הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב צמח"
מ (החלפת טקסט – "דוגמא" ב־"דוגמה") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה [[מקובל]] שחי ופעל ב[[דמשק]] וב[[ירושלים]] בדור שלאחר רבי [[חיים ויטאל]]. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור [[כתבי האריז"ל]], וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים. | + | רבי '''יעקב צמח''' (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה [[מקובל]] שחי ופעל ב[[דמשק]] ב[[צפת]] בפורטוגל וב[[ירושלים]] בדור שלאחר רבי [[חיים ויטאל]]. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור [[כתבי האריז"ל]], וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בהמשך עבר ל[[דמשק]], שם למד קבלה מפי רבי [[שמואל ויטאל]]. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר [[עץ חיים]] שנכתב על ידי רבי [[חיים ויטאל]], שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. את לימודו מפי רבי שמואל היה רושם לעצמו בקונטרס לו קרא בשם "רנו ליעקב". כמו כן ערך באותה תקופה את המהדורה הראשונה של חיבורו "נגיד ומצוה" - קיצור הנהגות על פי קבלת [[האריז"ל]] - ועוד חיבורים רבים בקבלה. | בהמשך עבר ל[[דמשק]], שם למד קבלה מפי רבי [[שמואל ויטאל]]. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר [[עץ חיים]] שנכתב על ידי רבי [[חיים ויטאל]], שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. את לימודו מפי רבי שמואל היה רושם לעצמו בקונטרס לו קרא בשם "רנו ליעקב". כמו כן ערך באותה תקופה את המהדורה הראשונה של חיבורו "נגיד ומצוה" - קיצור הנהגות על פי קבלת [[האריז"ל]] - ועוד חיבורים רבים בקבלה. | ||
| − | לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]]. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו [[כתבי האריז"ל]] במהדורה | + | לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב ב[[ירושלים]]. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו [[כתבי האריז"ל]] במהדורה שנייה שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל אחר כתיבת ה"עץ חיים", אך נגנזו על ידו, והתגלו מאוחר יותר על ידי מקובלים שעשו שאלת חלום ומצאו אותם. מתוך כתבים אלו ערך כמה ספרים. |
היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי. | היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===כתבים בעריכתו בדורות הבאים=== | ===כתבים בעריכתו בדורות הבאים=== | ||
| − | עריכות רבי יעקב צמח במהדורה בתרא של רבי חיים ויטאל הגיעו לידי תלמידו, רבי [[מאיר | + | עריכות רבי יעקב צמח במהדורה בתרא של רבי חיים ויטאל הגיעו לידי תלמידו, רבי [[מאיר פופרש]], ועמדו לפניו כאשר סידר את החיבור הגדול והמקיף בכתבי האר"י בשם "'''דרך עץ החיים'''", שנדפס לאחר מכן בשם "'''[[עץ חיים]]'''". את החיבורים בעריכת רבי יעקב צמח שילב רבי מאיר בספר בתור "מ"ת" (מהדורה תניינא) ו"מ"ב" (מהדורה בתרא). ספר זה הפך במהרה לנפוץ והעיקרי בקבלת האר"י, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים ב[[תורת החסידות|חסידות]] מבוססים עליו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=294&hilite= שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ].}}. |
כמו כן, נדפסו חלקים מעריכותיו כפי שהן כעבור תקופה ארוכה: | כמו כן, נדפסו חלקים מעריכותיו כפי שהן כעבור תקופה ארוכה: | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
* ספר '''[[מבוא שערים]]''' נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו. | * ספר '''[[מבוא שערים]]''' נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו. | ||
* הספרים '''עולת תמיד''' ו'''קהילת יעקב''' שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, ב[[ירושלים]] (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה). | * הספרים '''עולת תמיד''' ו'''קהילת יעקב''' שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, ב[[ירושלים]] (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה). | ||
| + | |||
| + | ==איזכוריו בתורת רבותינו נשיאנו== | ||
| + | [[הרבי]] הזכיר את רבי יעקב צמח כדוגמה למעלה הגדולה שאליה יכול יהודי להגיע בעבודתו - שהרי למרות מוצאו ממשפחת אנוסים ללא רקע תורני, הצליח ללמוד את תורת הקבלה - שאותה לא למדו עם כל אחד, רק עם יחידי סגולה - ועד שהגהותיו הם מקור חשוב בקבלה ומובאות בחסידות{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&st=&pgnum=515&hilite= שיחת ליל ב' דר"ה תשכ"ט]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=&pgnum=494&hilite= מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט תשל"ח].}}. | ||
| + | |||
| + | בזוהר מבואר ששני נקבי ה[[חוטם]] מכוונים כנגד חיין וחיין דחיין{{הערה|אדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.}}, [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[הרבי]] שללו במהלך אמירת [[מאמר]] חסידות את פירוש בעל הקול ברמה על מאמר זוהר זה וביארו כי הנקב הימני ממשיך את בחינת חיין, ואילו הנקב השמאלי ממשיך את בחינת חיין דחיין{{הערה|המשך תער"ב עמ' תמח. מאמר ד"ה והיה ביום ההוא גו' והחרים, אחרון של פסח תשכ"ב, | ||
| + | נדפס [https://drive.google.com/file/d/1Z3qoI37N2roLNGOAF5wcX5gdW7hhucaL/view בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט]. [https://drive.google.com/file/d/1uU6vF8r_voVRR9lbKgFJs5y-s90VHZAN/view ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323].}}. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| − | {{ | + | ==ספריו== |
| + | ===חיבוריו שנדפסו=== | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/14835 נגיד ומצוה]''', קיצור כוונות האר"י | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/21461 קול ברמה]''', פירוש דברי האר"י ורח"ו על ה[[אידרא]] | ||
| + | * '''[[זוהר הרקיע]]''', פירוש על [[ספר הזוהר]] | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/45154 צמח צדיק]''', דרושים קבליים שונים, ובהם דרושי אליהו ואלישע | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/39250 הגהות על עולת תמיד]''' | ||
| + | * '''הערות על מבוא שערים''' | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/22423 תפארת אדם]''' | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53829&st=&pgnum=7 ערכי הכינויים]''' | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/26850 אדם ישר]''' | ||
| + | * זר זהב | ||
| + | * '''[http://www.hebrewbooks.org/9555 הערות על שולחן ערוך האריז"ל]''' | ||
| + | * הגהותיהם של רבי [[יעקב קאשטרו]] ורבי יעקב צמח על ה[[שולחן ערוך]], '''[[ספונות]]''' ב (תשי"ח) עמ' ק | ||
| + | * '''רנו ליעקב''' (יצא לאור לראשונה בשנת תש"פ בהוצאת אהבת שלום) | ||
| + | * '''קהלת יעקב -''' [https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?150202& יצא לאור] על ידי [[מכון אהבת שלום]] | ||
| + | |||
| + | הספר "'''לחם מן השמים'''"{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/3733 לחם שמים].}} מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים{{הערה|1=ראו גרשום שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח, קריית ספר, כו, תש"י, עמ' 188; יוסף אביב"י, שם, נח, תשמ"ג, עמ' 191-190}} שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים. | ||
| + | |||
| + | ===חיבוריו שנשארו בכתב יד=== | ||
| + | חיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]] ובספריית [[מוסד הרב קוק]]. | ||
| + | * '''ברכות בחשבון''' | ||
| + | * '''עדות ביעקב''' | ||
| + | * '''זבחי השלמים''' | ||
| + | * '''קיצור ספר הדרושים''' | ||
| + | * '''פורשי כנפיים''', היה בבעלותו של רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] האדמו"ר מגור. | ||
| + | * '''[[משיבת נפש]]''', סוד ה[[גלגול נשמה|גלגולים]] | ||
| + | * '''אוצרות חיים''' | ||
| − | + | במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב. | |
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *'''הקדמת רבי יעקב צמח | + | *'''הקדמת רבי יעקב צמח לספר "קול ברמה"''', נדפסה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22423&st=&pgnum=231 הוספות ל"תפארת אדם"], בני ברק, תשמ"ב |
{{מקובלים}} | {{מקובלים}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:45, 9 במאי 2024
רבי יעקב צמח (ה'שד"מ?-ה'תכ"ז) היה מקובל שחי ופעל בדמשק בצפת בפורטוגל ובירושלים בדור שלאחר רבי חיים ויטאל. נטל חלק מרכזי בעריכת וסידור כתבי האריז"ל, וחיבר בעצמו ספרי קבלה רבים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
רבי יעקב צמח נולד למשפחת אנוסים בפורטוגל. על שנת הולדתו חלוקות הדעות - ה'ש"ל או ה'שד"מ. גדל ללא ידיעה על קיום התורה והמצוות, ולמד רפואה. בגיל מבוגר עבר לסלוניקי והחל לחיות חיי תורה ומצוות.
בשנת ה'שע"ט עלה לארץ ישראל, התיישב בצפת, והשקיע את כל מרצו בלימוד תורת הנגלה. לאחר שש שנים החל לעסוק בלימוד תורת הקבלה, ומכר את כל אשר לו כדי לקנות ספרי קבלה.
בהמשך עבר לדמשק, שם למד קבלה מפי רבי שמואל ויטאל. בהזדמנות זו זכה להחשף לספר עץ חיים שנכתב על ידי רבי חיים ויטאל, שהיה שמור ברשותו של בנו רבי שמואל, ורק יחידי סגולה זכו לראותו. את לימודו מפי רבי שמואל היה רושם לעצמו בקונטרס לו קרא בשם "רנו ליעקב". כמו כן ערך באותה תקופה את המהדורה הראשונה של חיבורו "נגיד ומצוה" - קיצור הנהגות על פי קבלת האריז"ל - ועוד חיבורים רבים בקבלה.
לאחר מכן שב רבי יעקב צמח לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בארץ ישראל זכה והגיעו לידו כתבי האריז"ל במהדורה שנייה שנכתבו על ידי רבי חיים ויטאל אחר כתיבת ה"עץ חיים", אך נגנזו על ידו, והתגלו מאוחר יותר על ידי מקובלים שעשו שאלת חלום ומצאו אותם. מתוך כתבים אלו ערך כמה ספרים.
היה מגדולי חכמי ירושלים, והצטרף לחבריו חכמי ירושלים במלחמתם במשיח השקר שבתי צבי.
הסתלק בשנת ה'תכ"ז.
עריכת כתבי האריז"ל על ידו[עריכה]
לאחר שערך רבי חיים ויטאל את כל תורת רבו האריז"ל בספרו הגדול עץ חיים, שב וערך בקיצור ובבהירות את עיקרי תורת רבו לפי סדר ההשתלשלות, ואף הוסיף וחידש מחכמתו. רבי חיים לא רצה לפרסם את חיבורו זה וגנז אותו בבית קברות, אך לאחר פטירתו עשו תלמידיו שאלת חלום והוציאו את הכתבים מגניזתם, כאשר "מרוב הזמן ולחלוחית העפר נמחקו קצת אותיות וקצת תיבות וקצת שיטות בסופי הדפין ובראשיתם, בקצתם נמחו הניירים, ולהשלימם היה בטורח"[1].
רבי יעקב צמח התלהב מחיבורים אלו, שבהם מצא דברים שלא נכתבו בספר עץ חיים שראה אצל רבי שמואל ויטאל. הוא החל לסדרם ולערכם לחמישה ספרים[2]: "קהילת יעקב" - דפים מלוקטים מדרושים שונים; "עולת תמיד" - ביאור עניני התפילה; "אדם ישר" - ביאור עניני עיגולים ויושר; "אוצרות חיים" - ספר מסודר (שנשאר כפי שסידרו רבי חיים ויטאל) על כל סדר ההשתלשלות; ו"זוהר הרקיע" - על מאמרי הזוהר.
לאחר מכן ערך שוב רבי יעקב את הספרים בסדר שונה, כאשר את שלושת הספרים "קהילת יעקב", "אדם ישר" ו"אוצרות חיים" איחד לספר אחד על סדר האצילות וקראו בשם "עדות ביעקב"[3].
כמו כן, לקח רבי יעקב חלק בעריכת וסידור כתבים שהתגלו בגניזה נוספת על ידי רבי משה ויטאל, ונערכו בספר "מבוא שערים". לספר זה היו שתי עריכות: אחת על ידי רבי נתן שפירא הירושלמי, שנדפסה לאחר מכן בקוריץ בשנת תקמ"ג; והשניה על ידי רבי יעקב צמח, שהוסיף בה את הגהותיו, שנדפסה לאחר מכן בסלוניקי בשנת תקס"ו.
כתבים בעריכתו בדורות הבאים[עריכה]
עריכות רבי יעקב צמח במהדורה בתרא של רבי חיים ויטאל הגיעו לידי תלמידו, רבי מאיר פופרש, ועמדו לפניו כאשר סידר את החיבור הגדול והמקיף בכתבי האר"י בשם "דרך עץ החיים", שנדפס לאחר מכן בשם "עץ חיים". את החיבורים בעריכת רבי יעקב צמח שילב רבי מאיר בספר בתור "מ"ת" (מהדורה תניינא) ו"מ"ב" (מהדורה בתרא). ספר זה הפך במהרה לנפוץ והעיקרי בקבלת האר"י, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים עליו[4].
כמו כן, נדפסו חלקים מעריכותיו כפי שהן כעבור תקופה ארוכה:
- ספר אדם ישר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ה בקראקא בשם זה (חלק מעריכה קודמת שלו, נכנס לתוך הספר ארבע מאות שקל כסף שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג). ספר אוצרות חיים נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג בשם זה.
- ספר מבוא שערים נדפס לראשונה (בקוריץ בשנת תקמ"ג בעריכת רבי נתן שפירא, ובעריכת רבי יעקב צמח) בסלוניקי בשנת תקס"ו.
- הספרים עולת תמיד וקהילת יעקב שערך רבי יעקב צמח נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, בירושלים (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).
איזכוריו בתורת רבותינו נשיאנו[עריכה]
הרבי הזכיר את רבי יעקב צמח כדוגמה למעלה הגדולה שאליה יכול יהודי להגיע בעבודתו - שהרי למרות מוצאו ממשפחת אנוסים ללא רקע תורני, הצליח ללמוד את תורת הקבלה - שאותה לא למדו עם כל אחד, רק עם יחידי סגולה - ועד שהגהותיו הם מקור חשוב בקבלה ומובאות בחסידות[5].
בזוהר מבואר ששני נקבי החוטם מכוונים כנגד חיין וחיין דחיין[6], אדמו"ר הרש"ב והרבי שללו במהלך אמירת מאמר חסידות את פירוש בעל הקול ברמה על מאמר זוהר זה וביארו כי הנקב הימני ממשיך את בחינת חיין, ואילו הנקב השמאלי ממשיך את בחינת חיין דחיין[7].
חיבוריו[עריכה]
ספריו[עריכה]
חיבוריו שנדפסו[עריכה]
- נגיד ומצוה, קיצור כוונות האר"י
- קול ברמה, פירוש דברי האר"י ורח"ו על האידרא
- זוהר הרקיע, פירוש על ספר הזוהר
- צמח צדיק, דרושים קבליים שונים, ובהם דרושי אליהו ואלישע
- הגהות על עולת תמיד
- הערות על מבוא שערים
- תפארת אדם
- ערכי הכינויים
- אדם ישר
- זר זהב
- הערות על שולחן ערוך האריז"ל
- הגהותיהם של רבי יעקב קאשטרו ורבי יעקב צמח על השולחן ערוך, ספונות ב (תשי"ח) עמ' ק
- רנו ליעקב (יצא לאור לראשונה בשנת תש"פ בהוצאת אהבת שלום)
- קהלת יעקב - יצא לאור על ידי מכון אהבת שלום
הספר "לחם מן השמים"[8] מיוחס אף הוא לרבי יעקב, אך יש הטוענים[9] שחיבור זה הוא עיבוד של רבי נתן שפירא לספרו של רבי יעקב "נגיד ומצוה", ומכאן הקרבה בין שני הספרים.
חיבוריו שנשארו בכתב יד[עריכה]
חיבורים רבים של רבי יעקב עודם בכתב יד, ונמצאים ברובם בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ובספריית מוסד הרב קוק.
- ברכות בחשבון
- עדות ביעקב
- זבחי השלמים
- קיצור ספר הדרושים
- פורשי כנפיים, היה בבעלותו של רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר מגור.
- משיבת נפש, סוד הגלגולים
- אוצרות חיים
במוזיאון וולפסון בהיכל שלמה מצויים ספרי רבי חיים ויטאל עם הגהות בכתב ידו של רבי יעקב.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הקדמת רבי יעקב צמח לספר "קול ברמה", נדפסה בהוספות ל"תפארת אדם", בני ברק, תשמ"ב
| מקובלים | ||
|---|---|---|
| מקובלים הראשונים | הראב"ד השלישי • ר' יצחק סגי נהור • ר' עזרא ועזריאל בני שלמה • רמב"ן • רבי פרץ הכהן • ר' מנחם רקנאטי • ר' יעקב בן ששת • ר' יהודה בר יקר • ר' אשר בן דוד • ר' משה בן שמעון מבורגוס • ר' יוסף ג'יקטיליה • ר' יצחק דמן עכו • ר' משה די לאון • ר' שם טוב אבן גאון • ר' מאיר אבן גבאי • ר' שלמה מולכו | |
| מקובלי צפת | ר' שלמה אלקבץ • ר' משה קורדובירו • ר' יוסף קארו • האר"י • ר' אליהו די וידאש • ר' יוסף חגיז • ר' אלישע נאלדוא • ר' משה באסולה • ר' יונתן סאגיס • ר' אלישע גאליקו • ר' אלעזר אזכרי • הרדב"ז • ר' שמואל אוזידא | |
| מקובלים בשיטת האריז"ל | ר' חיים ויטאל • ר' יוסף אבן טבול • ר' ישראל סרוג (סרוק) • ר' אברהם אזולאי • ר' שמואל ויטאל • ר' יעקב צמח • ר' מאיר פאפירש • ר' עמנואל חי ריקי • ר' משה זכות • ר' אברהם רוויגו • ר' יוסף אירגס • ר' מנחם עזריה מפאנו • ר' יעקב קאפיל ליפשיץ • ר' משה חיים לוצאטו • ר' שלום מזרחי שרעבי • ר' שלום בוזגלו | |
הערות שוליים
- ↑ הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים. ראה גם שם הגדולים מערכת גדולים ערך ר"ח ויטאל. ובשיחת א' כסלו תשד"מ - בעת ביקור הרבנים הראשיים הזכיר זאת הרבי באמרו: "בדורות הקודמים היו צריכים לפתוח קבר כדי להוציא משם כתבי יד בעניני פנימיות התורה, אבל כיום, ישנם ריבוי ספרים הנדפסים, והם בהישג ידו של כל אחד ואחד".
- ↑ על עריכה זו ראה הקדמת רבי יעקב צמח לאוצרות חיים, והקדמת רבי מאיר פאפירש לדרך עץ החיים.
- ↑ לפירוט מדוייק על סדר עריכות אלו ראה: יוסף אביב"י, כתבי ר' חיים ויטאל שנמצאו בירושלים ועריכתם בידי ר' יעקב צמח, המעין י"ח, ע' 61. הנ"ל, בנין אריאל (ירושלים, תשמ"ז) ע' מו ואילך; ע' נו ואילך.
- ↑ שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ.
- ↑ שיחת ליל ב' דר"ה תשכ"ט. מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט תשל"ח.
- ↑ אדרא רבא, ח"ג עמ' ק"ל.
- ↑ המשך תער"ב עמ' תמח. מאמר ד"ה והיה ביום ההוא גו' והחרים, אחרון של פסח תשכ"ב, נדפס בספר המאמרים פסח חלק ב' עמ' קכט. ובעריכה מחודשת בתורת מנחם התוועדויות עמ' 323.
- ↑ לחם שמים.
- ↑ ראו גרשום שלום, לתולדות המקובל ר' יעקב צמח, קריית ספר, כו, תש"י, עמ' 188; יוסף אביב"י, שם, נח, תשמ"ג, עמ' 191-190
