יוסף ישראל בלוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בלוי בשנותיו האחרונות

הרב יוסף ישראל (יוס'ל) בלוי (תש"ב, 1942 - תשע"ח, 2018) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, רב המועצה האזורית 'תמר', חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, חבר הועד למען שלימות העם, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל בית הספר למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת אור אבנר ויו"ר המועצה הדתית בקריית מלאכי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל. הרב בלוי הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל', ומנהיגה של היהדות החרדית בארץ הקודש.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.

מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. כאשר ש. ח. השמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.

ר' יוסף היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי.

יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). היה האיש שהמציא את המושג שמוסד תורני (כגון ישיבה) מקבל תקציבים ממשרד החינוך, וזאת לאחר שתלדנות ושכנוע.

בשנת תשמ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.

יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' משה יהודה ליב לנדא אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות - מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חב"דיים ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.

בשנת תשס"ו קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).

גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד בנתניה, תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, בית הספר חב"ד כפר סבא, בית הספר חב"ד חיפה, בית הספר חב"ד אשדוד, בית הספר בית חנה ירושלים, בית הספר חב"ד קריית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות). לחסידות חב"ד בארץ עברו תחת ידו ממשרד החינוך כ60-80 מיליון דולר. ועוד תקציבים אדירים ממשרד הדתות.

יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בכ70 מיליון דולר.

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות.

הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של כפר חב"ד ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[1].

היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי הגרמי"ל לנדא כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.

הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, במסגרתו מקבלים למעלה מ20 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי. ועוד פעולות רבות נוספות.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח (05/09/2018).

גלריית תמונות[עריכה]


תבנית גלריה מוסתרת.png
תמונות מחייו של הרב בלוי

ספר הסוקר את תולדות חייו[עריכה]

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

משפחתו[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.
  2. לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.