מידות (ספירות)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:11, 2 בפברואר 2016 מאת שיע בוט (שיחה | תרומות) (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המידות הינו כינוי לשש הספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד. שש ספירות אלו הם ספירות של הרגשה, והם קשורות אל הלב.

ששם המידות נולדות מן ספירת הבינה. שספירת הבינה נקראת בשם "אם הבנים", וגם בשם "לאה" שהיא אם של שישה בנים, שהם ששת המידות.

ספירות אלו הם כנגד אות וא"ו שבשם הוי"ה, שענינו הוא המשכה.

בעולמות, התכללות של ששת המידות נקראת בשם פרצוף זעיר אנפין. זעיר אנפין של עולם האצילות נקרא בשם "קודשא בריך הוא", ביחס לנוקבא של עולם האצילות הנקראת בשם "שכינתיה".

ענינם

בכללות נחלקים עשר הספירות לשני חלקים עיקריים: מוחין ומידות. ענין ספירות המוחין, ספירות חב"ד הוא הקליטה והקבלה, וענין ספירות המידות הוא ההרגשה וההשפעה. ספירות המוחין קשורות אל המוח, לעומת ספירות המידות הקשורים אל הלב.

ענינם בעולמות

בעולמות, שבע המידות של עולם האצילות נקראים בשם שבע ימי הבנין, וענינם כאן למטה הוא שבעת ימי בראשית שנבראו בהם כל העולמות.

בריאת העולם

בריאת העולם הייתה ע"י השש מידות העליונות בעולם האצילות

  • "ששת ימים עשה ה'" בזוהר מבואר זה שלא כתוב "בששת ימים" (שמשמעותה במשך זמן של ששת ימים) מפני ש"ששת ימים" הכוונה לשש ספירות שנקראים "יומין" שעל ידם דווקא "עשה ה' את השמים ואת הארץ".
  • "בראשית ברא אלוקים" ובמדרש ח "בראשית ברא-שית" כלומר שתחילת בריאת העולם התחילה ע"י התהוות השש ספירות.
  • "עולם חסד יבנה" פירושו, עולם ע"י חסד יבנה. והכוונה בחסד לכל המדות כי עפ"י המבואר בקבלה, חסד שייכת לכל המדות. פירוש נוסף שה"יבנה" הולך על ה"חסד" כלומר בשביל עולם, חסד עצמו יבנה.
  • "זכור רחמיך וחסדך כי מעולם המה" שבחינת רחמים וחסדים שייכות לעולם דווקא שלולי העולם אין צורך בהם שעל מי יתחסד?
  • "שוקיו עמודי שש"(שיר השירים) משמעותו, שוקיו זהו העולם ש"נשתוקק לבראותו", והכח להעמיד את העולם (עמודי), הוא שש - כלומר, ששת הספירות.

ענינם בעבודה

האדם מורכב משכל ומידות. מטרת החסידות היא ליצור אצל האדם מידות נכונות, זאת על ידי השפעת השכל על המידות.

ראו גם