הבדלים בין גרסאות בדף "ב' בחשוון"
| (10 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ב' בחשוון''' הוא היום השני ב[[חודש חשוון]]. | '''ב' בחשוון''' הוא היום השני ב[[חודש חשוון]]. | ||
| − | + | [[הרבי]] ביאר{{הערה|בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.}} שההכרזה שמכריזים בליובאוויטש לאחר החגים "[[ויעקב הלך לדרכו]]", יש בה שלוש מדריגות: לאחר [[יום הכיפורים]], לאחר [[שמחת תורה]] ולאחר [[שבת בראשית]]; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש [[תשרי]] בהתחלת חודש [[מרחשון]], ובזה עצמו אחרי [[ראש חודש]] מרחשון. אז, כשמתחילים לומר [[תחנון]] ב'''ב' חשוון''', מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את ה[[דירה בתחתונים]], תכלית הכוונה. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==ימי חב"ד== |
| − | *[[תרע"ב]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ו[[תמימים]] מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | + | ===אירועים=== |
| + | *[[תרע"ב]] (24/10/1911 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - [[אדמו"ר הרש"ב]] ייסד את ישיבת [[תורת אמת חברון]] על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] ו[[תמימים]] מישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | ||
| − | ===נולדו=== | + | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== |
| − | *[[תרצ"א]] - הרב | + | *[[תרצ"א]] (24/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[חיים אליהו מישולובין]], בעל [[מסירות נפש]] למען החזקת והפצת היהדות ב[[סמרקנד]], ומ[[בעל שמועה|מעתיקי השמועה]] ב[[סיפורי חסידים|סיפורת החסידית]]. |
| − | ===נפטרו=== | + | ===[[פטירה|נפטרו]]=== |
| − | *[[תרצ"ח|תרח"צ]] - ר | + | *[[תרצ"ח|תרח"צ]] (7/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אברהם שניאורסון]], נכד [[אדמו"ר הצמח צדק]] וחמיו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. |
| − | *[[תשמ"ח]] - הרב | + | *[[תשמ"ח]] (25/10/1987 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[ניסן הבר|ניסן הֶבֶּר]], [[ר"מ]] ו[[משגיח]] בישיבת "[[אחי תמימים תל אביב]]" ובישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. |
| − | *[[תשנ"ג]] - הרב | + | *[[תשנ"ג]] (29/10/1992 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אייזיק גרשון מינץ]], משלוחי הרבי בניו-ג'רזי וממנהלי מוסדות "[[ברית אברהם (ניו ג'רזי)|ברית אברהם]]" ליוצאי רוסיה. |
| − | *[[תשע"ו]] - הרב | + | *[[תשע"ו]] (15/10/2015 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[אהרן אליעזר צייטלין (צפת)|אהרן אליעזר צייטלין]] [[שליח]] [[הרבי]] ויו"ר רשת גני חב"ד ב[[צפת]] |
| + | *[[תשע"ח]] - הרב [[יעקב אצרף]], מ[[אנ"ש]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
{{להיום יום|ב'|חשוון}}. | {{להיום יום|ב'|חשוון}}. | ||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב]] | + | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב ב]] |
גרסה אחרונה מ־14:20, 8 באוקטובר 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ב' בחשוון הוא היום השני בחודש חשוון.
הרבי ביאר[1] שההכרזה שמכריזים בליובאוויטש לאחר החגים "ויעקב הלך לדרכו", יש בה שלוש מדריגות: לאחר יום הכיפורים, לאחר שמחת תורה ולאחר שבת בראשית; אך שלימות העניין הוא אחרי סיום חודש תשרי בהתחלת חודש מרחשון, ובזה עצמו אחרי ראש חודש מרחשון. אז, כשמתחילים לומר תחנון בב' חשוון, מתחילים ימי המעשה וההתעסקות בעובדין דחול ושם פועל יהודי על ידי עבודתו את הדירה בתחתונים, תכלית הכוונה.
תוכן עניינים
ימי חב"דעריכה
אירועיםעריכה
- תרע"ב (24/10/1911 למניינם) - אדמו"ר הרש"ב ייסד את ישיבת תורת אמת חברון על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין ותמימים מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
נולדועריכה
- תרצ"א (24/10/1930 למניינם) - הרב חיים אליהו מישולובין, בעל מסירות נפש למען החזקת והפצת היהדות בסמרקנד, וממעתיקי השמועה בסיפורת החסידית.
נפטרועריכה
- תרח"צ (7/10/1937 למניינם) - ר' אברהם שניאורסון, נכד אדמו"ר הצמח צדק וחמיו של אדמו"ר הריי"צ.
- תשמ"ח (25/10/1987 למניינם) - הרב ניסן הֶבֶּר, ר"מ ומשגיח בישיבת "אחי תמימים תל אביב" ובישיבת תומכי תמימים לוד.
- תשנ"ג (29/10/1992 למניינם) - הרב אייזיק גרשון מינץ, משלוחי הרבי בניו-ג'רזי וממנהלי מוסדות "ברית אברהם" ליוצאי רוסיה.
- תשע"ו (15/10/2015 למניינם) - הרב אהרן אליעזר צייטלין שליח הרבי ויו"ר רשת גני חב"ד בצפת
- תשע"ח - הרב יעקב אצרף, מאנ"ש בכפר חב"ד.
| הפתגם היומי - ב' בחשוון - מלוח היום יום |
|---|
| משיחת אאמו"ר (הרש"ב) מוצאי שבת קודש לך לך תרנ"א: בשנות נשיאותו הראשונות נהג רבינו הזקן לומר ברבים כי "יש לחיות עם הזמן". על-ידי אחיו המהרי"ל גילו זקני החסידים שכוונת הרבי היא: שיש 'לחיות' עם פרשת השבוע ופרשת היום של הסדרה השבועית. לא רק ללמוד את פרשת השבוע בכל יום, אלא 'לחיות' עמה. |
.
הערות שוליים
- ↑ בשיחת מוצאי שבת בראשית תשל"ח נדפס בהוספות ללקוטי שיחות ח"כ עמ' 266. קונטרס ויעקב הלך לדרכו, שם, עמ' 367, שיחת ב' מרחשון תש"מ.