מנחם מענדל קופרשטוך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונתו של הרב קופרשטוך
ביקור אדמו"ר הריי"צ בגלובוקע, תמוז תרצ"ד. משמאל, הרב מנחם מנדל קופרשטוך.

הרב מנחם מנדל קופרשטוך היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ וזכה להיות עד הכתובה של הרבי. התחנך על ידי אביו הרב ברוך, על ברכי התורה והיראה.

הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה פסטוב עד תחילת שנת תר"צ, אז עזב הרב זונדל רובינזון את העיירה גלובוקע וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לאדמו"ר הריי"צ, וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת המתנגדים בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת תרצ"ב, הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, הרבי מלך המשיח.

בארץ הקודש[עריכה]

בשנת תרצ"ה - עת עליית הצורר הנאצי - עזב את גלובקע, עלה לארץ הקודש והתיישב עם משפחתו בעיר חיפה, שם הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה במסירות רבה. היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש ושימש גם אב"ד בחיפה וסגן יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש. הרב מנחם מענדל היה ידוע בכשרון הדיבור שלו ולא אחת נדדו תושבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.

בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים, ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו.

הרב מנחם מענדל האמין בכל ליבו ונפשו כי הנה, עוד רגע קט, משיח בא. הוא עסק בהפצת הכרזה זו בכל מאודו. מספרים כי אמונתו הלוהטת גרמה לו להחמיץ את כלי הפסח באמרו 'תיכף משיח יתגלה ובזמן הגאולה לא ידוע בכלל אם יקוימו המצוות כפשוטם ולשם מה צריך כלי פסח הרי עד אז משיח יבוא...'

קריאת שמע במשך חצי שעה[עריכה]

על תפילתו, סיפר השופט בדימוס מר צבי טל: "הרב מנחם מענדל היה שליח ציבור, ובתפילתו היה ממוגג לבבות. מידי שנה, בליל ראש השנה, היה מעמיד פנים כאילו הוא מתפלל עם הציבור, אולם לאחר שהקהל התפזר הוא היה נשאר לבדו בבית הכנסת והחל להתפלל את תפילת ליל ראש השנה. כמה מהמתפללים, ואני בתוכם, היינו עומדים מאחורי התריס ומשקיפים על הרב. הוא התפלל בדביקות ובאריכות. קריאת שמע לבדה ארכה לו יותר ממחצית השעה..."

נפטר - בז' אדר א' תש"ו ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.

  • בנו בכורו - הרב גרשון זאב - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא רצה לקבל עליו 'איצטלא דרבנן' וביקש למנות רב אחר, כך מונה ר' יחיאל מיכל דוברוסקין לעמוד בראש הקהילה בחיפה. ר' גרשון זאב זכה לשהות במחיצת הרבי עת שהה בברלין. ניהל את ענייני בית הכנסת על שם הרמ"מ קופרשטוך בחיפה. בר-אורין ובעל תפילה מיוחד. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש תשמ"ג ונטמן בחיפה.
  • בתו - מרת רחל - נישאה לרב יעקב ז'ולטק מבכירי תלמידי הראי"ה קוק. נפטרה בתשס"ו ונטמנה בחיפה.