הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (גדולה)"
(שינויים, ופתיחת ישיבה קטנה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי ר' מנחם מענדל נחשון. הישיבה מונה כיום | + | ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי ר' [[מנחם מענדל נחשון]]. הישיבה מונה כיום כשישים [[תמימים]]. |
| + | ==מענות הרבי להקמת הישיבה== | ||
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק. | על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק. | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית. | עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית. | ||
| − | לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד | + | ==מכון סמיכה== |
| + | לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד "[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. | ||
[[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. | [[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. | ||
| + | ==ישיבה גדולה== | ||
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. | ||
| שורה 16: | שורה 19: | ||
==צוות הישיבה== | ==צוות הישיבה== | ||
| − | *ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון. | + | ===הנהלה רוחנית=== |
| + | *ראש הישיבה: הרב [[מנחם מענדל נחשון]]. | ||
*משגיח ראשי: הרב שלמה חיים עזאגווי | *משגיח ראשי: הרב שלמה חיים עזאגווי | ||
| − | *משגיח: הרב אורן סיבוני. | + | *משגיח: הרב אורן סיבוני. |
| − | * | + | *משגיח: הרב שמואל לבקיבקר. |
| − | *ר"מ שיעור א': הרב | + | *ר"מ שיעור א': הרב יונה נבון. |
| − | *משפיע שיעור א': הרב לוי | + | *משפיע שיעור א': הרב לוי יצחק נחשון. |
*ר"מ בשיעור ב': הרב משה קורנווייץ. | *ר"מ בשיעור ב': הרב משה קורנווייץ. | ||
| − | *משפיע בשיעור ב': | + | *משפיע בשיעור ב': הרב יוסף יצחק סגל. |
| − | *ר"מ בשיעור ג': הרב | + | *ר"מ בשיעור ג': הרב מנחם מענדל נחשון. |
| − | *משפיע בשיעור ג': | + | *משפיע בשיעור ג': הת' לוי יצחק אליאס. |
*משיב: הרב מרדכי גרוסמן. | *משיב: הרב מרדכי גרוסמן. | ||
===הנהלה גשמית=== | ===הנהלה גשמית=== | ||
*מנכ"ל: הר' ליאור מנור. | *מנכ"ל: הר' ליאור מנור. | ||
| − | *הר' אורן סיבוני. | + | *הר' אורן סיבוני. |
| + | |||
| + | ==הכרזה על הקמת ישיבה קטנה== | ||
| + | בשנת [[תשס"ט]] הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת ישיבה קטנה בנצרת עלית, לאור ההצלחה החינוכית של הישיבה הגדולה. | ||
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]] | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארץ הקודש|נ]] | ||
גרסה מ־17:48, 8 במרץ 2009
ישיבת תומכי תמימים בעיר נצרת עילית נפתחה בשנת תשס"ד על ידי ר' מנחם מענדל נחשון. הישיבה מונה כיום כשישים תמימים.
תוכן עניינים
מענות הרבי להקמת הישיבה
על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' דוד נחשון לרבי לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.
לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.
עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את הרבי באמצעות האגרות קודש האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית.
מכון סמיכה
לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "קבוצה" שרוצים ללמוד "סמיכה לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות.
התמימים שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
ישיבה גדולה
תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו תמימים בגילאי 17-20 בוגרי 'ישיבות קטנות'. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
הישיבה משמשת גם כבית חב"ד כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין.
צוות הישיבה
הנהלה רוחנית
- ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון.
- משגיח ראשי: הרב שלמה חיים עזאגווי
- משגיח: הרב אורן סיבוני.
- משגיח: הרב שמואל לבקיבקר.
- ר"מ שיעור א': הרב יונה נבון.
- משפיע שיעור א': הרב לוי יצחק נחשון.
- ר"מ בשיעור ב': הרב משה קורנווייץ.
- משפיע בשיעור ב': הרב יוסף יצחק סגל.
- ר"מ בשיעור ג': הרב מנחם מענדל נחשון.
- משפיע בשיעור ג': הת' לוי יצחק אליאס.
- משיב: הרב מרדכי גרוסמן.
הנהלה גשמית
- מנכ"ל: הר' ליאור מנור.
- הר' אורן סיבוני.
הכרזה על הקמת ישיבה קטנה
בשנת תשס"ט הכריזה הנהלת הישיבה על פתיחת ישיבה קטנה בנצרת עלית, לאור ההצלחה החינוכית של הישיבה הגדולה.
