יוסף ישראל בלוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב בלוי בשנותיו האחרונות

הרב יוסף ישראל בלוי (יליד שנת תש"ב, 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, רב המועצה האזורית 'תמר', חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, חבר הועד למען שלימות העם, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל ביה"ס למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת אור אבנר ויו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.

מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. וש. ח. שהשמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.

ר' יוסף היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקרית מלאכי.

יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).

בשנת תשמ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.

יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' משה יהודה ליב לנדא אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חבדי"ם ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.

בשנת תשס"ו קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).

גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד בנתניה, תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות). עברו תחת ידו לחב"ד ממשרד החינוך בין 60-80 מיליון דולר.

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה במליוני דולרים.

הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של כפר חב"ד ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[1].

היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי הגרמי"ל לנדא כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.

הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, במסגרתו מקבלים עד היום 15 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.

ועוד פעולות רבות נוספות.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.

ספר הסוקר את תולדות חייו[עריכה]

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
  • בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
  • בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[2], לזכרו הוקם מכון נחלי דבש
  • בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
  • בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
  • חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבו של עמק חפר
  • חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
  • חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - פולין
  • חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
  • חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
  • חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.
  2. לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי.