הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב אבינו"
(Cat-a-lot: העביר מקטגוריה:חומש בראשית לקטגוריה:האבות) |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | יעקב אבינו הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]]. | + | '''יעקב אבינו''' הוא השלישי ב[[אבות]], בנו של [[יצחק אבינו]]. |
| − | מאחר | + | מאחר ש[[נשמה|נשמות]] ה[[אבות]] נמשכות מה[[מדות העליונות]] ב[[עולם האצילות]] ו[[דבקות]] בהן, לכן התכונות שבנשמותיהם תואמות את המידות מהן נמשכו. |
נשמת יעקב נמשכת מ[[ספירת התפארת]], אשר ענינה - [[מידת הרחמים]], שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד. | נשמת יעקב נמשכת מ[[ספירת התפארת]], אשר ענינה - [[מידת הרחמים]], שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד. | ||
| − | ולכן אמר: | + | ולכן אמר: {{ציטוטון|אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי [[אברהם|אַבְרָהָם]] וּפַחַד [[יצחק|יִצְחָק]] הָיָה לִי}}, [[התכללות]] [[חסד]] ו[[גבורה]] כאחד, שזהו עניין [[מידת הרחמים]] הנקראת בשם [[תפארת]], שענינה - ה[[יופי]] הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים. |
| − | + | לכן עבודתו של יעקב משולבת - שעל-אף הרגשת ה[[ביטול]], הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ו[[לית [[מחשבה]] תפיסא ביה כלל]], הנה הוא חוזר ומתעורר ב[[אהבה]] וגעגועים אל ה' ומעורר [[רחמים]] רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת ה[[רחמים]] על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק. | |
| − | + | ולזאת הצטיין גם במידת ה[[רחמים]] על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'. | |
| + | == שפלות וביטול == | ||
| − | + | מדתו של יעקב אבינו היא שפלות וביטול כלפי [[הקדוש ברוך הוא]]. | |
| − | [[קטגוריה: | + | במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו [[הקב"ה]] חסדים, אינו מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו. |
| + | |||
| + | כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר: קטנתי מכל החסדים. | ||
| + | |||
| + | היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - פרק ב']]}} | ||
| + | {{סגל}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:האבות]] | ||
גרסה מ־06:11, 11 בנובמבר 2016
יעקב אבינו הוא השלישי באבות, בנו של יצחק אבינו.
מאחר שנשמות האבות נמשכות מהמדות העליונות בעולם האצילות ודבקות בהן, לכן התכונות שבנשמותיהם תואמות את המידות מהן נמשכו.
נשמת יעקב נמשכת מספירת התפארת, אשר ענינה - מידת הרחמים, שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד.
ולכן אמר: "אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי", התכללות חסד וגבורה כאחד, שזהו עניין מידת הרחמים הנקראת בשם תפארת, שענינה - היופי הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים.
לכן עבודתו של יעקב משולבת - שעל-אף הרגשת הביטול, הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ו[[לית מחשבה תפיסא ביה כלל]], הנה הוא חוזר ומתעורר באהבה וגעגועים אל ה' ומעורר רחמים רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת הרחמים על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק.
ולזאת הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'.
שפלות וביטול
מדתו של יעקב אבינו היא שפלות וביטול כלפי הקדוש ברוך הוא.
במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו הקב"ה חסדים, אינו מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו.
כך היה גם כאשר ניצל מלבן הארמי ומאליפז, אמר: קטנתי מכל החסדים.
היפוכו הגמור של יעקב היא מידת ישמעאל[1]
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
