה.
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה[6].
המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי, בשנת תקפ"ח.
ניגונים שחוברו על ידי המקהלה
חסידים חברי המקהלה
- ר' וועלוול הכהן כ"ץ.
- ניסן בוסלבר.
- פייבא ז'בנר.
לקריאה נוספת
- מאמרו של הרב חנוך גליצנשטיין, ספר הצאצאים, עמוד 77.
- ספר הזכרונות חלק ג', פרק שלם המוקדש למקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי (תורגם ללשון הקודש ונדפס ב'נגינה לאור החסידות' מאת הרב לב לייבמן).
קישורים חיצוניים
- לב לייבמן, הקפאעליע האגדים של אדמו"ר האמצעי
שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ בנוסף למקהלה שהיתה לאדמו"ר האמצעי, היתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, רבי נחום.
- ↑ היום יום כ"ה תשרי. ממכתב אדמו"ר הריי"צ, כ"ה תשרי תרצ"ו.
- ↑ ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55.
- ↑ עמוד קפ"ט, אות פ"א
- ↑ שיחת אדמו"ר הריי"צ בהתוועדות י"ט כסלו תרח"צ.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק ג', אגרת תתו.
