הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל שפרן"
(שלום עליכם מחוץ לחשבון) |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
כיום הוא מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רב העיר [[בני ברק]]. | כיום הוא מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]], רב העיר [[בני ברק]]. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תש"פ]] התמנה כראש ישיבה גדולה פני מנחם בראשות הרב שאול אלתר. | ||
==הקשר לחב"ד== | ==הקשר לחב"ד== | ||
| שורה 27: | שורה 29: | ||
בקיץ [[תשע"ז]] קיבל בביתו משלחת מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] שהציגו בפניו מגוון חומרים הלכתיים היוצאים לאור ע"י המכון. הרב שפרן עיון ארוכות בחומרים השונים והביע התפעלותו מהעבודה החשובה והמאומצת. הפגישה החשובה נמשכה מספר שעות ובמהלכה הועלו עשרות נושאים הלכתיים. במהלך הפגישה הוענקו לרב חיבורים וספרים של הרב [[מיכאל אבישיד]] והרב [[יעקב חביב]] שזכו להסכמות מכל גדולי הציבור החרדי. לאחר ליבון והכרעות הנושאים ההלכתיים שעלו על השולחן, הודיע הרב שפרן שדלתו פתוחה תמיד לרבני חב"ד, והוחלט על זמנים קבועים להתייעצות{{הערה|[https://chabad.info/news/296743/ עם רבני מכון הלכה חב"ד] {{אינפו}}}}. | בקיץ [[תשע"ז]] קיבל בביתו משלחת מרבני [[מכון הלכה חב"ד]] שהציגו בפניו מגוון חומרים הלכתיים היוצאים לאור ע"י המכון. הרב שפרן עיון ארוכות בחומרים השונים והביע התפעלותו מהעבודה החשובה והמאומצת. הפגישה החשובה נמשכה מספר שעות ובמהלכה הועלו עשרות נושאים הלכתיים. במהלך הפגישה הוענקו לרב חיבורים וספרים של הרב [[מיכאל אבישיד]] והרב [[יעקב חביב]] שזכו להסכמות מכל גדולי הציבור החרדי. לאחר ליבון והכרעות הנושאים ההלכתיים שעלו על השולחן, הודיע הרב שפרן שדלתו פתוחה תמיד לרבני חב"ד, והוחלט על זמנים קבועים להתייעצות{{הערה|[https://chabad.info/news/296743/ עם רבני מכון הלכה חב"ד] {{אינפו}}}}. | ||
| − | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||
גרסה מ־03:50, 26 במאי 2020
הרב מנחם מנדל שפרן, פוסק מהדיינים המובילים בתחומי הממונות במגזר החרדי[1], אב"ד בבית הדין לענייני ממונות 'הישר והטוב' בירושלים, ראש ישיבה כלל חסידית 'נועם התורה' ודיין בבית דינו של הרב לנדא - בבני ברק. הוא חסיד גור המקורב לקהילת הרב שאול אלתר בן הפני מנחם ומתגורר בעיר התורה והחסידות בני ברק.
הרב שפרן, נולד בניו יורק שבארצות הברית. למד בצעירותו בישיבתו של הרב קופלמן בלוצרן שבשוויץ, וקנה ממנו את דרכי הלימוד כתלמידו של הגאון רבי שמעון יהודה שקופ.
לאחר נישואיו עבר לארץ ישראל, שם שימש כמו"צ בבית הדין של הרב ניסים קרליץ, ונודע בזכות פסיקותיו הישרות בדיני חושן משפט. הוא מונה לשמש כראש ישיבת גור בחיפה, למרות שבאותה ישיבה שימש כר"מ גם הגאון רבי שאול אלתר, כיום ראש ישיבת שפת אמת עד סגירתה. בהמשך הוא קיבל את תפקיד ראשות ישיבת 'נועם התורה', בו הוא משמש עד היום.
כיום הוא מנהל בית דין משלו, וכן משמש כדיין בבית הדין של הרב חיים יצחק אייזיק לנדא, רב העיר בני ברק.
