הבדלים בין גרסאות בדף "יונה איידלקופ"
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ר' יונה נולד לאביו ר' יהודה לייב איידלקופ ולאמו מרת שרה דבורה ב[[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרנ"ח]]. | ר' יונה נולד לאביו ר' יהודה לייב איידלקופ ולאמו מרת שרה דבורה ב[[ניקולייב]] שב[[אוקראינה]] בשנת [[תרנ"ח]]. | ||
| − | בצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[רוסטוב]], שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש | + | בצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה ל[[רוסטוב]], שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש ובתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד ל[[מלחמת העולם השנייה]]. |
| + | |||
| + | ==העברת אוהל אדמו"ר הרש"ב== | ||
| + | ברוסטוב השתתף בהעברת [[אוהל אדמו"ר הרש"ב]] לפי הוראות הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. | ||
| + | |||
| + | היה מעשרה החסידים שהעבירו את [[אדמו"ר הרש"ב]] מהבית החיים הישן ברוסטוב לבית החיים החדש במסירות נפש ושלח אחר כך מכתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בו מתאר את כל מה שעבר עליהם בלילה הזה{{הערה|ראו עוד בספר [[אשכבתא דרבי]]}}. | ||
===עסקן חינוכי בארץ הקודש=== | ===עסקן חינוכי בארץ הקודש=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרי תורה אור]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חדרי תורה אור]]}} | ||
| − | לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | + | לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את [[ברית המועצות]], ולאחר נדודים הגיע ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. ופעל ב[[הפצת המעיינות]] חוצה. יחד עם הרב [[משה ירוסלבסקי]] אירגן את הקמת [[חדרי תורה אור]] בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות. |
במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. הייתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ל[[יחידות]] לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע ל[[ארצות הברית]] היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות. | במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. הייתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ל[[יחידות]] לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע ל[[ארצות הברית]] היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות. | ||
| שורה 16: | שורה 21: | ||
קשרים אלה ניצלו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] למען [[הפצת המעיינות]] וה[[מבצעים]]. | קשרים אלה ניצלו ראשי [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] למען [[הפצת המעיינות]] וה[[מבצעים]]. | ||
| − | תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון ל[[כפר חב"ד]] היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט [[שז"ר]] היה הוא תמיד מצטרף למשלחת | + | תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון ל[[כפר חב"ד]] היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט [[שז"ר]] היה הוא תמיד מצטרף למשלחת. מר [[זלמן שז"ר]] התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה. |
===פעילות מאחורי מסך הברזל=== | ===פעילות מאחורי מסך הברזל=== | ||
| − | קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות [[ברית המועצות]]. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות | + | קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות [[ברית המועצות]]. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות ל"ציונים" של [[רבותינו נשיאינו]]. |
| − | + | פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו. | |
===שנותיו האחרונות=== | ===שנותיו האחרונות=== | ||
| − | ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, [[מבצע תפילין]] ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים | + | ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, [[מבצע תפילין]] בו עסק טרם החל מבצע תפילין בקרב כלל אנ"ש ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים. |
נפטר בתחילת שנת [[תשכ"ז]]. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח [[תפילין]] עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין. | נפטר בתחילת שנת [[תשכ"ז]]. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח [[תפילין]] עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין. | ||
| שורה 33: | שורה 38: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| − | *שניאור זלמן ברגר, '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בהוצאת | + | *הרב [[דובער ריבקין]], אשכבתא דרבי |
| − | *'''עושה אידישקייט''', תולדות הרה"ח ר' יונה | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[גזע חסידים (ספר)|גזע חסידים]]''', בהוצאת משפחת איידלקופ, [[תשס"ז]]. |
| − | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''עושה אידישקייט''', תולדות הרה"ח ר' יונה איידלקופ, תשורה משמחת הנשואין של דוד וחיה פולטוראק, ט' שבט תשע"ב. | |
| + | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[הפרטיזן (ספר)]] בפרקים הראשונים מסופר על הידידות ופעילות משותפת עם ר' זושא וילימובסקי. | ||
| + | *הרב [[אלישיב קפלון]], בתוך הגלות תיעוד קהילת רוסטוב | ||
| + | *הרב [[יוסף אשכנזי]],'''[[הרב אשכנזי (ספר)]]'''-סיפורים של הרב אשכנזי על הרב איידלקאפ. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*עודד גור, '''[https://col.org.il/news/122322 ר' יונה דואג ל"אידישקייט"]''', בתוך עיתון 'הצופה' (תשט"ז) {{COL}} | *עודד גור, '''[https://col.org.il/news/122322 ר' יונה דואג ל"אידישקייט"]''', בתוך עיתון 'הצופה' (תשט"ז) {{COL}} | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: איידלקופ יונה}} | {{מיון רגיל: איידלקופ יונה}} | ||
| − | [[ | + | [[קטגוריה:משפחת איידלקופ]] |
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:43, 16 באפריל 2024
הרב יונה איידלקופ (תרנ"ח - תשכ"ז) שכונה בפי חסידים "ר' יונה רוסטובע'ר", וכונה על ידי הרבי בשם "ר' יונה עושה אידישקייט", היה עסקן רב פעלים ברוסטוב ובתחום החינוך בארץ הקודש. ניהל את רשת מוסדות חדרי תורה אור. לאחר פטירתו כתב עליו הרבי "ורבים השיב מעוון".
