הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר פרוש"
(סיימתי...) |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], | + | נולד בשנת [[תשט"ו]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[מנחם פרוש]], ולאמו מרת ברכה. |
| − | + | ובילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וישיבת [[עץ חיים]] שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. לאחר נישואיו התגייס ל[[צה"ל]], ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש. | |
| − | + | ===פעילות פוליטית=== | |
| + | עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה. | ||
| − | בשנת [[ | + | בשנת [[תשס"ח]] ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשר באחזוים בודדים בעקבות תככית פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית. |
| − | + | לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'. | |
| − | + | בשנת [[תשנ"ו]] נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך. | |
| − | + | לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות. | |
| − | + | ==קשריו החב"דיים== | |
| + | ===בעיריית ירושליים=== | ||
| + | בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית [[ירושלים]], במסגרת זו סייע רבות ל[[חסיד]]י [[חב"ד]] בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י. | ||
| − | + | בשנת [[תשנ"ב]] הגיע ל[[770]], שם בירכו [[הרבי]]: "יאריך ימים על ממלכתו". | |
| − | |||
| − | |||
בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית [[ירושלים]] - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו. | בשנת [[תשס"ט]] רץ לראשות עריית [[ירושלים]] - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור [[שלמה קאליש]] מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו. | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת [[תשע"ג]] התמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב"ד ליחס אוהד. | בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת [[תשע"ג]] התמנה [[בנימין ליפקין]] לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב"ד ליחס אוהד. | ||
| − | נבחר | + | ===כחבר כנסת=== |
| + | כאשר נבחר בשנת [[תשנ"ו]] לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד. | ||
| + | |||
| + | במשך השנים הבאות סייע למאבק על [[שלימות הארץ]], וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם. | ||
| + | |||
| + | בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את [[הרבי]] ודרש סיוע ל[[חב"ד]], וכך לדוגמא בדיון על [[תוכנית ההתנתקות]], ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ. | ||
| + | |||
| + | בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית, וכאשר נכנסה מפלגת אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים. | ||
| + | |||
| + | לאחר [[ההתנתקות]] הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים [[פיקוח נפש]] ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מ[[ערלוי]], בוסטון וסדיגורא. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו. | ||
| − | בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב | + | בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]] את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו {{ציטוטון|על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק}}. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־09:46, 7 באוגוסט 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר פירוק לכותרות ובכלל לא בסגנון אנציקלופדי אלא של כתבה בעיתון. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
הרב מאיר פרוש הינו חבר כנסת מטעם מפלגת 'יהדות התורה', יו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, ועסקן חסידי, הנמצא בידידות גדולה עם קהילת חב"ד באה"ק. שימש במספר תפקידים פוליטיים בכירים, ביניהם: סגן שר החינוך, סדר שר הבינוי והשיכון, חבר המועצה וסגן ראש עיריית ירושלים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בשנת תשט"ו בירושלים לאביו הרב מנחם פרוש, ולאמו מרת ברכה.
ובילדותו למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים שבירושלים. לאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבת סלבודקה בבני ברק. לאחר נישואיו התגייס לצה"ל, ולאחר מכן החל לפעול בעסקנות הכלל בעקבות אביו, והמשיך בכך את מסורת משפחת פרוש.
פעילות פוליטית
עוד בחיי אביו, התמנה לנהל את משרדי אגודת ישראל בירושלים, וכחלק מתפקיד זה שימש במשך 13 שנה כחבר מועצת עיריית ירושלים, ושבע שנים מתוכם שימש בתפקיד סגן ראש עיריית ירושלים, ואחראי על התיקים שיפור פני העיר, תיק החינוך החרדי וחבר ועדת תכנון ובנייה.
בשנת תשס"ח ניסה להתמודד על תפקיד ראש עיריית ירושלים לאחר פרישתו של ראש העיר הקודם מר אורי לופליאנסקי, ואף זכה לתמיכה גורפת בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות בעיר, אך נכשר באחזוים בודדים בעקבות תככית פוליטיים מצד עסקני חסידות גור. בהמשך לכך, הקים את עיתון 'המבשר' על מנת לזכות לייצוג וסיקור הולם ומאוזן בתקשורת החרדית.
לאחר פטירת אביו מונה לשמש תחתיו כיו"ר מרכז אגודת ישראל בירושלים, וכן לעמוד בראש סיעת 'שלומי אמונים' במפלגת 'יהדות התורה'.
בשנת תשנ"ו נבחר לראשונה כחבר כנסת, ושימש כסגן שר במשרד הבינוי והשיכון, ובקדנציות נוספות שלו שימש כסגן שר החינוך.
לאורך כל פעילותו הפוליטית התבלט כאישיות בעלת אמון, העומד בעקביות ובתוקף על הערכים שהוא מאמין בהם, דבר שהתבטא בעיקר בנאמנותו לשלימות העם והארץ, והתנגדותו הגורפת לתכנית ההתנתקות.
קשריו החב"דיים
בעיריית ירושליים
בתחילת שנות המ"מים נבחר כנציג אגודת ישראל וממלא מקום ראש עריית ירושלים, במסגרת זו סייע רבות לחסידי חב"ד בעיר, למרות שלא הצביעו לו אלא דווקא למתחריו - פא"י.
בשנת תשנ"ב הגיע ל770, שם בירכו הרבי: "יאריך ימים על ממלכתו".
בשנת תשס"ט רץ לראשות עריית ירושלים - וחב"ד התייצבה למענו כמעט פה אחד. עשרות רבני חב"ד חתמו על קריאה להצביע לו - חסידי חב"ד הובילו קמפיינים למענו. פרופסור שלמה קאליש מונה ליועצו הכלכלי, והמטה העולמי להצלת העם והארץ קרא לכל אוהבי ארץ ישראל לתמוך בו.
בעקבות הכישלון במרוץ לראשות עיריית ירושלים, פתח פרוש יומון בשם "המבשר". בראשית שנת תשע"ג התמנה בנימין ליפקין לעורך העיתון. ביומון זוכה חסידות חב"ד ליחס אוהד.
כחבר כנסת
כאשר נבחר בשנת תשנ"ו לשמש כחבר כנסת, סייע רבות לחסידי חב"ד ומוסדות חב"ד.
במשך השנים הבאות סייע למאבק על שלימות הארץ, וגם במפלגות המקומיות שהתמודדו מטעמו על ראשות העיריות, סייעו לחסידי חב"ד, ובחלק מהמקרים אף הכניסו חסידי חב"ד לרשימתם.
בישיבות הכנסת פרוש הזכיר לעיתים את הרבי ודרש סיוע לחב"ד, וכך לדוגמא בדיון על תוכנית ההתנתקות, ציטט קטעים מתוך שיחותיו של הרבי - והפיק מהם לקחים אקטואליים בחומרת האיסור לפנות תושבים יהודים מבתיהם והסכנה שהמהלך עלול להביא על תושבי הארץ.
בהצבעה עצמה קידש שם שמיים ברבים - כאשר בסיבוב הראשון היה היחיד מחברי סיעתו שהצביע נגד התוכנית, וכאשר נכנסה מפלגת אגודת ישראל לקואליציה - היה היחיד מסיעתו שלא הצטרף, ואף וויתר על תפקיד סגן שר, על מעשהו זה זכה לשבחים רבים.
לאחר ההתנתקות הודיע כי הוא כופף את עצמו להחלטות קונגרס הרבנים פיקוח נפש ושלושת העומדים בראשו - האדמו"רים מערלוי, בוסטון וסדיגורא. באותו זמן נרקם שיתוף פעולה בינו לבין המטה העולמי להצלת העם והארץ. הוא סייע למטה בכל, ואף השתתף בכנסיהם, למרות הביקורת שעורר עליו צעד זה בקרב אנשי סיעתו.
בבחירות לכנסת העשרים נבחר שוב וכיהן בתפקיד סגן שר החינוך. במשך כהונתו זו, העניק לראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי את "אות החינוך", במסגרת כינוס בוגרים בשנת הארבעים לייסוד הישיבה. האות המיוחדת ניתנה כלשונו "על עמלכם המסור בהוראה ובחינוך... ועל תרומתכם האדירה להחדרת ערכי היהדות השורשית והציפייה לישועה בביאת גואל צדק".
משפחתו
- בנו, ר' ישראל פרוש - ראש עיריית אלעד
- בנו, ר' משה פרוש - מנכ"ל עיתון המבשר
- בנו, ר' יעקב פרוש - מנהל השיווק בעיתון המבשר
- בנו, ר' נחום פרוש - מנכ"ל מערכת הכשרות של אגודת ישראל
קישורים חיצוניים
- מאיר פרוש בחלוקת דולרים אצל הרבי, כ"ב כסלו ה'תנש"א
- שלום בער קרומבי, צריכים לפצח את חומת האטימות, שבועון בית משיח, באתר חב"ד אינפו, כב אייר התשע"ג (02.05.2013)
- הרב פרוש מעניק את 'אות החינוך' לרב ווילשאנסקי
