הבדלים בין גרסאות בדף "יחוד (קבלה)"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ (←היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה: ויקיזציה) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בהתאחדות והשפעה של [[משפיע ומקבל|משפיע]] ו[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]], ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד. | בהתאחדות והשפעה של [[משפיע ומקבל|משפיע]] ו[[משפיע ומקבל#מקבל|מקבל]], ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד. | ||
| − | הדרגה הנמוכה ביותר היא [[יחוד אחור באחור]], מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל, והדרגה הגבוהה ביותר היא [[יחוד פנים בפנים]], שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל. | + | הדרגה הנמוכה ביותר היא [[יחוד אחור באחור]], מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל{{הערה|באתי לגני תש"י, אותיות ו-ח, ומבואר בבאתי לגני תשל"ז.}}, והדרגה הגבוהה ביותר היא [[יחוד פנים בפנים]], שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל. |
ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד. | ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | ||
| + | ==היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה== | ||
| + | על ידי לימוד והבנה של דברי תורה נפעל יחוד וחיבור בין הלומד לבין הקב"ה{{הערה|[[ליקוטי אמרים פרק ה']].}}, היחוד נפעל רק בלימוד הכולל הבנה ולא בשינון ללא הבנה{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1I_26B3sUMCv-6RiYfXokBljSukn8MW6U/view ליקוטי שיחות חלק טז ע' 436 שיחה לפרשת פקודי הערה 23].}}. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]] | ||
| + | *[[יחוד מ"ה וב"ן]] | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה מ־01:37, 10 באפריל 2024
המונח "יחוד" מפנה לכאן. לערך העוסק באיסור התייחדות בין איש ואישה, ראו איסור יחוד.
יחוד הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני פרצופים עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם הנקרא חיה.
תוכן עניינים
יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים
| ערך מורחב – ה' הוא האלוקים |
יחוד של שם הוי"ה ושם אלהי"ם ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם הוי"ה יורד למטה לשם אלהי"ם ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז האל"ף של שם אדנ"י קודמת ליו"ד של שם הוי"ה, ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם אלהי"ם עולה למעלה ונכלל בשם הוי"ה ואז היו"ד קודם לאל"ף. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת יש, אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת אין.
דרגות ביחוד
שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת יחודא עילאה ויחודא תתאה. שיחודא עילאה הוא ייחוד של אבא ואמא, ויחודא תתאה הוא יחוד של זעיר ונוקבא.
יחוד משפיע ומקבל
|
| ערך מורחב – יחוד פנים בפנים, יחוד פנים באחור, יחוד אחור בפנים, יחוד אחור באחור |
בהתאחדות והשפעה של משפיע ומקבל, ישנן ארבע דרגות באופן פעולת היחוד.
הדרגה הנמוכה ביותר היא יחוד אחור באחור, מחיצוניותי של המשפיע לחיצוניותו של המקבל[1], והדרגה הגבוהה ביותר היא יחוד פנים בפנים, שההשפעה באה מפנימיותו של המשפיע וחודרת בפנימיות המקבל.
ה'פנים' מסמלות את הרצון והתענוג הפנימי בקשר ובהשפעה, ואילו צד ה'אחור' מסמל את המעורבות בקשר ובהשפעה כמעשה חיצוני בלבד.
היחוד החיצוני הינו הכנה והקדמה ליחוד הפנימי, שיכול להיעשות בשלימות דווקא על ידו.
המשכת נבראים חדשים על ידי יחוד
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות בי"ע, מבואר שנשמות ישראל נמשכות על ידי ייחוד בבחינת זיווג גופני, ומלאכים נמשכים על ידי בחינת זיווג נשיקין.
היחוד הנפעל על ידי לימוד התורה
על ידי לימוד והבנה של דברי תורה נפעל יחוד וחיבור בין הלומד לבין הקב"ה[2], היחוד נפעל רק בלימוד הכולל הבנה ולא בשינון ללא הבנה[3].
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ באתי לגני תש"י, אותיות ו-ח, ומבואר בבאתי לגני תשל"ז.
- ↑ ליקוטי אמרים פרק ה'.
- ↑ ליקוטי שיחות חלק טז ע' 436 שיחה לפרשת פקודי הערה 23.
