הבדלים בין גרסאות בדף "ברוך וילהלם"
(←משפחתו) |
|||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
לאחר פטירתו של השליח הראשי בעיר הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], החליף אותו בתפקיד. | לאחר פטירתו של השליח הראשי בעיר הרב [[ישראל ברוך בוטמן]], החליף אותו בתפקיד. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־18:52, 28 ביוני 2016
הרב ברוך וילהלם (יליד שנת תשכ"ה, 1965) הוא רב ומשפיע קהילת חב"ד ומשלוחי הרבי בנהריה, ומרצה מבוקש בעל שפה רהוטה, בעיקר בנושאי חינוך.
==תולדות חיים==[[קובץ:]] נולד בכ"א סיון תשכ"ה בירושלים לאביו ר' משה אהרן ולאמו מרת חיה שרה.
בהיותו בגיל 8, בחודש כסלו תשל"ד, זכה להיכנס עם אביו ליחידות אצל הרבי ובמהלך היחידות בחן אותו הרבי על לימודיו ובסיום הבחינה העניק לו מטבע ואמר לו שהוא נותן לו דולר היות ו'עייף' אותו עם שאלות, והורה לו לספר על היחידות לחבריו[1].
בשנת תשל"ט נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים, והמשיך ללמוד שם גם בישיבה גדולה. לאחר שיחתו הידועה של הרבי בשנת תשד"מ בנושא לוחות הברית שהיו מרובעות בדווקא, הסתובב בין רבנים ואדמו"רים כדי לשאול את דעתם בנושא מראה לוחות הברית[2].
בשנת תשמ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת אוצר החסידים והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ[3]. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים[4].
לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה שרה בתו של ר' שמעון דיסקין מבני ברק, נשלח על ידי הרבי לנהריה ובי"ב אלול תשמ"ז קבע שם את מגוריו, והתמנה כרב בית הכנסת החב"די בעיר.
ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד.
לאחר פטירתו של השליח הראשי בעיר הרב ישראל ברוך בוטמן, החליף אותו בתפקיד.
==תולדות חיים== נולד בכ"א סיון תשכ"ה בירושלים לאביו ר' משה אהרן ולאמו מרת חיה שרה.
בהיותו בגיל 8, בחודש כסלו תשל"ד, זכה להיכנס עם אביו ליחידות אצל הרבי ובמהלך היחידות בחן אותו הרבי על לימודיו ובסיום הבחינה העניק לו מטבע ואמר לו שהוא נותן לו דולר היות ו'עייף' אותו עם שאלות, והורה לו לספר על היחידות לחבריו[5].
בשנת תשל"ט נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים, והמשיך ללמוד שם גם בישיבה גדולה. לאחר שיחתו הידועה של הרבי בשנת תשד"מ בנושא לוחות הברית שהיו מרובעות בדווקא, הסתובב בין רבנים ואדמו"רים כדי לשאול את דעתם בנושא מראה לוחות הברית[6].
בשנת תשמ"ה נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, במסגרת שנת ה'קבוצה', ובזמן שהותו בחצר הרבי, עבד במערכת אוצר החסידים והיה שותף בהכנה לדפוס של ספרי רבותינו נשיאינו, ובעיקר את ספריהם של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ[7]. כמו כן עזר בשנים מאוחרות יותר בעריכת והגהת ספרים נוספים[8].
לאחר נישואיו עם רעייתו ציפורה שרה בתו של ר' שמעון דיסקין מבני ברק, נשלח על ידי הרבי לנהריה ובי"ב אלול תשמ"ז קבע שם את מגוריו, והתמנה כרב בית הכנסת החב"די בעיר.
ידוע כבעל שפה רהוטה, ומשמש כמרצה מבוקש בבתי ומוסדות חב"ד.
לאחר פטירתו של השליח הראשי בעיר הרב ישראל ברוך בוטמן, החליף אותו בתפקיד.
- ↑ תיאור היחידות במילואה נדפס בספר 'היכל מנחם - תשנ"ו' עמודים רמז-רמט.
- ↑ הדו"ח ששלח לרבי נדפס בגליון התקשרות רמג, פרשת ויקרא תשנ"ט.
- ↑ בין הספרים שערך: ספר המאמרים תר"ס-תרס"ד, תר"פ-תרפ"ה.
- ↑ כינויו בכל הספרים הוא "ברוך (ברמ"א) וילהלם".
- ↑ תיאור היחידות במילואה נדפס בספר 'היכל מנחם - תשנ"ו' עמודים רמז-רמט.
- ↑ הדו"ח ששלח לרבי נדפס בגליון התקשרות רמג, פרשת ויקרא תשנ"ט.
- ↑ בין הספרים שערך: ספר המאמרים תר"ס-תרס"ד, תר"פ-תרפ"ה.
- ↑ כינויו בכל הספרים הוא "ברוך (ברמ"א) וילהלם".
