עמרם בלוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב עמרם בלוי (ל' מנחם-אב תרצ"ז - ז' אדר א' תשע"ט) היה איש חינוך, מנחה ומרצה, חוקר חסידי ומנהל קרן "חסד מנחם מענדל" שע"י כולל חב"ד. ניהל במשך שנים ארוכות את חטיבת הביניים 'קרית נוער' בירושלים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת פאג"י וחבר מועצת עיריית ירושלים, בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת אגודת ישראל בארץ.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת תורת אמת, כמו כן היה שומע שיעור בעטרת ראש לכ"ק אדמו"ר האמצעי, בכל ליל שישי, מפי הרנ"ש ששונקין.

בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא (העוסק בעניין אהבת ישראל), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק ז"ל. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.

בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך כ"ו מנחם-אב נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).

לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל (שהיה תחת ניהולו של הרב צבי אייזנבאך). לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.

הפצת המעיינות[עריכה]

כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.

עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.

משהחלה היוזמה של ערבי חב"ד בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד. כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.

כולל חב"ד[עריכה]

בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו בכולל חב"ד לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר, דבר שנחשף לציבור רק לאחר פטירתו.

עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים ובמשפחותיהם, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה. נופשים במלונות ובאתרים ברחבי הארץ בימות הקיץ ובחג החנוכה. כמו כן פיקח באופן אישי על התקדמותם של אלפי היתומים בחייהם הפרטיים והלימודיים, תוך היכרות מעמיקה עם כל אחד מהם.

בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון בעלמא-דין, בז' אדר א' תשע"ט, בשעה שקיפד את חייו באורח טראגי כאשר ניסה לעלות לאוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, אך מעד ונפל, ונהג האוטובוס שלא הבחין בנפילתו פתח בנסיעה והרב בלוי נמחץ מתחת לגלגלי האוטובוס.

הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית החיים בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.

בעולם המחקר[עריכה]

לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.

עם ייסודם של הקבצים היכל הבעש"ט ופרדס חב"ד, השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.

ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך כולל חב"ד בארץ הקודש.

כתביו[עריכה]

  • גדולי החסידות וגזירת המלבושים - היכל הבעש"ט: שנה ג (יב), גליון ד.
  • ייסוד והתפתחות קופת רבי מאיר בעל הנס - היכל הבעש"ט: גליון ג, שנה ג (יא).
  • גרוש הכפרים ברוסיה ופעולת גדולי החסידות - היכל הבעש"ט: שנה ד (יג), גליון א.
  • פתרונן של פרשיות סתומות בתולדות אדמו"ר הזקן - היכל הבעש"ט: שנה ד (יד), גליון ב.
  • חצרו של הצמח צדק : בחייו ואחר הסתלקותו - היכל הבעש"ט: שנה ד (טו), גליון ג.
  • פרקי תולדות רבי יהודה ליב שניאורסון מקאפוסט - היכל הבעש"ט: שנה ד (טז), גליון ד.
  • שמע שלמה: שיחות רבי שלמה זלמן מקאפוסט בעל מגן אבות - היכל הבעש"ט: גליון א, שנה ה (יז).
  • בית ליאדי - היכל הבעש"ט : שנה ה (יח), גליון ב.
  • תולדות חיי כ"ק האדמו"ר הרי"צ מאוורוטש.
  • קורות חייו של רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין - היכל הבעש"ט: שנה ה(יט), גליון ג.
  • קורות חייו של ר' ברוך שלום שניאורסון - היכל הבעש"ט: שנה ו(כא), גליון א.
  • ימי חייו של רבי אהרן משטראשעלי - היכל הבעש"ט: שנה ו (כד), גליון ד.
  • יחסי הגומלין בין החסידים והפרושים תלמידי הגאון מווילנא: בירושלים ובארץ הקודש - היכל הבעש"ט, שנה ז (כה), גליון א.
  • התקשרות לרבי על פי שיטת חב"ד וקאפוסט מאמר דא"ח מאדמו"ר מהרי"ל מקאפוסט - פרדס חב"ד, גליון מס' 16
  • השד"רות של ר' אורי אורנשטיין - פרדס חב"ד, גליון מס' 17
  • נשיאת כפיים בארץ ישראל - פרדס חב"ד, גליון מס' 18
  • בשנת תש"ע יצא לאור בירושלים הקובץ 'כתבי עמרם בלוי' בעריכת ר' משה אייזיק בלוי.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' יעקב בלוי - בני ברק
  • בנו, ר' יצחק בלוי - כפר חב"ד
  • בנו, הרב משה בלוי - שליח הרבי ורב המועצה האזורית ערבה תיכונה
  • בתו מרת שרה קוביטשעק - קרית גת
  • בתו, מרת שושנה קוט - ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכה]