הבדלים בין גרסאות בדף "מים"
חסיד של הרעבע (שיחה | תרומות) |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{מפנה|מים}} | ||
[[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | [[קובץ:מים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מים]] | ||
| − | '''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ו[[מים התחתונים]]. | + | '''מים''' הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד [[ספירת החסד]]. בחסידות מבואר כי מקור ה[[אהבה]] העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו [[מים העליונים]] ו[[מים התחתונים]]. |
==בקבלה ובחסידות== | ==בקבלה ובחסידות== | ||
| + | במקורם המים נמשכים מ[[ספירת החכמה]]{{הערה|ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 105}}. | ||
===מים העליונים ומים התחתוניים=== | ===מים העליונים ומים התחתוניים=== | ||
{{ערך מורחב|מים התחתונים}} | {{ערך מורחב|מים התחתונים}} | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
ב[[מסכת תענית]] נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה. | ב[[מסכת תענית]] נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה. | ||
| − | |||
| − | |||
==בהלכה ומנהג== | ==בהלכה ומנהג== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}. | המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"{{הערה|חולין דף קה: וברש"י שם}}. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל{{הערה|ראה המלך במסיבו חלק א עמוד ע"ר}}. | ||
===מים אחרונים=== | ===מים אחרונים=== | ||
| − | קודם ברכת המזון | + | קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. |
| − | הרבי [[הריי" | + | הרבי [[הריי"צ]] נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים |
| + | |||
===מים שלנו=== | ===מים שלנו=== | ||
{{ערך מורחב|מים שלנו}} | {{ערך מורחב|מים שלנו}} | ||
| − | [[ | + | [[קובץ:מים שלנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשאיבת מים שלנו]] |
לצורך אפיית ה[[מצה]] יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו [[חמץ|להחמיץ]] את הקמח. | לצורך אפיית ה[[מצה]] יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו [[חמץ|להחמיץ]] את הקמח. | ||
===מקווה=== | ===מקווה=== | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו | כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו | ||
| − | למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא | + | למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה. |
מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים | מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
ניגון זה הוא ניגון ב' ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ב' ב[[ספר הניגונים]]. | ||
| − | מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'''|מרכאות=כן|מקור= | + | מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב. דברים ו, ח}} |
===כאיל תערוג ל[[הצמח צדק]]=== | ===כאיל תערוג ל[[הצמח צדק]]=== | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
ניגון זה הוא ניגון י"ד ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון י"ד ב[[ספר הניגונים]]. | ||
| − | מילות הניגון הן: {{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...'''|מרכאות=כן|מקור= | + | מילות הניגון הן: |
| + | {{ציטוט|תוכן='''כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...'''|מרכאות=כן|מקור=תהלים מב, ב-ג}} | ||
| + | |||
===פלגי מים=== | ===פלגי מים=== | ||
| + | {{ערך מורחב|ניגון פלגי מים}} | ||
הניגון פלגי מים מקורו מ[[יהודי]] [[גרוזיא]] ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[סנדר מנקין]]. | הניגון פלגי מים מקורו מ[[יהודי]] [[גרוזיא]] ונרשם מפי ה[[חסיד]] ר' [[סנדר מנקין]]. | ||
| + | |||
ניגון זה הוא ניגון רס"ו ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון רס"ו ב[[ספר הניגונים]]. | ||
| − | מילות הניגון הם: {{ציטוט|תוכן='''"פלגי [[מים]] תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".'''|מרכאות=כן}} | + | |
| + | מילות הניגון הם: | ||
| + | {{ציטוט|תוכן='''"פלגי [[מים]] תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".'''|מרכאות=כן}} | ||
| + | |||
===על הסלע=== | ===על הסלע=== | ||
{{ערך מורחב|ניגון על הסלע הך}} | {{ערך מורחב|ניגון על הסלע הך}} | ||
| שורה 64: | שורה 72: | ||
מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''"על הסלע הך ויצאו מים".'''|מרכאות=כן|מקור=נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת}} | מילות הניגון הם:{{ציטוט|תוכן='''"על הסלע הך ויצאו מים".'''|מרכאות=כן|מקור=נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת}} | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[גשם]] | ||
| + | *[[טל]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:22, 31 באוקטובר 2023
המונח "מים" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מים (פירושונים).
מים הם אחת מארבעת היסודות הגשמיים שבהם נברא העולם שהם אש רוח מים עפר, ומכוון ברוחניות כנגד ספירת החסד. בחסידות מבואר כי מקור האהבה העליונה ומקור המים התחתונים היה בשרשם אחד והם נקראו מים העליונים ומים התחתונים.
תוכן עניינים
בקבלה ובחסידות[עריכה]
במקורם המים נמשכים מספירת החכמה[1].
מים העליונים ומים התחתוניים[עריכה]
| ערך מורחב – מים התחתונים |
ביום השני לבריאת העולם, ברא הקב"ה את המים, וחילקם למים העליונים ומים התחתונים, שמים וים. בתיקוני זהר[2] נאמר על המים התחתונים: "מים תחתונים אינון בוכין ואמרין: אנן בעינן למהוי קדם מלכא". (=המים התחתונים בוכים ואומרים: אנו רוצים להיות לפני המלך הקב"ה).
בחסידות מוסבר כי ישנם מעינות הבוכים מאות בשנים על אשר מזדמן יהודי לאותו מוקם, ורוחץ ידיו ומברך על נטילת ידים, או שותה לצמאו ומברך תחלה וסוף.
מים נוקבין[עריכה]
|
| ערך מורחב – העלאת מיין נוקבין |
למרות שהמים נמשלים כנגד מידת החסד, מכל מקום עיקר ענינם הוא אהבה. ולכן גם כשיש אהבה מבחינת המקבל שענינה גבורות, דהיינו מים נוקבין שהם מצד המקבל, והיא בבחינת אור חוזר מלמטה למעלה (היפך מים שטבעם לילך מלמעלה למטה כענינה של מידת החסד שהיא השפעה למטה), מכל מקום היא נקראת בשם מים להיות ענינה אהבה ואחדות, להוציא מאש שבחינתה היא גבורות וצמצומים.
התורה[עריכה]
התורה נמשלה למים כמו שכתוב "הוי כל צמא לכו למים". ברמב"ם קורא לחכמת התורה "מימי הדעת", ובחסידות מבואר שענינה של הדעת והה' חסדים הנשפעים ממנה היא היותם "מים המגדלים את הוולד", כמי החלב המגדלים את כל איבריו של התינוק. בכך נמשלת הדעת האלוקית למים רוחניים המגדלים את האיברים הרוחנים שהם המידות האלוקיות (חג"ת נה"י) המתגדלות ומתגלה בהם המוחין שבהם דהיינו החב"ד.
במסכת תענית נמשלת התורה למים, משום שכמו שהמים הולכים ממקום גבוה למקום נמוך, כך אין התורה נקנית אלא במי שמשפיל עצמו עליה.
בהלכה ומנהג[עריכה]
שתיית מים[עריכה]
המים, ברכתם שהכל. השותה מים, לא ישתה למול כולם, אלא יסובב פניו לקיר וישתה. יש לשפוך מעט מן המים לפני השתיה מפני "דשרי עליהו רוח רעה"[3]. ויש לעשות כן גם אחר השתיה וכן אם לא שתה כלל[4].
מים אחרונים[עריכה]
קודם ברכת המזון צריך לשפוך על פרקי אצבעותיו מים. הרבי הריי"צ נהג לשפוך מעט מן הכוס גם קודם מים אחרנים
מים שלנו[עריכה]
|
| ערך מורחב – מים שלנו |
לצורך אפיית המצה יש להשתמש במים ש"לנו" בלילה. הסיבה לכך היא על מנת שיהיו קרירים ולא ימהרו להחמיץ את הקמח.
מקווה[עריכה]
|
| ערך מורחב – מקווה |
כאשר אדם טובל במקווה הוא נטהר מטומאתו
למקוה יש צורך במי גשמים שהם מים שלא הייתה בהם תפיסת ידי אדם מעולם, וכן שיהא בו 40 סאה.
מנהגנו לטבול במקוה כל יום קודם התפילה וכן לפני שבתות וחגים
ניגונים[עריכה]
כאיל תערוג לאדה"ז[עריכה]
|
| ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הזקן) |
ניגון זה שמע החסיד הרב שמואל גרונם אסתרמן מזקן מופלג שהיה בקבוצת המנגנים אצל אדמו"ר הזקן. ניגון זה היה אדמו"ר הזקן מנגן לפרקים קרובים, בדביקות גדולה.
ניגון זה הוא ניגון ב' בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ
— תהלים מב, ב. דברים ו, ח
כאיל תערוג להצמח צדק[עריכה]
|
| ערך מורחב – ניגון כאיל תערוג (אדמו"ר הצמח צדק) |
שגור היה אצל אדמו"ר הצמח צדק ניגון דבקות זה.
ניגון זה הוא ניגון י"ד בספר הניגונים.
מילות הניגון הן:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם, כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹקִים; צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹקִים, לְאֵ-ל חָי, מָתַי אָבוֹא וְאֵרָאֶה פְּנֵי אֱלֹקִים?...
— תהלים מב, ב-ג
פלגי מים[עריכה]
|
| ערך מורחב – ניגון פלגי מים |
הניגון פלגי מים מקורו מיהודי גרוזיא ונרשם מפי החסיד ר' סנדר מנקין.
ניגון זה הוא ניגון רס"ו בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
"פלגי מים תרד עיני על פשעי ועווני ואם לא אשמור תורת קוני איך אשא יום הדין".
על הסלע[עריכה]
|
| ערך מורחב – ניגון על הסלע הך |
הניגון על הסלע הך הינו ניגון ריקוד אותו שרים בעיקר בעת ההקפות של שמיני עצרת ושמחת תורה.
ניגון זה הוא ניגון קס"ב בספר הניגונים.
מילות הניגון הם:
"על הסלע הך ויצאו מים".
— נוסח תפילת הגשם שאומרים בשמיני עצרת
