הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין"
מ (נראה שהעורך אוהב טקסט צבעוני בכחול אדום שחור) |
מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשוב. | |
| − | היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב | + | היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשוב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. |
| − | את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק | + | את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוביץ מלובלין]], רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]]. |
| − | == רבי יצחק אייזיק | + | == רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"ד == |
| − | + | בספרו כתם אופיר על [[מגילת אסתר]] כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של ה[[תפילין]]) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של '''הגאון הקדוש [[אדמו"ר הזקן|מוהר"ז]] בעל ה[[תניא]]''', שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק". | |
| − | ומספר בעל | + | ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים". |
| − | מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר' | + | מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'{{הערה|מפי הרב [[שמואל הלפרין]], הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא}}. |
| − | + | [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר לנינו רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום ב[[קבלה]] ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש '''היכל הברכה''' - במדבר (הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם '''הצמח צדק''' את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו{{הערה|הקדמת פרי חיים על התורה}}. | |
==מספריו== | ==מספריו== | ||
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: | את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: | ||
| − | * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש | + | * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה. |
| − | * '''אוצר החיים''' - פירוש | + | * '''אוצר החיים''' - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה). |
*'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות) | *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות) | ||
| − | * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי | + | * '''זוהר חי''' - פירוש על [[ספר הזוהר]] על פי קבלת האר"י והבעש"ט. |
* '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים. | * '''נתיב מצוותיך''' - הקדמה לספר אוצר החיים. | ||
* '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות. | * '''נוצר חסד''' - פירוש למסכת אבות. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
* '''דרך אמונה''' - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית) | * '''דרך אמונה''' - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית) | ||
| − | כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה | + | כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם: |
* '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה. | * '''עצי עדן''', '''מעשה ארג''', ו'''פני זקן''' - פירוש על המשנה. | ||
* '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]] | * '''עשירית האיפה'''- פירוש ל[[ספרא|תורת כהנים]] | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
* '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. | * '''שלחן הטהור''' - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים. | ||
| − | בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות | + | בסוג בפני עצמו הוא הספר '''מגילת סתרים''' - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב. |
קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו. | קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים] | * [http://www.hebrewbooks.org/20439 עשירית האיפה על תורת כהנים] | ||
* [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים] | * [http://www.hebrewbooks.org/3798 מגלת סתרים] | ||
| − | {{סדרה|הקודם=חסידות | + | {{סדרה|הקודם=חסידות זידיטשוב|רשימה=אדמו"רי [[קומרנא]]|שנה=[[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]|הבא=האדמו"ר רבי [[חיים יעקב ספרין]] מקומרנא}} |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ספרין, יצחק אייזיק}} | {{מיון רגיל:ספרין, יצחק אייזיק}} | ||
גרסה מ־09:03, 6 באפריל 2016
רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה שבט תקס"ו - י' אייר תרל"ד) שימש כאדמו"ר הראשון של חסידות קומרנא בדור השני של שושלת זידיטשוב.
היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשוב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו.
את תורתו קיבל מרבי יעקב יצחק הורוביץ מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי דוד מווייסליץ, רבי אברהם דוד וואהרמן מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי משה צבי גוטרמן מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשוב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות חסידות קומרנא.
רבי יצחק אייזיק וחסידות חב"ד
בספרו כתם אופיר על מגילת אסתר כותב רבי יצחק אייזיק: "מענין הפוטרינוק שנותנין תחתיו (של התפילין) לחיזוק, הוא כשר לכתחלה בלי פקפוק.. וכן ראיתי לבתים של הגאון הקדוש מוהר"ז בעל התניא, שהקדוש הזה היה מדקדק מאד בכל מצוה, שיהיה בלי פקפוק כלל. והם פוטרינוק לחזק".
ומספר בעל עשר קדושות: "סיפר לי איש מופלג ביראת השם חסיד מפורסם, ששאל לרב הקדוש (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן בעל ה'תניא' (כי לפי הנשמע אבדו מן העולם), והשיב לו, כי בעת שכתב ספרו הנזכר לעיל, והגיע למקום הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו הגאון הקדוש מורנו הרב רבינו זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן בספרו. וסיים הרב הקדוש: (תרגום מאידיש) ולפני העולם לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי הבתים".
מסופר שהצמח צדק אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'[1].
אדמו"ר הריי"צ סיפר לנינו רבי חיים יעקב ספרין מקומרנא: זקני, בעל הצמח צדק היה מפורסם בדורו כבקי עצום בקבלה ובכל סתרי תורה. כשיצא הכרך הראשון של החומש היכל הברכה - במדבר (הכרך לחומש במדבר יצא ראשון), קנו החסידים לרבם הצמח צדק את הספר, והניחו על שולחנו. הצמח צדק הבחין בספר, דיפדף בו דף אחרי דף, ולא הניח את הספר מידו עד שעבר על כולו, וכשסיים הפטיר: לא ידעתי שבדור זה יש עוד אחד הבקי כל כך בחכמת הקבלה. וסיים אדמו"ר הריי"צ ואמר: ספר זה, היכל הברכה, לא מש משולחנו של בעל הצמח צדק כל ימיו[2].
מספריו
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת האר"י ותורת הבעש"ט, בהם:
- היכל הברכה- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה.
- אוצר החיים - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה).
- כתם אופיר - פירוש על מגילת אסתר (בחומש היכל הברכה לשמות)
- זוהר חי - פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט.
- נתיב מצוותיך - הקדמה לספר אוצר החיים.
- נוצר חסד - פירוש למסכת אבות.
- אדם ישר - תפלות להנצל ממגפה
- דרך אמונה - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)
כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם:
- עצי עדן, מעשה ארג, ופני זקן - פירוש על המשנה.
- עשירית האיפה- פירוש לתורת כהנים
- פני זקן - פירוש לתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים
- נדבת פי - פירוש למסכת קינים והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא.
- שלחן הטהור - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך, בתוכו פסקי הלכה רדיקליים.
בסוג בפני עצמו הוא הספר מגילת סתרים - ספר שעד לפני כמה עשרות שנים היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות היו"דים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שרשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שרובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.
קיימת סיפורת נרחבת לגביו, חלקה מקורה מפיו, חלקה מפי בני משפחתו, וכן מהסיפורת העממית, דרך תלמידיו ומוקיריו.
קישורים חיצוניים
ספריו באתר היברו בוקס:
- היכל הברכה (ואוצר החיים) - בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים
- זוהר חי - בראשית א, בראשית ב, שמות א, שמות ב, ויקרא במדבר דברים
- אדם ישר
- פני זקן על ירושלמי שקלים
- שולחן הטהור א, ב
- עשירית האיפה על תורת כהנים
- מגלת סתרים
| הקודם: חסידות זידיטשוב |
אדמו"רי קומרנא כ"ה שבט תקס"ו - י' אייר תרל"ד |
הבא: האדמו"ר רבי חיים יעקב ספרין מקומרנא |
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב שמואל הלפרין, הובא בספר שלשלת הקודש קאמארנא
- ↑ הקדמת פרי חיים על התורה
