הר הזיתים
תולדות בית העלמין בהר הזיתים
העובדה כי הר הזיתים קרוב לעיר העתיקה של ירושלים ולהר הבית והיותו בנוי מסלעים נוחים לחציבה גרמו ליהודים לבחור בהר הזיתים כאתר קבורה כבר בימי בית ראשון (על פי ההלכה, הקבורה בתוך העיר אסורה). התקדשות ההר והמסורות שהתפתחו אודותיו גרמו לרצף של קבורה על הר הזיתים הנמשך עד היום.
היהודים נהגו תחילה לקבור את מתיהם במדרון שמתחת להר הבית, אך בלחץ השלטונות הממלוכיים נאלצו כנראה כבר במאה ה-14 להעתיק את מקום הקבורה למורדות הר הזיתים שממול. את מקומו של בית הקברות היהודי על מדרון הר המוריה תפס בית קברות מוסלמי. במאה ה-19 החל בית הקברות היהודי לקבל צביון עדתי, עם הקמת חלקות קבורה וחברות קדישא נפרדות לבני העדות השונות. עד שנת תקכ"ח (1868) בערך היו בתי-הקברות משותפים לכל העדות – ספרדים ואשכנזים. אחר כך נפרדו האשכנזים וקנו חלקת אדמה במעלה ההר לבית קברות מיוחד לאשכנזים. כעבור מספר שנים נפרדו הכוללים השונים וקנו חלקות מיוחדות לבני הכוללים שלהם.
בית הקברות היהודי משקיף אל הר הבית בית העלמין העתיק בהר הזיתים מהווה פנתאון לאומי-יהודי: נטמנו בו לא רק רבנים כי אם גם אנשי רוח (כגון סופרים) ואישי ציבור. עם הדמויות המוכרות שנקברו בהר הזיתים נמנים הרמב"ן, רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהודה החסיד, רבי חיים בן עטר, מי שעמד בראש הקהילה התימנית בירושלים והקים בית עלמין לתימנים בהר הזיתים, מארי אברהם אלנדאף, רבי מנחם מנדל משקלוב מייסד הקהילה הפרושית בירושלים, הרב יעקב שאול אלישר, הרב אברהם גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט, הרב חזקיהו דה-סילווה, הרש"ש גדול המקובלים במאה ה-18, הרב שניאור זלמן פראדקין בעל ה'תורת חסד', הרב יהודה חי אלקלעי, הבתולה מלודמיר, רבי יהוסף שווארץ, יואל משה סלומון, הרב שמואל סלנט, הרב נתן צבי פינקל, ורבים מראשי ישיבת חברון לדורותיה, הרב שמחה זיסל ברוידא, הרב הלל זקס, הרב משה מרדכי אפשטיין, הרב יחזקאל סרנא, הרב משה חברוני, הרב מאיר חדש, האחים אליעזר וישעיהו גולדשמידט, הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים - האדר"ת, וחתנו הרב אברהם יצחק הכהן קוק לצד אביו ובנו הרב צבי יהודה קוק, הרב שלמה גורן, ובסמוך אליו חותנו הרב דוד הכהן המכונה "הרב הנזיר", הרב אליהו אליעזר מישקובסקי, הרב אברהם דוד רוזנטל, הרב זאב דב סלונים, הרב אברהם שפירא, האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר ואחיו רבי שמחה בונים אלתר, ראובן ברקת, החזן יוסל'ה רוזנבלט, השרים חיים משה שפירא, זלמן ארן, זבולון המר ו-מיכאל חזני, ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג ולידו ישראל אלדד, חיים הזז, המשוררת זלדה, אהרן צייטלין, דוד שחר, אליעזר ליבנה, מנחם בגין, האדמו"ר הראשון מתולדות אהרן אברהם יצחק קאהן, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ ועוד.
במהלך הכיבוש הירדני (1948–1967) חולל בית הקברות; רבות ממצבותיו נלקחו והשתמשו בהן כחומרי בניין, בין השאר לבניית מחנה המצבות. נוסף על כך, מלון אינטרקונטיננטל (כיום מלון שבע הקשתות) נבנה בפסגת ההר, בחלקו על-גבי קברים, וכביש "דרך יריחו", שנסלל בשטח בית הקברות, הרס קברים רבים שהיו בתוואי הכביש. לאחר מלחמת ששת הימים שיפץ משרד הדתות את בית הקברות והקבורה במקום חודשה. גם כיום שטחים נרחבים בבית העלמין הרוסים והפגיעה במצבות וקברים עודה נמשכת, כשמשתמשים במצבות לצורך שיפוץ רצפות דירות[4]. במהלך השנים שבהן היה הר הזיתים מחוץ לתחומי מדינת ישראל, הוקם הר המנוחות כבית קברות חליפי לתושבי ירושלים. כיום קשה לקנות חלקת קבר בהר הזיתים, בשל חוסר במקום.
חלקת חב"ד בהר הזיתים
| ערך מורחב – חלקת חב"ד הר הזיתים |
ההתיישבות החב"דית בארץ ישראל החלה בעיקר בעיר הקודש צפת, ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות לחג השבועות תקצ"ו, החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב בירושלים, והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב"דית במקום.
