יוסף ישראל בלוי
הרב יוסף ישראל בלוי[1] (תש"ב – תשע"ח) היה איש ציבור ועסקן.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בה' אייר תש"ב להוריו ר' ברוך יהודה[2] וזוגתו מרת רחל טעמרל בלוי.
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס, במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770. מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי[3] , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף והשתתף באסיפות רבות יחד עם עסקני חב"ד באה"ק. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית[4], וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
בתקופה האחרונה לחייו סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.
עסקנותו הציבורית
[דרוש מקור]הרבי התבטא עליו באוזני הרב רב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס" [5]. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי[דרוש מקור]: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" [6].
ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי. במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). הוא אף עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב משה יהודה ליב לנדא ע"ה , אב"ד בני ברק, ופעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך במסגרת המועצה הדתית קריית מלאכי. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי. הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, וכן את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה'.
בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד.
גלריית תמונות
 |
|---|
|
משפחתו
- בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
- בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב"ד, ירושלים
- בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[7]
- בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
- בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
- חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של המועצה האזורית עמק חפר
- חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
- חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
- ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- אשקלון
- חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קריית מלאכי
- חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי
- אחיו, הרב טוביה בלוי
- אחיו, הרב עמרם בלוי
- אחיו, הרב יעקב ישעיה בלוי
קישורים חיצוניים
- [yoslbloy.info/ חייל בדור השביעי], אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי
- הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem
- בנימין ליפקין, המחולל, כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, שבועון כפר חב"ד כ"ו תשרי תשע"ט
הערות שוליים
- ↑ מכונה גם "יוסל"
- ↑ מראשי תנועת פאג"י
- ↑ בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)
- ↑ שביקורות רבות יצאו כנגדה
- ↑ =יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל
- ↑ כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות
- ↑ לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.