בשנת תש"פ התמנה כראש ישיבה גדולה פני מנחם בראשות הרב שאול אלתר.
הקשר לחב"ד
הרב שפרן סיפר כי היכרותו העמוקה עם תורת חסידות חב"ד נוצרה לפני שנים רבות בעקבות הידידות עם הרב בצלאל קופצ'יק והעיד כי מאז הוא עוסק בתורת חסידות חב"ד[2].
בשנת תשמ"ח שיגר עבור קובץ 'מעדני מלך' שיצא לאור לכבוד "סיום הרמב"ם היומי, לפי תקנת מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש"[3] שיעור שמסר בישיבת גור בחיפה שנרשם על ידי אחד השומעים. הרב שפרן כותב בראש הדף בו נדפס שיעורו "הנני למוסרו לידי קובץ מעדני מלך שיוצא לאור לכבודו של כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הקדוש מליובאוויטש שליט"א".
בשנת תשנ"ה שיגר תשובה תורנית בדין פריעת חוב לקובץ 'אור עולם' שיצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד "לכבודו של רבינו הגדול, אור עולם, גאון הגאונים, קדוש ה', רבן של כל בני הגולה, רבים השיב מעוון, נשיא הדור כ"ק אדמו"ר מרנא ורבנא מנחם מענדל שניאורסוהן"[4].
בשנת תשס"ז שימש תקופה מסוימת כנותן שיעורי הלכה וסמיכה לרבנות בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד[5].
בסערה שהתחוללה בשנת תשס"ד אודות פאות נכריות שיובאו מהודו כשהיו שטענו כי הן נגזזזות לשם עבודה זרה ונאסרו בהנאה מדין אביזרייהו דעבודה זרה, פסק הרב שפרן שכיון שאין עדות ברורה שהפיאות אסורות אזי יש להעמידן על חזקת כשרות, על פי הכלל "עדים בצד אסתן ותאסר".
בכ"ג מנחם אב תשע"ג השתתף במעמד הירחי כלה בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שנערך לכבוד אביו של הרבי רבי לוי יצחק שניאורסון[6].
בקיץ תשע"ה השתתף בערב מיוחד לתמימים מישיבת תות"ל נתניה שהצטיינו במבצע יגיעה בתורה - 'מנחת חינוך בתורת הרבי'. הרב שפרן התפלפל והשתעשע עמם בדברי תורה, נשא בפניהם דברים נלהבים והביע התפעלות עצומה מרמתם החסידית והלימודית. בהמשך ריתק את התלמידים ושיתף אותם בשביבים מביקוריו אצל הרבי, ואף גילה בפניהם כי גם הוא תלמיד ליובאוויטש [7].
בקיץ תשע"ו קיבל בביתו קבוצה נבחרת מתלמידי הישיבה קטנה חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת שנבחנו על כל מסכת בבא בתרא אותה למדו במשך אותה שנה במסגרת 'מבצע תורה' בהכוונתו של הרב מנחם שניאור מידובניק שיזם את הביקור. לאחר הבחינה בה נוכח הרב לראות את הבקיאות העצומה של תלמידי התמימים, שיבח הרב את תלמידי התמימים והעריף עליהם ברכות[8].
בקיץ תשע"ז קיבל בביתו משלחת מרבני מכון הלכה חב"ד שהציגו בפניו מגוון חומרים הלכתיים היוצאים לאור ע"י המכון. הרב שפרן עיון ארוכות בחומרים השונים והביע התפעלותו מהעבודה החשובה והמאומצת. הפגישה החשובה נמשכה מספר שעות ובמהלכה הועלו עשרות נושאים הלכתיים. במהלך הפגישה הוענקו לרב חיבורים וספרים של הרב מיכאל אבישיד והרב יעקב חביב שזכו להסכמות מכל גדולי הציבור החרדי. לאחר ליבון והכרעות הנושאים ההלכתיים שעלו על השולחן, הודיע הרב שפרן שדלתו פתוחה תמיד לרבני חב"ד, והוחלט על זמנים קבועים להתייעצות[9].
