הבדלים בין גרסאות בדף "יחזקאל שפרינגר"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←בארץ ישראל: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (38 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | הרב '''יחזקאל ישכר (חצק'ל) שפרינגר''' ([[תרפ"ה]] - [[י"ג טבת]] [[תשע"ט]]) היה מראשוני וזקני תושבי [[כפר חב"ד]], מייסד יקב "יין שפרינגר" ומשפיע ב[[בית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד]]. | |
| − | הרב '''יחזקאל ישכר (חצק'ל) שפרינגר''' ([[תרפ"ה]]-[[י"ג טבת]] [[תשע"ט]]) היה | + | [[קובץ:30-12-2018-02-04-31-11474.jpg|ממוזער]] |
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | נולד לרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז [[לבוב]] ב[[גרמניה]]. | ||
| − | + | כשהיה בן 13 פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], ותוך זמן קצר הגיעו הגרמנים ל[[עיירה]] ניסקו. הגרמנים דרשו מה[[יהודים]] את כל ה[[זהב]] שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי. | |
| − | + | ||
| + | ב[[שמחת תורה]] נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח [[רוסיה]], ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים [[נהר]]. | ||
| + | |||
| + | משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור ל[[פולין]] בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לנסוע לאמריקה הרוסים החליטו שיש פה בגידה , וב[[ליל שבת]] נשלחו כולם לגלות ב[[סיביר]]. כשהגיעו לסיביר שוכנו ב[[מחנה עבודה]], שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב. | ||
| + | |||
| + | לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי ה[[עיירה]]. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' יחזקאל. | ||
| + | |||
| + | בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת [[פולין]] לממשלת [[רוסיה]] להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]]. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר. | ||
| + | |||
| + | כשהגיעו חזרה ל[[פולין]] נכנס ללמוד ב[[ישיבה]] ליטאית יחד עם אחיו יצחק. באותה תקופה פגש שם [[תמימים]] [[חסידי חב"ד|חב"דניקים]], והושפע מהם רבות. | ||
| + | |||
| + | כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה ל[[אנגליה]], החליטה המשפחה להתפצל ויחזקאל יחד עם אחיו יצחק נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון. בפראג נכנסו ל[[בית החיים]] בו קבור [[המהר"ל מפראג]], ויחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'. | ||
| + | |||
| + | בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו ב[[ראש השנה]] [[תש"ז]]. ב[[עשרת ימי תשובה]] הגיעו ל[[מחנה הפליטים פאקינג]], שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר ש[[יציאת רוסיה תש"ו|ברחו מרוסיה]] עם דרכונים מזויפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פאקינג|תומכי תמימים]] שנפתחה במקום. | ||
| + | |||
| + | כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר [[פריז]], שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב. | ||
| + | |||
| + | ==בארץ ישראל== | ||
| + | ב[[צרפת]] שהתה המשפחה זמן קצר, ובשנת תש"ט לאחר שבקשו את ברכת הרבי הריי"צ הפליגו באוניה לכיוון [[ארץ הקודש]], והיו מהמתיישבים הראשונים ב[[כפר חב"ד]]. ויחזקאל נכנס ללמוד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב]]. | ||
| + | |||
| + | לאחר חתונתו עם איטה בת הרב [[חיים משה שייקביץ]] החל לעסוק בחקלאות ולמחייתו גידל תרנגולי הודו, עד סוף שנות הממ"ים. | ||
| + | |||
| + | בשנת תשי"ז נסע לחודש תשרי בפעם הראשונה לרבי. | ||
| + | |||