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
ר' יונה נולד לאביו ר' יהודה לייב איידלקופ ולאמו מרת שרה דבורה בניקולייב שבאוקראינה בשנת תרנ"ח.
בצעירותו העתיקה משפחתו את מקום מגוריה לרוסטוב, שם נתוודע לעדת חסידי ליובאוויטש ובתוך תקופה לא ארוכה היה לחסיד נלהב. לאחר נישואיו קבע את מגוריו ברוסטוב והתגורר שם יחד עם רעייתו מרת ויטא עד למלחמת העולם השנייה.
העברת אוהל אדמו"ר הרש"ב[עריכה]
ברוסטוב השתתף בהעברת אוהל אדמו"ר הרש"ב לפי הוראות הרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.
היה מעשרה החסידים שהעבירו את אדמו"ר הרש"ב מהבית החיים הישן ברוסטוב לבית החיים החדש במסירות נפש ושלח אחר כך מכתב לאדמו"ר הריי"צ בו מתאר את כל מה שעבר עליהם בלילה הזה[1].
עסקן חינוכי בארץ הקודש[עריכה]
| ערך מורחב – חדרי תורה אור |
לאחר מלחמת העולם השנייה יצא את ברית המועצות, ולאחר נדודים הגיע לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד. ופעל בהפצת המעיינות חוצה. יחד עם הרב משה ירוסלבסקי אירגן את הקמת חדרי תורה אור בכל רחבי הארץ. בחדרי תורה אור למדו תלמידים רבים תורה. כמו כן פעל בתחום החינוך בדרכים מגוונות.
במסגרת פעילותו הרבה להיפגש עם אישים בכירים במשרדי הממשלה. הייתה לו דרך מיוחדת לפלס דרך ללשכותיהם וללבבם של הבכירים. כך רקם קשרים עם ראשי המדינה, ואת הכל עשה לטובת מוסדות חב"ד בארץ. חובה מיוחדת ראה לעצמו לשכנע בכירים להיכנס ליחידות לרבי. כששמע כי שר או פקיד בכיר נוסע לארצות הברית היה מתייצב בלשכתו ומדבר על ליבו להיכנס ליחידות.
קשרים אלה ניצלו ראשי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש למען הפצת המעיינות והמבצעים.
תפקיד מוגדר לא היה לו אבל השמחה שלו והחביבות שלו קנו את כולם. כשהיו מגיעים ראשי השלטון לכפר חב"ד היה תמיד בין מקבלי הפנים, כשהיו ראשי העסקנים והרבנים מבקרים אצל הפרזידנט שז"ר היה הוא תמיד מצטרף למשלחת. מר זלמן שז"ר התבטא לא אחת כי הוא מחבב את ר' יונה.
פעילות מאחורי מסך הברזל[עריכה]
קשר מיוחד וחשאי היה לו לר' יונה עם יהדות ברית המועצות. הוא שלח לחסידים שהתגוררו מאחורי מסך הברזל חבילות ובהם אוכל כשר ותשמישי קדושה, וכן דאג בדרכים שונות ל"ציונים" של רבותינו נשיאינו.
פעולות אלו הסתיר מכל הסובבים אותו, ורק בין השורות במכתבים שכתב לו הרבי אפשר ללמוד על פעולות חשאיות אלו.
שנותיו האחרונות[עריכה]
ר' יונה היה משכים בבוקר מוקדם ויוצא את ביתו ורק בערב היה שב. כל היום עסק במבצעים, חינוך, מבצע תפילין בו עסק טרם החל מבצע תפילין בקרב כלל אנ"ש ועוד. על אף גילו המתקדם תמיד רץ לעסוק במבצעים.
נפטר בתחילת שנת תשכ"ז. בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח תפילין עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון הראשון של מבצע תפילין.
משפחתו[עריכה]
- בנו, ר' זאוויל איידלקופ
- בתו, מרת רבקה אשת הרב ישראל נתן סלאווין
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב דובער ריבקין, אשכבתא דרבי
- שניאור זלמן ברגר, גזע חסידים, בהוצאת משפחת איידלקופ, תשס"ז.
- שניאור זלמן ברגר, עושה אידישקייט, תולדות הרה"ח ר' יונה איידלקופ, תשורה משמחת הנשואין של דוד וחיה פולטוראק, ט' שבט תשע"ב.
- שניאור זלמן ברגר, הפרטיזן (ספר) בפרקים הראשונים מסופר על הידידות ופעילות משותפת עם ר' זושא וילימובסקי.
- הרב אלישיב קפלון, בתוך הגלות תיעוד קהילת רוסטוב
- הרב יוסף אשכנזי,הרב אשכנזי (ספר)-סיפורים של הרב אשכנזי על הרב איידלקאפ.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- עודד גור, ר' יונה דואג ל"אידישקייט", בתוך עיתון 'הצופה' (תשט"ז)
הערות שוליים
- ↑ ראו עוד בספר אשכבתא דרבי
