מניין אומות העולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מניין אומות העולם (הספירה הנוצרית או הלוח הלועזי) הוא שיטת מניית השנים הנפוצה כיום אצל אומות העולם. ישנם צורות רבות של חישוב השנים, כשכולם מבוססות על מסלולי השמש הירח והכוכבים. הלוח הנפוץ ביותר אצל אומות העולם הוא הלוח הגרגוריאני. לוח שנקבע בשנת ה'שמ"ב על מנת לענות על צרכי הנצרות.

השימוש במניין[עריכה]

יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק בהלוח העברי המקובל אצל עם ישראל. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".

במענה לשאלה בנושא כותב הרבי מלך המשיח:

י.png במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג בירושלים ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על אבילות להרב גרינוולד ע' שפא). י.png
לקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 574, אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תתב.

החתם סופר, אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון מספר החודש נוגד למה שכתוב בתורה "החודש הזה", ראש חודש ניסן, "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו[דרוש מקור].

ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי בספרות רומיות דווקא[1], או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל[2].

כשאין צורך[עריכה]

לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב הרבי:

י.png ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה. י.png
אגרות קודש כרך יז אגרת ו'שד.

ציון תחילת השנה הלועזית[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש כרך א אגרות טז - יט.
  2. ראה: אגרות קודש כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.