| + | בשנת תשל"א, חיפש לפתוח עסק שלא ייפגע באף אחד מתושבי הכפר, "ללא הסגת גבול". הוא ורעייתו פנו לרב אשכנזי עם הצעות שונות, "אבל הוא אמר 'העסק הזה יפגע בפלוני' ו'העסק הזה יפגע באלמוני'. תקופה קצרה לאחר מכן פנה הרב אשכנזי לר' יחזקאל והציע לו – בעקבות בעיות בכשרות היין שצצו באותם ימים – להתחיל ולייצר את המשקה האלכוהולי באופן מסחרי. הטא הקים יקב ביתי 'יינות שפרינגר' שהפך למותג של יין חב"די מיוחד. | ||
| − | + | במשך השנים התמנה למשפיע בבית כנסת המרכזי והיה מתוועד ודורש שם בכל שבת. | |
נודע כאדם ישר, בעל חסד וירא שמים. כל ימיו נהנה מיגיע כפיו. | נודע כאדם ישר, בעל חסד וירא שמים. כל ימיו נהנה מיגיע כפיו. | ||
| − | נפטר ביום שישי, [[י"ג טבת]] [[תשע"ט]], ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | + | נפטר ביום שישי, [[י"ג טבת]] [[תשע"ט]], ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד ב[[הר הזיתים]]. |
| + | |||
| + | רעייתו הראשונה,איטה העניא - נפטרה ז תשרי תשנ"א. | ||
| + | |||
| + | רעייתו השניה, אסתר (שפאלטר) - נפטרה כ"ד אדר תשע"ז. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''אחיו:''' | '''אחיו:''' | ||
| − | *הרב [[איצ'ה שפרינגר]] | + | *הרב [[איצ'ה שפרינגר]], שימש כ[[משגיח]] ו[[משפיע]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. |
*הרב [[יעקב שפרינגר]], [[כפר חב"ד]]. | *הרב [[יעקב שפרינגר]], [[כפר חב"ד]]. | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
*הרב יוסף יצחק, כפר חב"ד | *הרב יוסף יצחק, כפר חב"ד | ||
| + | * גב' פייגל ג'ייקובסון, קראון-הייטס | ||
| + | *גב' חיה שטאק | ||
| + | '''נכדו:''' | ||
| + | *[[חיים הלל שפרינגר]], משגיח בישיבת חח"ל צפת | ||
| + | *ישראל שפרינגר, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח ברמת גן | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=70462 היקב של שפרינגר נחשף] , אתר {{שטורעם}} {{קישור שבור|כ"ה אייר תשפ"ג}} | ||
| + | * [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=115253 תמונות מימי חייו] | ||
| − | {{מיון רגיל:שפרינגר, | + | {{מיון רגיל:שפרינגר, יחזקאל}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים | + | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] |
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] |
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת שייקביץ]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:59, 25 בדצמבר 2023
הרב יחזקאל ישכר (חצק'ל) שפרינגר (תרפ"ה - י"ג טבת תשע"ט) היה מראשוני וזקני תושבי כפר חב"ד, מייסד יקב "יין שפרינגר" ומשפיע בבית הכנסת 'המרכזי' כפר חב"ד.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
נולד לרב חיים שפרינגר בעיר ניסקו שבמחוז לבוב בגרמניה.
כשהיה בן 13 פרצה מלחמת העולם השנייה, ותוך זמן קצר הגיעו הגרמנים לעיירה ניסקו. הגרמנים דרשו מהיהודים את כל הזהב שברשותם, ולאחר שמילאו את מבוקשם דרשו מכולם לעזוב את השטח שבשליטתם ולעבור לצד הרוסי.
בשמחת תורה נאלצו הרוסים לסגת עמוק יותר לתוך שטח רוסיה, ובשל קדושת החג החליט אב המשפחה, ר' חיים, שהם ישארו עד למוצאי החג למרות הסכנה שבדבר. במוצאי החג ברחו לתוך שטחה של רוסיה, כשבדרכם הם חוצים נהר.
משפחת שפרינגר השתכנה בכפר אוז'רנה, וכפליטי מלחמה היה עליהם להירשם אצל השלטונות הרוסיים. במהלך הרישום נשאלו האם ברצונם לחזור לפולין בסיום המלחמה או להישאר ברוסיה. לאחר שהצהירו כי ברצונם לנסוע לאמריקה הרוסים החליטו שיש פה בגידה , ובליל שבת נשלחו כולם לגלות בסיביר. כשהגיעו לסיביר שוכנו במחנה עבודה, שם חויבו הגברים לעבוד בעבודת פרך במכרה זהב.
לבסוף התברר כי הגלות הצילה את חייהם, שכן זמן קצר לאחר עזיבתם את הכפר כבשו הגרמנים גם אותו והוציאו להורג את כל יהודי העיירה. בין ההרוגים היה דודו, אחי אמו של ר' יחזקאל.
בסיום המלחמה במסגרת ההסכם בין ממשלת פולין לממשלת רוסיה להשבת פליטי מלחמה, שוחררה המשפחה מהמחנה, אך בשל מגיפות שהשתוללו באותה עת בין הפליטים, החליטו לעצור בדרכם עד להחלשת המחלות. למרות היותם היהודים היחידים באזור שמרו על קיום תורה ומצוות. כעבור תקופה במקום חלה האב ונפטר.
כשהגיעו חזרה לפולין נכנס ללמוד בישיבה ליטאית יחד עם אחיו יצחק. באותה תקופה פגש שם תמימים חב"דניקים, והושפע מהם רבות.
כשנוצרה האפשרות לתלמידי ישיבות לקבל אשרות כניסה לאנגליה, החליטה המשפחה להתפצל ויחזקאל יחד עם אחיו יצחק נדדו לפראג מתוך מטרה להמשיך ללונדון. בפראג נכנסו לבית החיים בו קבור המהר"ל מפראג, ויחזקאל הכניס פתק בו כתב שתי מילים בלבד: 'שנהיה חסידים'.
בדרכם לאנגליה הבריחו את הגבול לגרמניה, לשם הגיעו בראש השנה תש"ז. בעשרת ימי תשובה הגיעו למחנה הפליטים פאקינג, שם פגשו בקהילה החב"דית שנוצרה במקום, לאחר שברחו מרוסיה עם דרכונים מזויפים של אזרחי פולין. כעבור מספר ימים במחנה נכנסו ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום.
כעבור תקופת לימודים בישיבה בפאקינג המשיכו יחזקאל ור' איצ'ה לעבר פריז, שם התאחדו עם בני משפחתם, האם והאח הגדול יעקב.
בארץ ישראל[עריכה]
בצרפת שהתה המשפחה זמן קצר, ובשנת תש"ט לאחר שבקשו את ברכת הרבי הריי"צ הפליגו באוניה לכיוון ארץ הקודש, והיו מהמתיישבים הראשונים בכפר חב"ד. ויחזקאל נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב.
לאחר חתונתו עם איטה בת הרב חיים משה שייקביץ החל לעסוק בחקלאות ולמחייתו גידל תרנגולי הודו, עד סוף שנות הממ"ים.
בשנת תשי"ז נסע לחודש תשרי בפעם הראשונה לרבי.
בשנת תשל"א, חיפש לפתוח עסק שלא ייפגע באף אחד מתושבי הכפר, "ללא הסגת גבול". הוא ורעייתו פנו לרב אשכנזי עם הצעות שונות, "אבל הוא אמר 'העסק הזה יפגע בפלוני' ו'העסק הזה יפגע באלמוני'. תקופה קצרה לאחר מכן פנה הרב אשכנזי לר' יחזקאל והציע לו – בעקבות בעיות בכשרות היין שצצו באותם ימים – להתחיל ולייצר את המשקה האלכוהולי באופן מסחרי. הטא הקים יקב ביתי 'יינות שפרינגר' שהפך למותג של יין חב"די מיוחד.
במשך השנים התמנה למשפיע בבית כנסת המרכזי והיה מתוועד ודורש שם בכל שבת.
נודע כאדם ישר, בעל חסד וירא שמים. כל ימיו נהנה מיגיע כפיו.
נפטר ביום שישי, י"ג טבת תשע"ט, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים.
רעייתו הראשונה,איטה העניא - נפטרה ז תשרי תשנ"א.
רעייתו השניה, אסתר (שפאלטר) - נפטרה כ"ד אדר תשע"ז.
משפחתו[עריכה]
אחיו:
- הרב איצ'ה שפרינגר, שימש כמשגיח ומשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.
- הרב יעקב שפרינגר, כפר חב"ד.
בניו:
- הרב יוסף יצחק, כפר חב"ד
- גב' פייגל ג'ייקובסון, קראון-הייטס
- גב' חיה שטאק
נכדו:
- חיים הלל שפרינגר, משגיח בישיבת חח"ל צפת
- ישראל שפרינגר, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח ברמת גן
קישורים חיצוניים[עריכה]
- היקב של שפרינגר נחשף , אתר
(הקישור אינו פעיל, כ"ה אייר תשפ"ג) - תמונות מימי חייו
