הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל קופרשטוך"
מ (תחלת עריכה) |
(עריכה, אם למישהו יש פרטים נוספים מוזמן להוסיף...) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
[[קובץ:מענדל קופרשטרוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קופרשטוך]] | [[קובץ:מענדל קופרשטרוך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מנחם מענדל קופרשטוך]] | ||
[[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרב קופרשטוך (משמאל), לצד [[הרבי הריי"צ]], [[אדר]] [[תרצ"ב]], פאסטוב.]] | [[קובץ:2 (1).jpg|ממוזער|הרב קופרשטוך (משמאל), לצד [[הרבי הריי"צ]], [[אדר]] [[תרצ"ב]], פאסטוב.]] | ||
| − | הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' (נפטר [[ז' אדר]] [[תש"ו]] היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]] | + | הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' (נפטר [[ז' אדר]] [[תש"ו]]) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. |
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| − | + | הרב קופרשטוך נולד בוילנה, לאביו ר' ברוך. לא ידועים פרטים על צעירותו. | |
| − | + | במשך כמה שנים כיהן כרבה של ה[[עיירה]] פסטוב שב[[פולין]], עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב רב העיירה גלובקע, הרב זונדל רובינזון את העיירה, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד [[אדמו"ר הריי"צ]] עמו בא גם חתנו, [[הרבי]]. | |
| − | + | ===בארץ הקודש=== | |
| − | + | בשנת [[תרצ"ה]] - עת עליית המפלגה הנאצית לשלטון - עזב את גלובקע, עלה ל[[ארץ הקודש]] והתיישב עם משפחתו בעיר [[חיפה]], שם הקים את קהילת חב"ד בעיר ודאג לצרכי חברי הקהילה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם [[אב"ד]] בחיפה וסגן יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. הרב קופרשטוך נודע בכושר הדיבור שלו, ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו ב[[שבת]] בעת ה[[סעודה שלישית]]. | |
| − | + | מדי [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי ה[[יבסקציה]], בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו. | |
| − | + | הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע [[משיח]] מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: {{ציטוטון|תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא...}} | |
| − | + | הרב קופרשטוך נהג להתפלל באריכות ודביקות רבה, ותפלתו היתה מעוררת לבבות{{הערה|ע"פ סיפורו של השופט צבי טל, על תפלת [[ראש השנה]] של הרב קופרשטוך, שנשאר אחרי כולם והתפלל באריכות, ו[[קריאת שמע]] לבדה ארכה לו במחצית השעה.}}. | |
| − | [[ | + | הרב קופרשטוך נפטר - בז' [[אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]]. |
| − | + | ==משפחתו== | |
| − | * בנו - הרב | + | *בנו, ר' גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני [[בית הכנסת]] על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום [[שבת קודש]] [[תשמ"ג]] ונטמן בחיפה. |
| − | + | * בנו, ר' חיים שלמה נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר ב[[תשנ"ט]] ונטמן בהר הזיתים. | |
| − | * | + | *חתנו, ר' יעקב ז'ולטק. |
{{מיון רגיל:קופרשטוך מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:קופרשטוך מנחם מענדל}} | ||
גרסה מ־15:35, 13 בדצמבר 2020
.jpg)
הרב מנחם מנדל קופרשטוך (נפטר ז' אדר תש"ו) היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ וזכה להיות עד הכתובה של הרבי.
תולדות חיים
הרב קופרשטוך נולד בוילנה, לאביו ר' ברוך. לא ידועים פרטים על צעירותו.
במשך כמה שנים כיהן כרבה של העיירה פסטוב שבפולין, עד תחילת שנת תר"צ, אז עזב רב העיירה גלובקע, הרב זונדל רובינזון את העיירה, חסידי חב"ד בגלובקע בקשו למנות את הרב קופרשטוך כרב, הם כתבו על כך לאדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לשמש שם כרב, אך בעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, רק לאחר שנה שקטו הרוחות, והוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרבה של גלובקע במעמד אדמו"ר הריי"צ עמו בא גם חתנו, הרבי.
בארץ הקודש
בשנת תרצ"ה - עת עליית המפלגה הנאצית לשלטון - עזב את גלובקע, עלה לארץ הקודש והתיישב עם משפחתו בעיר חיפה, שם הקים את קהילת חב"ד בעיר ודאג לצרכי חברי הקהילה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם אב"ד בחיפה וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב קופרשטוך נודע בכושר הדיבור שלו, ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
מדי שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקציה, בזמן שהלשינו עליו כי הוא מלמד תורה לילדים, היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות, בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.
הרב קופרשטוך האמין כי בכל רגע משיח מגיע, ופרסם זאת רבות. אמונתו זו גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו: "תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא..."
הרב קופרשטוך נהג להתפלל באריכות ודביקות רבה, ותפלתו היתה מעוררת לבבות[1].
הרב קופרשטוך נפטר - בז' אדר א' תש"ו ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.
משפחתו
- בנו, ר' גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא הסכים לכך וביקש למנות רב אחר, זכה לשהות במחיצת הרבי בברלין. ניהל את ענייני בית הכנסת על שם הרב מנחם מענדל קופרשטוך בחיפה. היה תלמיד חכם ובעל תפילה. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש תשמ"ג ונטמן בחיפה.
- בנו, ר' חיים שלמה נולד בשנת תרע"ז. למד בתומכי תמימים בוילנה בשנים תר"צ-תרצ"ב. נפטר בתשנ"ט ונטמן בהר הזיתים.
- חתנו, ר' יעקב ז'ולטק.
