מניין אומות העולם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מניין אומות העולם (הספירה הנוצרית או הלוח הלועזי) הוא שיטת מניית השנים הנפוצה כיום אצל אומות העולם. ישנם צורות רבות של חישוב השנים, כשכולם מבוססות על מסלולי השמש הירח והכוכבים. הלוח הנפוץ ביותר אצל אומות העולם הוא הלוח הגרגוריאני. לוח שנקבע בשנת ה'שמ"ב על מנת לענות על צרכי הנצרות.

השימוש במניין[עריכה]

יהודים רבים, משתדלים שלא להשתמש במניין האומות, אלא אך ורק בהלוח העברי המקובל אצל עם ישראל. במקרה הצורך, יש שמקפידים להוסיף לתאריך הלועזי את הציון "למניינם".

במענה לשאלה בנושא כותב הרבי מלך המשיח:

י.png במש"כ ע"ד החשבון למספרם - איני יודע המנהג בירושלים ת"ו, אבל בכל מדינותינו נוהגין כן בפשיטות במקום שיש איזה צורך או טעם (וכנראה שמנהג אחר הי' - בזמן ההוא - במקום שו"ת מהר"מ שיק - יו"ד קעא. שו"ת פרי השדה ח"א ג'. ולכן ערערו - שלא לשנות למספרם). ומי לנו גדול מהרמ"א בשו"ת סנ"א. רעק"א וגם החת"ס בס' איגרות סופרים (ע' צג, קה). ובשו"ת חת"ס אה"ע ח"א מג ועוד (הובאו בס' כל בו על אבילות להרב גרינוולד ע' שפא). י.png
לקוטי שיחות חלק ט"ז ע' 574, אגרות קודש כרך יא אגרת ג'תתב.

החתם סופר, אמנם מתיר כתיבת שנים לועזיות, אך כותב שציון מספר החודש נוגד למה שכתוב בתורה "החודש הזה", ראש חודש ניסן, "לכם ראש חודשים, ראשון הוא", ולכן מקפידים לרשום את שם החודש דווקא ולא את מספרו[דרוש מקור].

ואכן מוצאים שהרבי כותב את החודש הלועזי בספרות רומיות דווקא[1], או מציין את הספרה אך מדגיש שזוהי ספירת השואל[2].

כשאין צורך[עריכה]

לאברך ישיבה שהשתמש בתאריך לועזי כותב הרבי:

י.png ולפלא גדול על אברך ישיבה מגזע אנ"ש ותמימים שבמכתבו יורה התאריך למספרם, בה בשעה שבאותו יום עצמו אמר היום יום חמישי בשבת, מיוסד על הציווי זכור את יום השבת לקדשו, ולא עוד שהוא בימי הגבלה דמתן תורה. י.png
אגרות קודש כרך יז אגרת ו'שד.

ציון תחילת השנה הלועזית[עריכה]

במספר הזדמנויות קרה שהרבי ציין את תחילת השנה הלועזית. כאשר מר זלמן שז"ר קיבל את מכתב הברכה מהרבי לשנה החדשה באיחור של כמה חודשים, סיפר ר' פיניע אלטהויז לרבי ששז"ר שואל אם הרבי מברכו לרגל תחילת השנה האזרחית... הרבי השיב על כך בפסוק "ה' יספור בכתוב עמים"[3]. מעין זה קרה לר' ניסן מינדל, שבשעה 12:00 בלילה בה מתחילה השנה האזרחית היה אצל הרבי והרבי בירכו ב"שנה חדשה טובה", ולפליאתו השיב הרבי בפסוק זה[4].

הסבר הדברים בפירוט יותר, אמר הרבי ביחידות למר פיטר קלמס[5]: "רבי לוי יצחק מברדיצ'ב היה תמיד תר אחר כל הזדמנות כדי להעניק ברכה. פעם, עשה כן בראש השנה האזרחית. אמרו לו: "כיצד יכול אתה, רבי, לעשות כך ביום מיוחד לגויים?" ותשובתו הייתה: "בשביל לברך, כל הזמנים מתאימים". אף עתה, לפני יום יומיים, היה ראש השנה של הגויים"‏‏[6].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש כרך א אגרות טז - יט.
  2. ראה: אגרות קודש כרך ח אגרת ב'שג, כרך יח אגרות ו'תקצג, ו'תקצד, ו'תרכא, ו'תרלט, ו'תרמז, כרך כב אגרת ח'שלג, כרך כג אגרת ט'כא, כרך כד אגרות ט'קעז, ט'קפה, ט'רפז, כרך כה אגרות ט'שצב, ט'שצט, כרך כו אגרת ט'תרלג, כרך כז אגרת י'שנח.
  3. "הרב אשכנזי", ע' 30.
  4. תשורה מהתוועדות ה' טבת תשנ"ו, מנצ'סטר, ע' 10.
  5. "עצת הרבי תנחני", ע' 79.
  6. כשהרבי איחל "שנה טובה" ב-1 בינואר קישור שטורעם.